"המדינה מפלה את בתי החולים של הכללית, זה מצב חירום"

"עתירה זו מבטאת זעקה מרה, כואבת ודחופה" - כך נכתב בפתח הבקשה הדחופה לבג"ץ שהגישה לפני כמה ימים שירותי בריאות כללית נגד מדינת ישראל ובראשה שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון.

בעתירה, המתפרסמת כאן בראשונה, טוענת הכללית כי המדינה הזרימה בשנת 2015 כ-1.9 מיליארד שקל ל-11 בתי החולים הממשלתיים, לעומת 200 מיליון שקל בשנה בלבד הניתנים ליתר בתי החולים הציבוריים, ובראשם 14 בתי החולים שבבעלות הכללית.

התקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים עומד על 1.3 מיליארד שקל בשנה לטובת כיסוי הגירעונות, ואילו התקצוב העקיף בסך כ-600 מיליון שקל בשנה נועד למימון פנסיות תקציביות.

"מדובר במצב חירום של ממש", נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות'. "הדברים אינם לתפארת המליצה, כי אם מציאות נתונה שהתרחישים העשויים לצמוח ממנה מנבאים שחורות", נכתב עוד.

הכללית מבקשת מבג"ץ לקבוע דיון דחוף מיד לאחר החגים ולחייב את המדינה לנמק מדוע לא תשונה שיטת הקצאת המקורות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - לרבות מבחני התמיכה החדשים שפרסם באחרונה השר ליצמן, הנוגעים לבתי חולים ציבוריים שאינם בבעלות ממשלתית.

מבחנים אלה, טוענת הכללית, מפלים את הקופה "פעם נוספת", שכן התמיכה הכספית שנקבעה בגין מיטת אשפוז בבתי החולים של הכללית, נמוכה מזו שנקבעה בעבור בתי חולים ציבוריים שנשלטים על-ידי עמותות כדוגמת הדסה, שערי צדק ולניאדו.

במשרד הבריאות סברו כי העובדה שהכללית יכולה להפנות את מבוטחיה לבתי חולים שנמצאים בבעלותה - עובדה שלא מתקיימת ביתר קופות-החולים משום שאין בידיהן בתי חולים ציבוריים - מאפשרת לקופה חיסכון תפעולי באמצעות מה שמכונה "אינטגרציה אנכית".

בכללית, לעומת זאת, טוענים כי על כל שקל שהקופה מוציאה בבתי החולים שבבעלותה, היא מוציאה 2 שקלים נוספים בבתי החולים האחרים, כך שאין מקום לאפליה הזו.

בשירותי בריאות כללית מבהירים בעתירה כי הקופה לא דורשת להשוות את התמיכה בבתי החולים שלה לזו של בתי החולים הממשלתיים, אלא לכל הפחות לשנות את מנגנון הקצאת המקורות לקופות-החולים - כך שהכללית תזכה לסיוע נוסף בגין "המשקולת" שמהווים בתי החולים שלה.

למעשה, נטען בעתירה, מי שמופלים לרעה הם מבוטחי הקופה, שכן הגירעון של בתי החולים "שואב" משאבים מרפואת הקהילה שהקופה מספקת לחבריה. כך, הגירעון הכולל של 14 בתי החולים של הכללית עמד בשנת 2015 על 1.55 מיליארד שקל, ורק לאחר תקציב התמיכות שניתן לקופה בעבור הגירעון במגזר מרפאות הקהילה סיימה הכללית את השנה עם גירעון של 575 מיליון שקל "בלבד".

גם בדוח השנתי המסכם את פעילות קופות-החולים שפרסם היום (ה') משרד הבריאות נכתב במפורש: "גירעון בתי החולים של הכללית מהווה חלק מהותי מהגירעון של הקופה... גירעון מגזר בתי החולים ממומן על-ידי הקופה, ובכך הקופה היא זו הנושאת בתשלום שכר עובדי בתי החולים שלה ובהוצאות נוספות".

עוד נכתב כי בשנת 2015 חל גידול של 6% בגירעון בתי החולים של הכללית לעומת שנת 2014, שהם 89 מיליון שקל נוספים. מנגד, מחברי הדוח טוענים כי לולא הכללית הייתה מחזיקה בתי חולים, סביר כי הייתה צריכה לשלם יותר לבתי חולים אחרים, כך שלא ברור אם ועד כמה הגירעון שלה היה מצומק יותר בסופו של דבר.

באופן אירוני, בכללית מציגים שקפים מתוך הרצאה שנתן מנכ"ל משרד הבריאות בכבודו ובעצמו, משה בר סימן טוב, שבמסגרתה הוא שהתריע על כך שיש לשנות את שיטת התקצוב כך שכלל בתי החולים הציבוריים יזכו לתמיכה ממשלתית ראויה. אחד השקפים, שהציג כיצד סבסוד הגירעונות של בתי החולים הממשלתיים צמח מרמה של 227 מיליון שקל בשנת 2005 לרמה של 1.3 מיליארד שקל בשנת 2015, זכה על-ידי בר סימן טוב לכותרת: "צינור שנוצר במערכת הראשונה מתרחב בשנייה ובשלישית".