"המחשבה שתעש לא תופרט בלתי נסבלת; התהליך נמשך"

מבקר המדינה, יוסף שפירא, נפגש בשעה זו (ב') עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, כשעל הפרק דרישתו של המבקר לקבל מהם הבהרות בנוגע להטיות לכאורה במכרז להפרטת התעשייה הצבאית (תעש).

הפגישה תוכננה להתקיים כבר אתמול (א'), על רקע הודעת המבקר מסוף השבוע כי יבדוק את התלונות אודות החשש להטיות במכרז מצד גורמים במשרדי הביטחון והאוצר בניסיון להשפיע על תוצאות ההליך.

התלונות שהגיעו אל המבקר מדברות על העדפת המדינה את אלביט מערכות שבשליטת מיקי פדרמן, המתמודדת על רכישת תעש מול הקבוצה המשותפת של אנשי העסקים מאיר שמיר וסמי קצב, וחברת אינוויקטוס שהוקמה בידי פלקסטרוניקס האמריקאית.

גורמים שמעורבים בתהליך ההפרטה של תעש אמרו היום ל"גלובס" כי במקביל להיערכות למפגש בין ראשי משרד האוצר עם המבקר, המהלכים להפרטת החברה נמשכים כרגיל. החברות שמעוניינות לרכוש את תעש התבקשו להגיש היום למשרדי רשות החברות את מסמכי המכרז, ובשבוע וחצי הקרובים יידרשו להפקיד ערבות בנקאית בסך של 35 מיליון שקל ולמסור את הצעת המחיר שלהם לרכישת החברה. זאת, לאחר שבימים האחרונים הושלמה מלאכת הערכת השווי של תעש.

בידי רשות החברות הממשלתיות שתי הערכות שווי שנעשו לחברה, כאשר המחיר המינימלי שהרשות קבעה לתעש עומד על 1.1 מיליארד שקל.

כזכור, בשבוע שעבר הודיעה הקבוצה המשותפת לקצב ולשמיר לבורסה על פרישתה מהמרוץ לרכישת תעש בשל מחלוקות עם רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששיגר בשבוע שעבר רו"ח אריה רפופורט בשם שמיר וקצב, למנהל רשות החברות יוגב ולמשנה שלו מאיר שמרה, נכתב כי "קבוצת נסקא-שמיר נותרה מעוניינת ברכישת תעש מערכות: הקבוצה מוכנה לעמוד ברף מחיר המינימום שדרשתם להוסיף לו במסגרת של הליך תחרותי ראוי... הקבוצה מוכנה גם לבחון אפשרות של תמורה משמעותית ביותר ונוספת שתיגזר מהרווחים העתידיים של תעש מערכות, בדומה לעסקת תעש-מגן (מכירת מפעל הנשק הקל של תעש בשנת 2004 לקצב - י"א). ללא הסרה או הגבלת הסיכונים/חוסר הוודאויות המהותיים הקיימים כיום במערכת ההסכמים הקיימת - לא תוכל הקבוצה ליטול על כתפיה את האחריות להגשת הצעה".

במכתב מתאר רו"ח רפופורט את אי-הוודאות והמחלוקת שבין שמיר וקצב לבין רשות החברות. מערכת הסכמי ההפרטה שהוכתבה למציעים בנויה באופן שבו הרוכש מתחייב בהתחייבויות כספיות ברורות ומוצקות, בעוד שתמונת המצב של תעש אינה ברורה ונכסיה ובעיקר התחייבויותיה אינם ודאיים וכוללים חשיפות ללא גבול או תקרה.

במכתב נטען כי אי-ודאות זו כוללת גם את מידת מעמדם של הבעלים החדשים של החברה אל מול חובות העבר שלה: "הרוכש נוטל על עצמו התחייבות או חשיפות החורגות באופן ניכר מאלה שנגזרות מרכישת הפעילות העסקית הרלוונטית. מדובר בסיכונים שאין בידי הרוכש היכולת להעריך או לכמת אותם, ועלולים להסתכם בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים", נטען במכתב.

"כל הטענות שעולות מהמכתב הזה מדברות בסופו של דבר על כסף - כמה כסף יעלה לשמיר ולקצב לרכוש את תעש", אמר גורם ממשלתי בכיר שנחשף לטענות. "התשובה הטובה ביותר תהיה למכור את תעש ולסיים את תהליך ההפרטה, כי המחשבה שתעש לא תופרט, תחזור לדמם ולהעיק על כספי משלם המסים כפי שהיה עד כה - בלתי נסבלת".