אחרי הקנס של האיחוד האירופי על אפל: מי תהיה הבאה בתור?

השמועות בבריסל אומרות שהנציבות האירופית כבר בודקת חברות טק אמריקאיות נוספות באירלנד, כמו מיקרוסופט ■ מבחינת אפל, קנס המס בסך 14.5 מיליארד דולר עשוי להיות רק ההתחלה

טים קוק / צילום: רויטרס
טים קוק / צילום: רויטרס

שורשי החקירה הרת-הגורל של הנציבות האירופית נגד אפל באירלנד נעוצים בחקירה שיזם הקונגרס האמריקאי של תכנון המס האקזוטי באפל. טים קוק, מנכ"ל אפל, יצא בשלום משימוע פומבי קשה שערך לו הסנאט האמריקאי במאי 2013, אך השימוע עורר את התעניינותם של פקידי רשות ההגבלים בנציבות האירופית בבריסל. זה הוביל להחלטת הנציבות אתמול (ג'), שלפיה על אירלנד לגבות מאפל מסים רטרואקטיביים בהיקף של 13 מיליארד אירו (14.5 מיליארד דולר), בתוספת ריבית.

ההחלטה הזאת מטלטלת את אפל, חברת הטק הגדולה בעולם, והיא מעלה את המאבק בהתחמקות אגרסיבית ממס של חברות גדולות לרמה חדשה. שורשי הפרשה הזאת נעוצים אולי בוושינגטון, אך הפסיקה של הממונה על ההגבלים בבריסל, מרגרטה וסטאגר, מעמיקה את המתחים בין הרשויות בארה"ב ובאיחוד האירופי בתחום מיסוי החברות.

 

במשך יותר מ-20 שנה עסקי אפל באירלנד נהנו מעסקה חריגה שאפשרה להם להימנע מכל תשלום מס על כמעט כל רווחי אפל באירופה ובשווקים נוספים בעולם. ההסדר עם רשות הכנסות המדינה האירית התחיל בתקנת מס מ-1991, שהוחלפה בתקנה אחרת ב-2007.

התקנות הללו נקבעו במהותן ב"מכתבי הבהרה" שנועדו לספק לאפל הבהרות בשאלות מס. אף שתקנות כאלה נשמרות בדרך-כלל בסוד, מכתבי אפל נחשפו אחרי שהחוקרים האירופאים קראו את החקירה של תת-הוועדה בסנאט האמריקאי.

חקירתה של בריסל נגעה לטיפול המס המועדף שהעניקה אירלנד לשתי חברות-בנות של אפל, ולשאלה אם ההטבות שהן קיבלו היו זמינות גם לכל עסק אחר.

אחת החברות היא "אפל מכירות בינלאומיות", ASI. היא נבנתה כך שכל הרווחים ממכירות מכשירי אייפון ומוצרים אחרים של אפל באירופה, המזרח התיכון, אפריקה והודו נרשמו באירלנד. החברה-הבת השנייה היא אפל אופריישנס אירופה, שייצרה כמה סוגי מחשבים.

בכל הנוגע למס, שתיהן פעלו באופן דומה. התקנות של 1991 ו-2007 קבעו כי כמעט כל הרווחים הועברו ל"משרד ראשי", שלא היו לו עובדים או משרדים, והוא היה קיים רק על הנייר.

מבדיקת פרוטוקולים של "המשרד הראשי" התברר כי ישיבות הנהלה בשיחות ועידה התנהלו במשך לא יותר מ-20 דקות, ונדונו בהן רק ניהול מזומנים והקצאת דיבידנדים. היתרון הספציפי של המבנה הזה היה שהמשרד הראשי נחשב "חסר לאום" למטרות מס, ולא היה צריך לשלם מס בשום מקום עם רווחים שנזקפו לו.

על-פי הנתונים שפרסם הסנאט האמריקאי, הנציבות האירופית קבעה כי ASI רשמה רווח של 16 מיליארד אירו ב-2011. כולם, להוציא 50 מיליון אירו, הועברו למשרד הראשי, ואפל שילמה בדבלין מס של 10 מיליון אירו עליהם. שיעור המס האפקטיבי על אותם 16 מיליארד אירו היה 0.05% ב-2011, והוא ירד ל-0.005% ב-2014, אף שהרווחים עלו.

ההחלטה של וסטאגר בנושא הזה חד-משמעית, אף שהיא נתקלה בהתנגדות קולנית של אפל ואירלנד. בעיניה, ההסדר הזה התבסס על "הקצאה מלאכותית" של רווחים שאפשרה לאפל לשלם הרבה פחות מס ביחס לחברות אחרות, בתוך הפרת חוקי האיחוד האירופי.

