החברה שביצעה הערכת שווי לתעש סיפקה שירותי ייעוץ לאלביט

פרומתיאוס, אחת מ-2 החברות שביצעו הערכות שווי לתעש בהליכים למכירתה, סיפקה שירותי ייעוץ לאלביט - המתמודדת היחידה במכרז ■ בימים הקרובים יחליט האוצר אם לבטל המכרז ■ החשבת הכללית: "אפשר למכור את תעש ביותר מ-2 מיליארד שקל"

רקטת אקסטרה / באדיבות תעש
רקטת אקסטרה / באדיבות תעש

מבוכה רודפת מבוכה במכרז להפרטת תעש, ובימים הקרובים יחליט משרד האוצר אם לבטל אותו. חברת פרומתיאוס, אחת משתי החברות שביצעו הערכות שווי לתעש מערכות במסגרת ההליכים למכירתה, סיפקה שירותי ייעוץ לאלביט מערכות - החברה היחידה שהגיעה אל הישורת האחרונה בהליכי המכרז להפרטת התעשייה הצבאית.

גורם שמעורה בפרטי ההתקשרות בין חברת פרומתיאוס לבין רשות החברות בעניין הערכת השווי של תעש, אמר ל"גלובס" כי החברה, שמנוהלת בידי יובל זילברשטיין ואייל שבח, הגישה לרשות את הערכת השווי של תעש בחודש דצמבר האחרון, ורק לאחר מכן סיפקה שירותי ייעוץ לחברה-בת של אלביט מערכות.

לדברי הגורם, מדובר בחברה קטנה עם היקף עבודה קטן. בדיעבד, ראשי חברת פרומתיאוס ראו במתן שירות זה לחברת-הבת של אלביט מערכות כ"טעות" ודיווחו על כך למשרד האוצר. אותו גורם טען כי שירותי הייעוץ לא עסקו בניסיון של אלביט לרכוש את תעש מהמדינה.

מנהל רשות החברות, אורי יוגב, סירב להתייחס לדברים.

הממצאים הללו, שנחשפו במהלך המגעים של משרד האוצר להפרטת תעש מערכות ובעקבות הבהרות שדרשה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נבחנים כעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. זאת, לאחר שמבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, פנה אליו לאחרונה בבקשה שייבחן פתיחת חקירה פלילית נגד יוגב בחשד לניגוד עניינים, בין השאר בכל הקשור לניהול המכרז על מכירת תעש. יוגב הגיב בעבר על הטענות לפגמים במכרז תעש, ואמר כי לא נמצא דופי בהתנהלות רשות החברות בהליכים למכירת החברה.

נזכיר, כי המכרז להפרטת תעש הוקפא לאחרונה על ידי מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, בזמן שברקע אפשרות שהיועץ המשפטי מנדלבליט יורה על פתיחת חקירה נגד יוגב בעקבות פניית המבקר. אם תיפתח חקירה כזאת, אפשר שיוגב יושעה ואף ייתכן שהמרכז כולו יבוטל. לטענת גורם בכיר שמעורב בנושא, "המשמעות של ביטול אפשרי של המכרז היא חזרה לנקודת האפס. המדינה תיתקע שוב עם תעש, והחברה תמשיך לדמם על חשבון הציבור שיממן אותה, כפי שמימן אותה במשך כל השנים האחרונות".גורם המקורב לפעילות רשות החברות אמר היום כי מוטב שהיועמ"ש מנדלבליט יקדים ויקבל החלטה מהירה בנושא. גורמים באוצר אומרים כי בשלב זה נכון לעצור כל הליך הקשור להפרטת תעש, וזאת כל עוד עננת הליקויים הכבדים במכרז לא פוזרה. לטענתם, הכדור נמצא כעת במגרש של היועץ המשפטי לממשלה.

גורמים שמעורים בהליכי ההפרטה העריכו כי במקרה של החלטה על ביטול המכרז, תעש מערכות תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית עד לגיבוש מכרז חדש למכירתה - הליך שעשוי להימשך זמן רב. במקרה כזה אפשר שחברות וקבוצות שהתמודדו בחודשים האחרונים על רכישת החברה מהמדינה ינסו לחזור לתמונה. בין הגופים שגילו עניין ברכישת תעש: קבוצה משותפת לאנשי העסקים סמי קצב ומאיר שמיר; קרן פימי שבראשות ישי דוידי, חברת פלקסטרוניקס האמריקאית ועוד.

