גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ת"א 100 הוא השתקפות של מצב הבורסה - ומצבה לא טוב"

מנכ"ל קסם מדדים אבנר חדד התייחס בכנס המשקיעים ליתרונות בהשקעה במדדים מול השקעה במניות ספציפיות ■ וגם: מה יעשה טראמפ לשוק המניות ב-2017?

אבנר חדד / צילום: אלון רון
אבנר חדד / צילום: אלון רון

אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים, ניסה להמחיש במהלך דבריו אתמול (ג'), בכנס המשקיעים שערכה החברה, את היתרונות הגלומים בהשקעה במדדים מול השקעה במניות ספציפיות. לדבריו, "גם בשנה החולפת היו הרבה מנהלי השקעות שטענו כי הם פיצחו את השיטה והצליחו להכות את המדדים, אבל כשבודקים איזה מדדים הם הצליחו להכות, מתגלה שכולם היכו את מדד ת"א 100.

"אם מנהלי ההשקעות יודעים איך להכות את המדד, צריך לבדוק גם מה עוד הם עשו מלבד ההשוואה מול מדד ת"א 100, ובבדיקה דומה על תחום האג"ח מתגלה תמונה שונה לחלוטין. מתוך 37 קרנות, כשליש בלבד הצליחו להכות את המדד, ובשלוש שנים אחורה רק שלוש קרנות הצליחו לעשות טוב יותר מהביצועים שהפגין מדד אג"ח כללי, שהוא הבנצ'מרק שלהם".

חדד הוסיף כי "ככל שמתרחקים מהמדד, הפער מהממוצע גדל ונעשה פחות לטובת הלקוח. לכן, במקום לנסות ולהמר מי תהיה הקרן שתצליח להכות את המדד, צריך להחזיק את המדד עצמו. מעבר לכך, אם מוסיפים את העלויות של הקרנות ומנטרלים עלויות ניהול, אפשר לראות פער של כמעט 1.5% בין ממוצע ביצועי הקרנות בשוק לבין מדד אג"ח כללי - פער גדול מאוד בעולם של ריביות אפסיות".

"הבורסה בבעיה על רקע רגולטורי"

ביחס למדד ת"א 100, הסביר חדד כי "כולם נטפלו אליו והצליחו להכות אותו, כי הוא ההשתקפות הטובה ביותר של מצב הבורסה בתל-אביב - ומצבה לא טוב. לכן הניצחון שלהם הוא על הבורסה והרגולציה. סוגיית מדד ת"א 100 היא סוגיית הבורסה הדועכת".

חדד סבור כי "הבורסה המקומית נמצאת כרגע בבעיה, על רקע רגולטורי. המשאב הלאומי הזה נשחק לנגד עינינו. הבורסה היא מקום המפגש בין משקיעים לחברות, ופעם היא היתה המקום היחיד, אבל כיום היא אחד מני רבים בעולם שבו כסף עובר ממדינה למדינה, ובו כל משקיע יכול להשקיע באיזה בורסה שהוא רוצה וכל חברה יכולה לרשום את מניותיה למסחר בכל מקום שהיא רוצה. לכן, לראשונה, גם הבורסה וגם רשות ני"ע נמצאות בתחרות, כמו שאנחנו מתחרים על הלקוחות שלנו.

"ברגע שנוצרו למשקיעים ולחברות אופציות נוספות, כל אחד מהם חיפש לעצמו את המקום שהכי נוח לו להיות בו. ולכן, כדי להביא לפה חברות ומשקיעים, צריך ליישם הקלות ולספק יתרונות רגולטוריים שיהפכו את הבורסה המקומית לעדיפה על בורסות אחרות, וכך לגרום למשקיעים ולחברות לרצות להיות פה".

"לבורסה מונה מנכ"ל מבטיח"

חדד הוסיף כי "בסוף 2007 היו בבורסה 654 חברות, וכיום נותרו בה 451 - ולא נראה שהקצב עומד להשתנות. רק בשנה האחרונה עזבו אותנו אסם ואיתוראן, אז לא פלא שאפשר להכות את מדד ת"א 100".

עוד לדבריו, "השוואת ביצועי ת"א 100 עם מדדים בחו"ל כמו דאקס הגרמני ו-S&P500 האמריקאי מעלה כי עד 2009 המתאם ביניהם היה גבוה - אבל מ-2010 חלה התנתקות, והבורסה בישראל מתפקדת באופן שונה מהבורסות בעולם, ויש לזה מחיר גדול. זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה, אבל זה המצב כיום.

