הסברה העבודה מתחלקת בין הרבה משרדים, המטרות אינן ברורות - וישראל לא מצליחה להילחם בחרמות ובאנטישמיות בעולם

ישראל לא מצליחה להילחם בתופעת החרם והאנטישמיות שהולכת וצוברת תאוצה ברחבי העולם - כך עולה מפרק בדוח המבקר שעוסק במלחמתה של ישראל בדה-לגיטימציה נגדה. על פי הדוח, קיימת אי-בהירות באשר למשרד שאמון על המלחמה בתופעות - כשמשרד החוץ מתחלק במשימות עם המשרד לנושאים אסטרטגיים ועם משרד התפוצות. החלוקה הזו, לפי המבקר, אינה אפקטיבית ויש להשאיר את ריכוז המאמצים בידי משרד החוץ ולשפר את ממשקי העבודה שלו עם המשרדים האחרים.

"המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עדיין חסר את היתרונות התפעוליים המובנים של משרד החוץ, לרבות הידע והניסיון המקצועיים, הפריסה התשתיתית על פני 106 נציגויות ברחבי העולם והיכרות חברתית ותרבותית מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח המקומי של תושבי כל אחת ממדינות השירות, הנדרשת לשם ניהול מערכה אפקטיבית נגד ה-BDS, וזאת נוסף על הנגישות הבלתי אמצעית שיש לנציגי משרד החוץ בחו"ל לשדה המערכה ולשותפים מקרב ארגונים", נכתב. "על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל בשנת 2013 לנהל את המאבק הממשלתי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ובתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא את התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים".

אך הליקויים נמצאו גם במשרד החוץ, ובעיקר בכל הקשור להיעדר הגדרת מטרות ברורות. "המחלקה לפעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ לא גיבשה מדדים ברורים להשגת יעדי המשרד בנושא המאבק בתנועת החרמות", נכתב. "משום כך, המשרד מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם - בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. מדיווחי הנציגויות בחו"ל ניכר כי הבעיות בתחום זה רק הולכות ומתעצמות".

תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ואף מחמירה, אך שני המשרדים שפועלים בנושא - משרד החוץ ומשרד התפוצות - לא הניבו כאמור הישגים ניכרים. כאמור, המבקר ממליץ לבחון מחדש את ההפרדה הזו. "למשרד החוץ לא הייתה אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה, מטרות קונקרטיות, דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת".

המבקר ממליץ כי "על הקבינט המדיני-לאומי לבחון את הדגם התפקודי הקיים בנושא המאבק בניסיונות הדה-לגיטימציה ותנועת החרמות בחו"ל על יסוד פעולת הערכה שתתבצע מפעם לפעם". לדבריו, "על מנת לבלום את ניסיונות הדה-לגיטימציה הדתית של ישראל, יש חשיבות יתרה לקידום יחסי החוץ של המדינה עם הכנסיות של הזרמים השונים בנצרות ועם גורמי אסלאם מתון ברחבי העולם".

המבקר עוסק גם בענייני ההסברה. גם שם קובע יוסף שפירא שישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה, בעיקר בשל החלוקה הרב-משרדית שאמורה לטפל בנושא.