יקר? קנו בזול

גם הצרכנים "אשמים" בפרמיות המופרכות של החטיפים

מדפי אסם חטיפים / צילום: תמר מצפי
מדפי אסם חטיפים / צילום: תמר מצפי

שתי הערות על פסטיבל הבריאות של משרד הבריאות, בעקבות הסרטונים האחרונים שממליצים לנו לאכול מזון בריא יותר:

1. ההיבט הפיננסי של העניין, מצד תאגידי המזון. שיעורי הרווחיות של החטיפים שעלו השבוע לכותרות הם שיעורי הרווחיות הגבוהים ביותר בחברות המזון הגדולות שמייצרות אותן. אפשר לראות זאת היטב בדוחות של אסם. שיעורי הרווחיות התפעולית של חטיפים ודגני בוקר מגיעים לכ-25%-27% (ראו טבלה).

אלה שיעורי רווחיות גבוהים מאוד יחסית לכל תעשייה. זאת הסיבה, כנראה, שאסם הפסיקה מאז 2014 לדווח בנפרד על הרווחיות של הקטגוריה הזאת ואיחדה אותה עם קטגוריית המאפה והמשקאות, שמורידה בממוצע את שיעורי הרווחיות.

לפני שאנחנו מתנפלים על אסם, כדאי להסתכל שוב בטבלה ולהציץ גם על שיעורי הרווחיות של קטגוריית החטיפים בפפסיקו, המייצרת חטיפים כמו דוריטוס ועוד, דומים לאלו של אסם ואף גבוהים טיפה ממנה. כלומר, זה הסטנדרט העולמי. האם זה "יותר מדי"? ייתכן. זו בדיוק תופעת ה"חפיר" שמדבר עליה באפט (מטבע לשון שמקורו בתעלות הגנה שנחפרו מסביב לטירות וארמונות בימי קדם).

על פי באפט, ה"חפיר" הוא יתרון תחרותי שיש לחברה על מתחרותיה באותו ענף. בהשאלה, ככל שהחפיר עמוק יותר, היתרון התחרותי גדול יותר. כשיש לחברה מותג חזק, כוח תמחור ונתח שוק גדול, זה מגן עליה מפני ניסיון חדירה של חברות אחרות לענף.

אפשר להסתכל על אסם ועל פפסיקו כעל חברות עם מותג חזק בחטיפים, עם כוח תמחור ונתח שוק גדול, אבל קשה לומר שאין ניסיונות חדירה של חברות אחרות, גם אם הן נתקלות בהתנגדות אגרסיבית מדי של התאגידים הגדולים. האם הפרמיה שמשלמים על הבמבה "חזירית"? יש הרי חטיפים אחרים בשוק וזולים יותר, אבל בכל זאת יש צרכנים שמוכנים לשלם פרמיה, לעתים מופרכת. גם עליהם רובצת ה"אשמה" בקיומה.

 

2. ענייני הבריאות. למרות קמפיינים לגיטימיים של הפחדה מפני סוכרת, השמנה וכדומה, צריך לזכור עובדה בסיסית אחת: תוחלת החיים נמצאת בעלייה ובישראל היא אחת הגבוהות. היא עומדת, נכון לשנת 2014, על 80.3 שנה בקרב הגברים, השלישית בין מדינות OECD וגבוהה ב-2.5 שנים מהממוצע במדינות הארגון.

תוחלת החיים של הנשים - 84.1 שנה, מדורגת במקום ה-11 בין מדינות OECD וגבוהה ב-0.8 שנים מהממוצע במדינות הארגון. ב-1972 עמדה תוחלת החיים על כ-70 ו-75 בהתאמה, מה שמוכיח שלמרות הכול, חל שיפור משמעותי. הוא נובע ממודעות הולכת וגוברת לתזונה נכונה ומאוזנת בשילוב פעילות גופנית, לצד כמובן התקדמות רפואית. בסופו של דבר, הכל מתנקז לחינוך, שאמור להתחיל בבתי הספר, והרבה פחות לסרטון מגניב כזה או אחר.

תחזית הלמ"ס לתוחלת החיים בשנת 2055: כ-95 שנה לנשים וכ-89 שנה לגברים. שנהיה בריאים, רק שנהיה בריאים. השאלה הגדולה היא באיזו איכות בריאות נאריך חיים, אבל מה שברור הוא, באופן אבסורדי, שככל שאנחנו מאריכים חיים, בעיית הפנסיה הולכת ומתחדדת. זה נשמע רע מאוד, אבל זו המציאות: בריאות יותר טובה ואריכות ימים פירושן גם צורך בפנסיה מתאימה. בעידן שבו יש יותר שנים לחיות, שהתשואות על החיסכון מצומקות מאוד והשכר נשחק - זה כאב ראש לא קטן. כמובן, לא לבעלי הפנסיה התקציבית.

eli@globes.co.il

אסם מול פפסיקו
 אסם מול פפסיקו

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988