ישראל מציעה להודו פיתוח משותף של רכב משוריין חדש

28 חברות ביטחוניות מישראל מציגות בתערוכת נשק חשובה בגואה - ומסתערות על הכסף ההודי

הטיל פיתון. מערכת הגנה / צילום: רפאל מערכות לחימה
הטיל פיתון. מערכת הגנה / צילום: רפאל מערכות לחימה

משרד הביטחון מנסה לקדם שיתוף-פעולה חדש בין חברות ביטחוניות ישראליות לבין תעשיות הודיות לפיתוח של רק"מ (רכב קרבי משוריין) עתידי שישמש את הצבא ההודי. גורם ביטחוני בכיר אמר ל"גלובס" כי מדובר בתוכנית ראשונית.

על רקע הכוונה לקדם שיתוף-פעולה בפיתוח הכלי החדש, הגורם הביטחוני ציין את שיתוף-הפעולה בין חברות ישראליות לחברות הודיות במיזמים ביטחוניים רחבי היקף בשנים האחרונות. אחד המיזמים המרכזיים שקודמו בין ישראל והודו הוא פיתוח של מערכת טילי ההגנה הימיים ברק-8, שהובילה התעשייה האווירית ביחד עם גוף המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו, DRDO: "אנחנו נמצאים רק בתחילת ה'רומן' הזה, לפיתוח משותף של הרק"מ החדש", אמר הגורם ל"גלובס": "יש לא מעט מיזמים משותפים שאנחנו רוצים לקדם עם ההודים".

ביטוי ליחסים הקרובים והחמים בין החברות הביטחוניות הישראליות לבין משרד ההגנה ההודי מתקבל בתערוכת Defexpo India, שנפתחה השבוע בגואה שבהודו: לא פחות מ-28 חברות ביטחוניות מישראל מציגות בה פיתוחים ומוצרים המכוונים לצרכים הביטחוניים העכשוויים והעתידיים של הצבא ההודי. מדובר במספר שיא של חברות ביטחוניות מישראל המשתתפות בתערוכת נשק הודית: "המאפיין המרכזי שישראל מביאה לתערוכה הזאת הוא הטכנולוגיות החדשניות. אנו רואים חמימות מדהימה מצד ההודים לטכנולוגיות האלה", אמר ראש האגף ליצוא ביטחוני, (סיב"ט) במשרד הביטחון, מישל בן ברוך, בשיחה עם "גלובס".

"איומים דומים"

עשרות מדינות משתתפות בתערוכת הנשק בגואה, והביתן שהקים האגף ליצוא ביטחוני עבור החברות הישראליות נחשב לאחד הגדולים בתערוכה. בביתן מציגות החברות הגדולות אלביט מערכות, רפאל מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה האווירית לצד חברות קטנות ובינוניות, בהן פלסן, אורביט, IWI , מגל, אורביט ואחרות. מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל וראש סיב"ט, בן ברוך חנכו את הביתן הישראלי: "הודו היא מדינה עם יכולות עצומות", אמר בן ברוך: "הנוכחות הגדולה של ישראל בתערוכה הזאת משקפת את הרצון שלנו לחזק את הקשרים עם חברות הודיות ולהגדיל את היצור המקומי של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות. בתחום הביטחון, ישראל והודו ניצבות לפני איומים דומים - ושיתוף-פעולה בין המדינות יסייע רבות להתמודדות עם איומים אלה ויתרום לכלכלת שתי המדינות".

בין 28 החברות הישראליות המציגות ב-Defexpo India, גם חברות סטארט-אפ שהיו מעורבות בשנים האחרונות בפיתוח של טכנולוגיות, שרבות מהן כבר פעלו בהצלחה בשדה הקרב. בין המוצרים המוצגים בביתן הישראלי: מערכות של מטוסים ללא טייס; כלי שייט בלתי מאוישים; טילים מתקדמים ורקטות מדויקות; מערכות רובוטיקה; מערכות אלקטרואופטיקה לשימוש כוחות ארטילריה ורגלים; ציוד רפואי טקטי לשדה הקרב ועוד.

שת"פ של 10 מיליארד דולר

אתמול דיווחה רפאל מערכות לחימה כי חתמה על הסכם בהיקף של כ-10 מיליארד דולר עם הענקית ההודית רילאינס דיפנס שבבעלות המיליארדר אניל אמבני. ההסכם מבטא ניסיון של רפאל לשפר עמדות לקראת התמודדותה על שורה של מכרזי ענק שעתידים להתפרסם בשנים הקרובות בידי משרד ההגנה ההודי.

רפאל מתכוונת להציע במכרזים אלה את מערכת ההגנה ספיידר ואת טילי האוויר-אוויר דרבי ופיתון. בנוסף, החברה נערכת לפרסום מכרז בהודו לאספקה של בלוני תצפית גדולים, המכילים מכ"מים מתקדמים שכמותם היא כבר מכרה בעבר לשימוש הכוחות ההודיים. אם רפאל תנצח באותם מכרזים, את הייצור היא תקיים בהודו באמצעות הענקית רילאינס דיפנס שבבעלות המיליארדר אמבני וזאת, בעקבות המדיניות של הממשל ההודי לעודד ייצור בשטח המדינה.

נציין כי גם אלביט מערכות מקיימת ייצור של חלק ממוצריה בשטח הודו, חלק מהמוצרים כמו עמדות נשק קלות לשימוש הצבא ההודי - מיוצרים במפעלי הקונצרן הענק TATA. היום הודיעה אלביט (ד') על הסכם שיתוף-פעולה חדש בינה לבין חברת אלפא ליצור המל"טים הרמס 450 והרמס 900, וזאת בכפוף לזכייה במכרזים עתידיים על אספקת כלים אלה למשרד ההגנה ההודי.

בנוסף, חברת רכב רובוטי, של היזם הישראלי עמוס גורן המפתחת את הרכב הבלתי מאויש 'אמסטף' מנסה בימים אלה בהודו דגם מוקטן יותר של הכלי, שיהיה בעל כושר עבירות גבוה ויכולת נשיאה של מטענים ייעודיים מגוונים למשימות אבטחה של גבולות ומתקנים רגישים. פיתוח הדגם המוקטן של האמסטף, נעשה בשיתוף הקרן הדו לאומית הודו-ישראל: "לאחר שהרכב יסיים בהצלחה את סדרת הניסויים בהודו, הפוטנציאל הוא מכירה של רבים כאלה לשימוש הכוחות ההודיים", אומר גורן.

 

Make in India

בכירים בתעשיות הישראליות מנסים להתעודד מהצהרות של בכירי ממשל הודיים על כוונתם להקל על הביורוקרטיה במדינה - באופן שיקצר משמעותית תהליכים ולוחות זמנים של מכרזים, שלעיתים נמשכים שנים ארוכות ובכך להאיץ ביצוע של עסקאות גדולות: "צרכי השוק ההודי נעשים מורכבים יותר ויותר, ומשתנים לאורך השנים אם בהגנה על גבולות ימיים ויבשתיים ואם באתגרים בתחום ביטחון הפנים", אומר מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס: "נושא היצור המקומי, MAKE IN INDIA ודרישות האופסט בהודו מציבים לפנינו אתגר לא פשוט ואנחנו מתמודדים איתו במשך שנים רבות באמצעות העמקת שיתופי-הפעולה עם ה-DRDO (גוף המחקר והפיתוח הביטחוני בהודו) ועם התעשייה המקומית".