מבחינת אפל, השלכות ההחלטה בבריסל יהיו רחבות בהרבה מאירלנד. הנציבות הודיעה גם על "עונת ציד" של גובי מס בכל רחבי אירופה, שיבדקו מחדש את אופן הטיפול בעסקי אפל במדינות האיחוד. המירוץ למיסוי מחדש של אפל אולי רק התחיל כעת.

בהחלטה שהתפרסמה על גבי 130 עמודים, אמרה וסטאגר כי רשויות אירופיות נוספות "יכולות ללמוד את החקירה שלנו" כדי לבדוק אם אפל נהגה נכון כשהיא רשמה את רוב הרווחים ממכירותיה מחוץ לארה"ב באירלנד, ולא במדינות שבהן נרשמו המכירות הללו.

"אם הרשויות יגיעו למסקנה כי אפל הייתה צריכה לרשום את מכירותיה באותן מדינות ולא באירלנד, הן יוכלו לחייב את אפל לשלם מס גבוה יותר ברמה הלאומית", אמרה וסטאגר. "זה יפחית את הסכום שאמור להיות משולם לאירלנד".

זה עלול גם להגדיל את חשבון המס של אפל. אם צרפת (עם מס חברות של עד 33%), שבדיה (22%) או גרמניה (כ-30%) יחליטו שמכירות אפל בוצעו בפועל בשטחי השיפוט שלהן, חשבון המס של אפל יהיה גבוה מאוד ביחס למס החברות האירי, 12.5%.

כמה רשויות מס באירופה כבר פועלות מול אפל. הענקית האמריקאית הסכימה בשנה שעברה לשלם לאיטליה 318 מיליון אירו בעקבות חקירה של הקצאת רווחיה באיטליה לאירלנד.

חלופה נוספת שבריסל מציעה היא שמס ההכנסה האמריקאי יבחן מחדש את הסכמי חלוקת העלויות, כלומר יחייב את אפל באירלנד לרשום חלק גדול יותר מעלויות המחקר והפיתוח שבוצעו בארה"ב. התוצאה תהיה הפחתה של המס שאפל חייבת באירלנד, וגם חשבון מס גדול יותר לחברה בארה"ב.

האם חברות אחרות ייפגעו?

בריסל קבעה תקדים שיפחיד חברות רב-לאומיות אחרות שמסתמכות על תקנות מס דומות. ההחלטה קובעת חוק באיחוד האירופי, גם כאשר היא כפופה לערעורים. במילים אחרות, היא קובעת בבירור כי כל תקנת מס שמעבירה רווחים לישות לא קיימת היא צורה של עזרה ממשלתית לא חוקית לחברה מסחרית.

בשלב ראשון, אירלנד עצמה תצטרך לבחון מחדש את כל תקנות המס שלה כדי להבטיח שהן תואמות את החוק האירופי. דבלין טוענת כי היא לא נשענת על הרבה תקנות כאלה, בניגוד להולנד או לוקסמבורג. אבל אלה שנהנו מ"מכתבי הבהרה" דומים בנושא הקצאת רווחים עלולים למצוא את עצמם על הכוונת.

לא ידוע כמה הטבות מס כאלה העניקה אירלנד. הנציבות, בפסיקה של אפל, מזכירה 10 דוגמאות אחרות, בעיקר כדי להראות שהתנאים שקיבלה אפל היו טובים יותר. השמועות בבריסל אומרות שהנציבות כבר בודקת חברות טק אמריקאיות נוספות באירלנד, כמו מיקרוסופט.

אבל חשובים יותר אולי יהיו העקרונות שנקבעו בפסיקה של בריסל. אפל טוענת כי בריסל פוגעת בגיבוש רפורמת מס עולמית, בכך שהיא מסתמכת על מיקום ביצוע המכירות, ולא על המקום שבו נוצר הערך המוסף.

לוקה מאסטרי, סמנכ"ל הכספים של אפל, אמר כי הנציבות "חורגת מהמציאות", בכך שהיא מתעלמת מהעובדה שאפל אמנם מבצעת באירלנד הפצה, רכש ולוגיסטיקה, אבל המחקר והפיתוח של האייפונים ויתר המוצרים מתבצעים במטה שלה בקופרטינו, קליפורניה. "הם (האירופאים) פשוט מעמידים פנים שכל הערך המוסף של מוצרי אפל מיוצר בעיר קורק באירלנד", הוא אמר.

ברוס סיוול, היועץ המשפטי של אפל, הוסיף כי הנציבות האירופית "מבינה לא נכון ברמה העמוקה ביותר את הערך של קניין רוחני". הוא האשים את בריסל ב"קרקס משפטי".

המאבק במקלטי המס
 המאבק במקלטי המס

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988