הפתרון לסכסוך של שקד ונאור: יותר שופטים בעליון

על רקע העומס המוטל על שופטי העליון ועל רקע המחלוקת בין נשיאת העליון לשרת המשפטים על זהות השופטים החדשים - עלה רעיון למהלך של הגדלת כמות השופטים בערכאה העליונה

איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי
איילת שקד והשופטת מרים נאור / צילום: ליאור מזרחי

הסוגיה של בחירת השופטים החדשים לבית המשפט העליון מעלה סוגיה חשובה נוספת בהקשר של בית המשפט העליון - כמות השופטים. האם שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, יקדמו מהלך להגדלת כמות השופטים בבית המשפט העליון?

בשיחה עם גלי צה"ל אמרה היום (ב') שקד כי "אני לא אתן לבית המשפט העליון לתפקד בחסר, בית המשפט עובד בלחץ שאין לו אח ורע. 15 שופטים עם 10,000 תיקים עובדים מבוקר עד לילה, ולכן אנחנו כולנו נעשה מאמץ גדול מאוד להגיע להסכמות" .

ביותר מרמז של הרתעה כלפי נאור, שקד ציינה כי אם יהיה מצב שמישהו מחברי הוועדה לבחירת שופטים יחליט לשתק אותה, אז לקראת האביב של שנה הבאה היא תפעל שוב לקידום הצעת החוק לביטול הרוב המיוחס של 7 מתוך 9 חברי הוועדה הנדרש כיום לבחירת שופט לבית המשפט העליון.

ל"גלובס" נודע כי על רקע דבריה של שקד באשר לעומס המוטל על השופטים, והמחלוקות בינה לבין הנשיאה נאור בנוגע לזהות ארבעת השופטים החדשים שייבחרו לעליון בחודשים הקרובים, עלה הרעיון לייצר בעתיד מהלך להגדלת כמות השופטים שיישבו בערכאה העליונה.

נדגיש כי הרעיון להגדלת כמות השופטים בעליון הוא בינתיים רק רעיון "שמסתובב" ועדיין רחוק מלהבשיל ולהתגבש להצעה מוסדרת ומוסכמת. יש להניח גם שיותר נכון יהיה לקדם אותו לאחר בחירת ארבעת השופטים שיחליפו בשנת 2017 בעליון את השופטים צבי זילברטל וסלים ג'ובראן, את סגן הנשיאה אליקים רובינשטיין ואת הנשיאה נאור, שפורשים לגמלאות. הארבעה ייבחרו מתוך רשימת 28 המועמדים לעליון שפורסמה אתמול (א') ב"גלובס".

העייפות של זילברטל

הגדלת מספר השופטים, אם תיעשה בעתיד, תוכל לסייע לחברי הוועדה לבחירת שופטים להגיע להסכמות בנוגע לשופטים שיקודמו לערכאה העליונה. חשוב מכך, ההגדלה תביא להפחתת העומס הרב המוטל היום על שופטי העליון, שעליו מדברת שקד. היא תשפר בכך את השירות שניתן לציבור ותביא למתן פסקי דין בפרקי זמן קצרים יותר מהיום.

בית המשפט העליון בישראל הוא אחד מבתי המשפט העמוסים בעולם. בעוד בבית המשפט העליון בישראל ישנם 15 שופטים אשר מקבלים לידיהם כ-10,000 תיקים בשנה, כפי שציינה שרת המשפטים - בבריטניה ישנם 12 שופטי עליון המנהלים רק 100 תיקים בשנה.

ביטוי לקושי הגדול של שופטי העליון בישראל נמצא בהחלטתו של השופט צבי זילברטל לצאת לפנסיה מוקדמת ולפרוש מהעליון בחודשים הקרובים, בהגיעו לגיל 65 בלבד. במארס השנה הפתיע זילברטל והודיע כי החליט לפרוש מכס השיפוט באפריל 2017. זילברטל, שמכהן בעליון כ-5 שנים, היה אמור לפרוש ב-2022, בהגיעו לגיל 70, שהוא גיל הפרישה לשופטים, אך לפי הפרסומים הוא הגיע לתחושה של מיצוי.