הפחתת המלצה לאלביט מערכות

בתוך כך, מנהלת מחלקת המחקר בפסגות, אילנית שרף, פרסמה היום הפחתת המלצה לאלביט מערכות, על רקע הדיווחים על ביטול אפשרי של המכרז למכירת תעש. שרף התייחסה למניית אלביט מערכות שנסחרה במחיר גבוה בעקבות המו"מ לרכישת תעש: "אנו מפחיתים את ההמלצה על רקע ההתפתחויות האחרונות, בעיקר לנוכח העובדה שהמניה נסחרת מעל השווי הכלכלי המוערך על ידינו. ההערכות הן שאלביט מערכות מוכנה לשלם כ-1.6 מיליארד שקל על תעש, בטווח התחתון של הערכות המוקדמות שהיו בין 1.5 ל-3 מיליארד שקל".

גורמים אחרים שמקורבים למו"מ שהתקיים בין אלביט מערכות לבין רשות החברות והאוצר טענו כי הנתון שלפיו אלביט מערכות הסכימה לשלם על תעש 1.6 מיליארד שקל - מופרך. בכירים בחברה הצהירו בעבר כי אלביט מעוניינת בתעש אך לא בכל מחיר, ותהיה מוכנה לשלם עליה סכום נמוך, כנראה משמעותית, מ-1.6 מיליארד שקל, זאת בשל הצורך להשקיע בחברה כספים רבים לאחר הרכישה כדי להעמיד אותה על הרגליים.

נזכיר כי בדיונים פנימיים באוצר הזהירה החשבת הכללית מפני המחיר הנמוך שרשות החברות עשויה למכור את תעש לאלביט מערכות. בעוד שרשות החברות קבעה לתעש מחיר מינימום של 1.1 מיליארד שקל, החשבת הכללית סבורה כי בכוחה של המדינה למכור את החברה ביותר מ-2 מיליארד שקל.

בתעש מציגים נתונים לפיהם ההכנות שעברה לקראת הפרטה היטיבו עם מצבה הכספי של החברה. כך, בשנת 2015 מכרה החברה בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, זאת בזכות חוזי התקשרות עם הצבא האמריקאי וחוזה התקשרות חשוב עם צה"ל לאספקה של רקטות מדויקות. לדברי החברה יש לזכותה עומד צבר הזמנות של כ-7.5 מיליארד שקל לשנים הבאות, וכן כ-1300 עובדים כבר פרשו משורותיה באופן שמקל על תזרים המזומנים שלה. בכיר שמעורב בהליכי ההפרטה טוען, עם זאת,כי את ההתייצבות של תעש ניתן לייחס להזרמות של מעל מיליארד וחצי שקל ממשרד האוצר הקשורות להכנתה לקראת הפרטה, וכי אם לא תהיה כזאת - דין החברה לשוב ולדמם.

בתוך כך, עשות אשקלון, חברה-בת של תעש מערכות, פרסמה היום כי סיימה את שנת 2015 עם רווח נקי של 17.2 מיליון שקל. אשתקד מכרה החברה בהיקף של כ-341 מיליון שקל, זאת לעומת כ- 284 מיליון שקל בשנת 2014. הרווח שעליו מדווחת עשות אשקלון בשנת 2015 מגיע לאחר שב-2014 היא הפסידה כ-164 מיליון שקל. חלק גדול מאוד מסכום זה נועד לממן פרישה של כ-90 עובדים כחלק מיישום הסכמי ההבראה הפנימיים בחברה הקשורים להכנתה לקראת הפרטה, והשקעות בחברת-הבת של עשות אשקלון הפועלת בארה"ב.

היועמ"ש יבחן איך נוצר פער של עשרות אחוזים בין שתי הערכות השווי של תעש

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, יבחן מדוע נוצר פער משמעותי של עשרות אחוזים בין שתי הערכות השווי לתעשייה הצבאית שהזמינה רשות החברות הממשלתיות. במסגרת הליך הפרטת תעש הזמינה רשות החברות הערכות לחברה משתי פירמות ייעוץ: פאהן-קנה ופרומתיאוס. בודק חיצוני שנשכר על מנת לבחון את הערכות השווי, הגיע למסקנה שהפער בין שתי ההצעות אמור לעמוד על 166 מיליון שקל לעומת 606 מיליון שקל במקור, לפי הבודק.