זילברטל מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים בשנת 1990, ובהמשך כיהן כסגן נשיא בבית המשפט. בשנת 2000 הוא מונה לשופט בית המשפט המחוזי, וגם שם מונה לסגן נשיא. בפברואר 2012 מונה זילברטל לשופט בית המשפט העליון. לאורך שנותיו כשופט בעליון הוא ישב בהרכבים של כמה מהתיקים החשובים והמעניינים ביותר שנדונו בו.

בין היתר היה זילברטל שותף לדעת הרוב שדחתה את ערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה. זילברטל ישב גם בהרכב שדחה באופן חלקי את ערעורו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, על הרשעתו בשוחד במשפט פרשת הולילנד. כך, שהחיים של שופט עליון ודאי אינם משעממים. ולמרות העניין והכבוד, זילברטל החליט לפרוש.

גורמים המעורים בעבודת בית המשפט העליון אמרו ל"גלובס" כי זילברטל פשוט התעייף מהעבודה הקשה ומהעומס הרב. אחרי 27 שנות שיפוט, מתוכן כ-5 שנים בעליון, הוא החליט שהספיק לו. גורמים בצמרת משרד המשפטים ובמערכת המשפט רואים בפרישה המוקדמת של זילברטל אות וסימן לצורך להגדיל את כמות השופטים בבית המשפט העליון.

מינוי שופטי בית המשפט העליון אינו מוסדר בחוק אלא בהחלטות הכנסת. מדי 5 שנים, בהוראת שעה, ממליצה ועדת החוקה של הכנסת, שבראשה יושב שר המשפטים על תקן השופטים, ומליאת הכנסת צריכה לאשר את ההמלצה.

ב-1995 נקבע מספרם של שופטי העליון על 12 שופטים קבועים, שאותם בוחרת הוועדה לבחירת שופטים, ושני שופטים בפועל, המגיעים משורות בית המשפט המחוזי, לתקופת ניסיון בת שנה. השופטים בפועל נבחרים על-ידי נשיא העליון. ב-2004 הוגדל מספר השופטים בעליון ל-15 קבועים.

מי שהתנגדו לאורך שנים להגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון היו דווקא גורמים מתוך מערכת המשפט ומהעליון. נשיא העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, הוביל בשלב מסוים את ההתנגדות, משום שהוא חשש שהגדלת כמותם תביא עימה לחצים למינוי שופטים על בסיס ייצוגי.

ברק אמנם הגדיל בפסיקותיו את זכות העמידה של עותרים בבג"ץ, דבר שהביא להגדלת עומס התיקים, אך במקביל שאף כי כמות השופטים בעליון לא תעלה על 12 שופטים, וכי העליון יהיה בית משפט מקצועי פר-אקסלנס (מובהק), כדי למנוע טענות של חלקים שונים בציבור על כך שהם אינם מיוצגים בעליון.

ברק שינה בשלב מסוים את דעתו והסכים להגדלת כמות השופטים בעליון, אך נבואתו התגשמה. כיום, הרבה יותר מאשר בעבר, מביאה הוועדה לבחירת שופטים בחשבון שיקולים של ייצוג כאשר היא בוחרת שופטים לעליון. וכך למשל, זה זמן דואגת הוועדה כי בעליון ישב שופט ערבי-ישראלי.

שופט לכל מגזר?

כיום מדובר בשופט העליון סלים ג'ובראן, שיפרוש בשנת 2017. מי שיחליף את ג'ובראן על "הטיקט הערבי" יהיה השופט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, או עמיתו לבית המשפט התל-אביבי, ג'ורג' קרא. גם הייצוג של נשים ושל מזרחים בעליון מובא בחשבון בדיוני הוועדה לבחירת שופטים.

מבין ארבעת השופטים שייבחרו לבית המשפט העליון, אחד יהיה ערבי, ולפי ההערכות לפחות אחד המינויים יהיה של אישה. מבין 28 מועמדים יש שני מועמדים ערבים - השופט חאלד כבוב שהוא ערבי-מוסלמי, והשופט ג'ורג' קרא, שהוא ערבי-נוצרי. היום מכהנות בבית המשפט העליון 4 שופטות בלבד, מתוך 15 שופטים.

למרות תמונת המצב הלא מלבבת הזאת, ברשימת 28 המועמדים לעליון נמצאות 7 נשים בלבד - השופטות תמר בזק-רפפורט, יעל וילנר, מיכל אגמון-גונן, רות רונן, מיכל נד"ב ונאוה בן-אור והפרופסורית למשפטים יפעת ביטון. 

הייצוג הנשי
 הייצוג הנשי

פרופ' ביטון התבטאה בעבר על הצורך שבבית המשפט העליון יכהן שופט מזרחי. בראיון ל"גלובס" שנתנה ב-2011 אמרה ביטון כי בית המשפט העליון עצמו קבע שהתפיסה של הצורך בייצוג הולם היא חשובה ולגיטימית".

כיום הגענו למצב שבו כל ציבור שאינו מיוצג יוצא ובא על כך, בצדק או שלא בצדק, בטענות כאילו הוא מקופח.

בחינת המוצא העדתי של המועמדים, דבר שמובא בחשבון לפחות על-ידי חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים, היא כבר משימה מסובכת יותר, ובעיניי גם מיותרת. ובכל זאת, מי שעובדת היותם ממוצא מזרחי הוצהרה במפורש הם ביטון, ויוסף אלרון, נשיא המחוזי בחיפה.

גם הרקע הדתי-מגזרי של המועמדים יובא כנראה בחשבון בבחירה. זאת, לאור העובדה ששופטים מהמגזר הדתי-לאומי נחשבים לשמרנים יותר. "רשימת ה-28" מועמדים לעליון כוללת דתיים לא מעטים, ובהם השופטים מנחם פינקלשטיין ואשר קולה, השופטות וילנר, נד"ב ובזק-רפפורט והפרופסורים אביעד הכהן, גדעון ספיר ושחר ליפשיץ.

מנגד, ישנם חלקים בציבור הישראלי שאינם מיוצגים בעליון, ואפילו לא ברשימת 28 המועמדים אליו. כך למשל, הציבור הדרוזי. בעקבות פרסום רשימת 28 המועמדים אתמול, פנה היום סגן השר איוב קרא לשרת המשפטים שקד והתלונן על כך שאין לציבור הדרוזי ייצוג ברשימה. זאת, בניגוד לייצוג שהוא מקבל בשולחן המטכ"ל למשל.

קרא כתב כי "אי-הכללת שמו של דרוזי ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, משמעותה שרק צה"ל דואג לשוויון לבני העדה הדרוזית בתוך מדינת ישראל". לדבריו, כל שאר המסגרות האזרחיות, מלבד צה"ל, "נדמה כאילו הם נטולי רגשות כלפי קבוצות שעל כתפיהן מונחים עתידה של מדינת ישראל". קרא קורא למערכת בתי המשפט ולשרת המשפטים "לערוך עיון מחדש בסוגיה כואבת זו ולתקן בדחיפות את העוול הזה".

"עוד נתגעגע בסוף לימים של 'הוועדה המסדרת' שבחרה אנשים על בסיס התאמה נטו וללא חלוקות למגזרים"

"אנחנו הולכים ומתקרבים לצומת שבו מרוב הדרישות ל'ייצוג הולם' בבית המשפט העליון, נגיע למצב שלאו דווקא הטובים ביותר מתמנים לשיפוט בעליון, ומתמנים מועמדים טובים, אבל פחות. אנחנו חיים בעידן של 'תקינות פוליטית', ואנחנו מגיעים בעניין הזה לקו ההפרזה. עוד נתגעגע בסוף לימים שלך 'הוועדה המסדרת', שבחרה אנשים על בסיס התאמה נטו, וללא חלוקות למגזרים ולמגדרים".