בין היתר מתברר כי פרומתיאוס הניחו שתעש תמשיך לשלם מס חברות מלא בגובה 25% גם לאחר המעבר לנגב, בשעה שפאהן-קנה הניחו שתזכה לשיעור המס המופחת של 9% המוטל על חברות הפועלות בפריפריה. בנוסף מתברר כי פרומתיאוס התעלמה בהערכת השווי שלה מחיסכון של מאות מיליוני שקלים בעלויות המעבר לנגב, בין היתר כתוצאה מתשלום של 300 מיליון שקל על ידי המדינה שהובטח לקונה של תעש עבור השתתפותו בבניית המפעלים, וכן כיוון שלא יהיה צורך בהעברת אחד המפעלים לנגב.

ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה לכאורה כי הפער בין שתי הערכות השווי הגיע כאמור ל-606 מיליון שקל לטובת הערכת השווי של פאהן-קנה. גורמים הקשורים לרשות החברות, לעומת זאת, טענו כי הפער הממשי היה קטן יותר. לפי אותם גורמים, הערכת השווי של פרומתיאוס העריכה את שוויה של תעש ב-600-700 מיליון שקל לעומת 1-1.1 מיליארד שקל בהערכת השווי של פאהן-קנה. בסופו של דבר קבעה רשות החברות מחיר מינימום במכרז של 1.1 מיליארד שקל, ולפי פרסומים, אלביט מערכות הביעה נכונות ראשונית לשלם 1.6 מיליארד שקל. ואולם, המו"מ עם אלביט מערכות לא החל משום שהוחלט להקפיא את המכרז, ובסיטואציה של מציע יחיד מקבלת הערכת השווי משקל מכריע בניהול המו"מ.

הפער העמוק בין הערכות השווי עורר הרמת גבה באוצר, ועל רקע זה, ככל הנראה, שכרה רשות החברות את שירותי משרד רואי החשבון של יורם אברמזון.

בתוך כך, הבוקר פורסם כי ליועץ המשפטי לממשלה הועברו בשבוע שעבר חומרים הנוגעים להליך ההפרטה של תעש. היועץ אמור להכריע בימים הקרובים בנוגע להמלצתו של מבקר המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, לאור ממצאים שעלו בבדיקת המבקר במספר נושאים שבהם היה יוגב מעורב. מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, פנה למנדלבליט בבקשה לקבל הנחיות והורה להקפיא את הליכי הפרטת תעש עד לקבלת תשובתו של מנדלבליט.

שחיתות או התחכמות מניפולטיבית? מכרז תעש חייב לעבור שינויים - ומהר / פרשנות - סטלה קורין ליבר

1. המכרז להפרטת התעשייה הצבאית חייב להימשך תוך ביצוע סדרת שינויים בתנאים, תיקון הפגמים, החזרת מתמודדים שפרשו, מינוי מעריכי שווי חדשים נקיים מניגודי אינטרסים, וביטול מחיר המינימום האפקטיבי של 1.1 מיליארד שקל.

מנהל רשות החברות, אורי יוגב, בונה ומוביל המכרז, שבדיקת ענייניו הבעייתיים, גם במכרז וגם באופן אישי, הועברה ממבקר המדינה, יוסף שפירא, ליועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, חייב לזוז מהר, או להיות מוזז החוצה עכשיו - עוד לפני שהוא נוסע בקרוב לחודש ימים לניו זילנד. יש למנות מוביל חדש לתהליך.

2. זה יכול לקרות רק אם שלושה אנשים - שר האוצר, משה כחלון, שר הביטחון, משה יעלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו - יפסיקו להתחבא/להתחמם מאחורי הסינר הבטוח והנוח של המבקר והיועץ שמשחקים "ראש קטן" - ישתמשו בסמכותם החוקית ויאפשרו למכרז מתוקן ובריא להמשיך בדרך אחרת, מקבילה (גם כשהם חוששים שמתנגדים פוליטיים ואינטרסנטיים המעוניינים לתקוע את התהליך יזעקו, יכנו אותם קפיטליסטים-מפריטים-אוהבי טייקונים וירוצו לבג"ץ).

3. למה? כי תעש היא חברה טובה עם מוצרים טובים והפרטה תציל אותה מהידרדרות מחודשת; כי משלם המסים כבר שילם, הרבה שנים והרבה מיליארדים, על חברה שצלעה מהיום שנרשמה, על שכר עובדים וגמלאים, כמה וכמה תוכניות הפרטה, מימון מלא במחיר מופרז ותקדימי במיוחד של פיטורי אלפי עובדים מיותרים.