כך אמר היום ל"גלובס" עו"ד ציון אמיר, מבכירי עורכי הדין הפליליים בארץ, בתגובה לטענות של ציבורים שונים כי הם צריכים להיות מיוצגים בבית המשפט העליון. זאת על רקע "רשימת ה-28", הכוללת את המועמדים לשיפוט בעליון, שפרסמה אתמול שרת המשפטים איילת שקד.

עו"ד אמיר מרבה לעסוק בשנים האחרונות בשאלות של זהות וייצוג. הוא אף השתתף בסדרה של אמנון לוי בערוץ 10 שעסקה ב"שד העדתי". לדבריו, "אנחנו צריכים לבדוק אם לא הלכנו רחוק מדי עם הדגש על הפרקטיקה של 'ייצוג הולם' בעליון, וזו תופעה שצריכה להעסיק אותנו. יש מקום לתת תשומת-לב לייצוג או לשיקוף של אוכלוסיות שונות בעליון, אבל צריך לעשות את זה במידתיות ולבדוק אם לא הלכנו רחוק מדי", חוזר ואומר אמיר.

אמיר מזכיר כי במשך עשרות שנים בית המשפט העליון, כמו גופים אחרים בחברה הישראלית, לא שיקף את פני החברה הישראלית, ולא היה בו ייצוג הולם לציבורים שונים. "לאורך השנים האחרונות הלך ותפס תאוצה הרעיון של ייצוג חלקים באוכלוסייה בבית המשפט. אם פעם היה ברור שהעליון צריך להקצות כיסא אחד לשופט ממוצא ספרדי, אז היום צריך גם שופט ערבי, ואולי גם נוצרים ומוסלמים, וכמובן ייצוג הולם לנשים; ועכשיו מתחילים לשמוע שאולי גם צריך ייצוג של שופט מהציבור החרדי בבית המשפט העליון. לא יהיה לזה סוף".

- מהו לדעתך המצב הרצוי לאיוש בית המשפט?

עו"ד אמיר: "אני שואף להגיע לימים אחרים לגמרי, שבהם הקריטריון המיידי לבחירה של שופט לעליון יהיה מידת התאמתו המקצועית, ולא איפה סבא שלו או סבתא שלו נולדו. אם כבר, אז הייתי נותן יותר משקל בבחירה להשקפת העולם של השופט או השופטת, ולא למוצא שלו או להיותו אישה או גבר, נוצרי או דרוזי".

- מהי לדוגמה השקפת עולם ראויה?

"אני הייתי בוחר לעליון שופטים עם תפיסת עולם סדורה, כמו למשל את השופטת המחוזית בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, שהיא לטעמי אחת המועמדות המתאימות ביותר לכהן בעליון מבין כלל 28 המועמדים".

ביטוי להשקפת העולם של אגמון-גונן, שאליה מכוון עו"ד אמיר, ניתן למצוא בפסק הדין שהיא נתנה בעתירת תושבי גבעת עמל בשכונת בבלי בתל-אביב. תושבי השכונה נדרשו להתפנות ממנה שנים רבות אחרי שיושבו בה לטובת הקמת פרויקט יוקרה, והם הגישו בקשה לתביעה ייצוגית, שהגיעה לפתחה של אגמון-גונן.

כבר בפתיחת ההליך המשפטי הבהירה השופטת אגמון-גונן לצדדים כיצד היא רואה את הסוגיה: "אם המדינה שולחת אנשים למקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם ואחר-כך לדאוג להם, וגם ניתנו התחייבויות כאלה בכתב. אין שום סיבה - גם בית המשפט העליון נדרש לזה - להפר את ההתחייבות הזו. המתווה שאני מציעה יעשה צדק היסטורי, וזה מה שצריך לעשות. אחד הדברים שהביאו אותי כן להציע הצעה זהו ניסיון לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו, ולא לגרור אותו עוד ועוד".

על הדברים האלה אומר עו"ד אמיר - "זו החלטה שיכולה להינתן רק על-ידי שופט עם השקפת עולם חברתית-כלכלית מסוימת ונכונה לטעמי".