כי 5 קבוצות, רציניות מהארץ ומהעולם, האמינו לממשלת ישראל, השקיעו כל אחת עשרות מיליוני דולרים בעבור המכרז הזה (ממוצע של 500 דולר לשעה ליועצים משפטיים, רואי חשבון, כלכלנים, אנשי שיווק ביטחוני, כוח אדם, איכות סביבה, לוגיסטיקה, לוביסטים, יחצ"נים ועוד שעבדו על המכרז הזה חודשים ארוכים). וגם כי מדינה שמכבדת את עצמה לא נותנת פרס למי שמתאמצים להטות את החלטותיה ומטרותיה (שהרי יש לא מעט גורמים בעלי עניין אישי רב לגרור את המצב הנוכחי בתעש עוד ועוד...).

4. 5 נכנסו לחדרי המידע בתעש, 4 רציניים ומנוסים: האמריקאים - תאגיד פלקסטרוניקס והמשקיע איירה רנרט; והישראלים: פימי - ישי דוידי, סמי קצב ומאיר שמיר. נכנסו ויצאו אחרי שלמדו, הבינו/הרגישו שאיכשהו סובבו אותם. שמחיר הפתיחה של 1.1 מיליארד שקל יקר מדי ונותן קדימות משמעותית לקבוצה אחת - אלביט מערכות של מיכאל פדרמן. שכן בעתיד, כאשר תהיה אלביט לספק הכבד והכמעט בלעדי של מערכת הביטחון, תוכל להחזיר לעצמה כל השקעה שהיא.

כך קרה שמ-5 נשארה אחת: אלביט מערכות.

האם השיטה הביאה לתוצאה של מתמודד יחיד או שזו הייתה המטרה מלכתחילה? האם מחיר המינימום נוצר כדי להקשות על האחרים ולהקל, להעדיף, במכוון את אלביט? או כי אגף התקציבים רצה להבטיח לעצמו שמישהו יחזיר ולו חלק מההשקעה בתוכנית ההפרטה? כל התשובות גרועות. בראשונה יש שחיתות, בשנייה התחכמות מניפולטיבית. גם זה נבדק עתה.

האם ניגודי העניינים בזהות מעריכי השווי הם שהביאו לתוצאות שהביאו? האם היו ידועים? האם נבדקו? אולי כן, אולי לא. האם הייתה הסתרה מכוונת או זלזול יהיר? גם כאן שתי התשובות גרועות. גם זה נבדק.

בכל מקרה, לא חשוב מי חבר של מי, מי עבד או לא עבד איפה ואצל מי, שתי הערכות השווי הקיימות חייבות להתבטל. ועד כאן רק חלק מרשימת ה"פאדיחות", הגילויים, החששות, והחשדות לפלילים שבדרך כל הארץ התערבבו והתחממו, במלחמה העקובה מדם שמנהל השר-יקיר התעשייה האווירית חיים כץ נגד אורי יוגב; המלחמה שמנהל יוגב ביו"ר התעשייה האווירית רפי מאור, מקורבו של כץ; ברצון של משה כחלון להזיז את יוגב מהתפקיד; באחיזה העיקשת של יוגב בכיסא; וגם במצבור היחסים הרע שנוצר בין יוגב לכמה שרים בעניין נבחרת הדירקטורים בטענה שניסה להשתלט על המינויים.

5. עניין נוסף: מרגע שהתברר שאלביט נשארה מתמודדת יחידה פנתה החשבת הכללית באוצר, הממונה על נכסי המדינה ובכלל זה תעש, חברת ועדת המכרזים שאמורה ללוות כל הליך הפרטה (בעיה: בוועדת המכרזים 5 חברים - החשבת, היועץ המשפטי ושלושה אנשי רשות החברות שתמיד מצביעים לצד היו"ר - הוא ראש הרשות אורי יוגב) למשרד הביטחון וביקשה לדעת על ההכנות והתוכניות שהתגבשו במענה לאפשרות הסבירה שיישבו בעתיד למשא ומתן מול ספק חזק ובלעדי כאלביט.

הסתבר שמשרד הביטחון, יעלון והמנכ"ל דן הראל, שמזמן הרחיקו את עצמם מההפרטה של תעש, לא רק שלא התכוננו לאפשרות, אלא שהם עד היום כנראה לא מוכנים לה.

6. ואם המכרז להפרטת תעש הגיע או יגיע בקרוב לנקודה שאין ממנה דרך חזרה, צריך יהיה לשקול מחדש ובחיוב את ההצעה שהעלה בעבר, וגם כאן ("גלובס", 14.1.16), עמוס ירון שהיה מנכ"ל משרד הביטחון: למכור, במכרזים, את חלקי תעש לתעשיות הביטחוניות הגדולות ולמתמודדים פרטיים אחרים בארץ ובעולם, בהתאם לסינרגיה המתקיימת בתחומי הפעילות שלהן.