"אם מדד ת"א 100 היה איכותי ומפוזר, עם חברות ישראליות מהמובילות והגדולות שבחרו לא להיות פה, כמו צ'ק פוינט, מובילאיי ורבות נוספות, הן היו יכולות להוסיף משמעותית לתשואה שלו בשנים האחרונות", הוסיף.

חדד סבור כי "משהו פה לא הגיוני, וזה הסיפור של הביצועים מול המדד. האם יש חברות יפניות שנסחרות מחוץ ליפן, או אמריקאיות שנסחרות מחוץ לארה"ב? למה לנו זה נראה מאוד טבעי שהחברות המקומיות הכי גדולות לא נמצאות במדד המקומי?"

במבט קדימה הוסיף חדד כי "לבורסה מונה מנכ"ל חדש ומבטיח, אבל היא לא צריכה להשקיע במערכות מסחר מתקדמות, בהוזלת עמלות ובצעדים דומים, אלא לנסות להפוך את הרגולציה לכזו שתעודד את המשקיעים להגיע לכאן - באמצעות הטבת מס על דיבידנדים, הקלות רגולטוריות והפחתת שיעור המס על הבורסה המקומית".

בנוגע לפעילות של תעודות סל מול ביצועי קרנות, חדד גם סיפק אנקדוטה כשסיפר כי "על פי פרסומים, בהתערבות שהתחילה ב-2008, המשקיע האגדי וורן באפט התערב עם מנהלי קרן גידור בארה"ב על כך שקרן פשוטה, שעוקבת אחרי מדד S&P500, תצליח להשיג תשואה גבוהה מזו שישיגו מנהלי הקרן. ההתערבות התחילה ב-2008 וצריכה להסתיים בסוף השנה הזו. ב-2008 ההתערבות היתה לרעת באפט ב-40%, אבל בשש מתוך שמונה השנים הבאות, הקרן המחקה, שבאפט הימר עליה, עשתה טוב יותר ממנהלי הגידור - והמצב כיום הוא שהקרן המחקה עשתה יותר מ-85%, לעומת תשואה שלילית של קרוב ל-10% של מנהלי הגידור. נראה שההתחכמות של מנהלי הגידור גרמה לביצועים הגרועים".

"השינויים ברגולציה מייצרים אי ודאות ומרתיעים משקיעים"

אופטימיות זהירה לגבי עתידה של הכלכלה המקומית ועתידם של השווקים בעולם עלתה מהדברים שהציגו אתמול, שתיים מהבכירות בחברה - מעיין כהן, המשנה למנכ"ל אקסלנס נשואה, ורינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם.

מעיין כהן / צילום: אלון רון

בתחילת דבריה התייחסה כהן למצב הכלכלה המקומית, ואמרה: "עם כל האתגרים והמורכבויות הקיימים במשק הישראלי, הכלכלה המקומית היא פלא, עם עלייה בשכר החציוני והצריכה הפרטית, שוק עבודה שנמצא בתעסוקה כמעט מלאה ונתוני צמיחה מרשימים ב-20 השנים האחרונות, בפער ניכר מאלה הנרשמים בגוש האירו ובארה"ב".

"למרות זאת", סייגה כהן, "יש נקודה בולטת שמדאיגה כשמסתכלים על נתוני הצמיחה, והיא נושא ההשקעות. היינו מצפים שכשהמשק צומח, ההשקעות יהוו חלק משמעותי מצמיחה זו, ושהשקעות שנעשו בעבר ישפיעו על נתוני הצמיחה, אבל הדבר אינו כך. צמיחה לאורך שנים צריכה להיתמך בהשקעות מתוכננות. כמו שאנחנו אומרים ללקוחות שלנו שחייבים לתכנן את העתיד ולהשקיע ולראות את תוצאות ההשקעה, כך אנחנו מצפים שמקבלי ההחלטות יעשו. ככל שיתרחבו ההשקעות, יתווספו מקומות עבודה ותגדל הזרמת ההון למשק, הפריון יגדל והפערים החברתיים יצטמצמו".

כהן הסבירה כי "לכלכלה שלנו יש סיכונים שיכולים להיות מושפעים, בין השאר, מהמצב הביטחוני, משווקים בעולם ומגורמים נוספים, אבל לגורמים הנמצאים בשליטתנו אנחנו צריכים להפגין יותר חוזקה ולחשוב אסטרטגית מתוך אחריות לעתיד טוב ומשק צומח על יצירת סביבת פעילות יציבה".

"אין אופק רגולטורי יציב"

בדבריה מנתה כהן שלושה נושאים שאותם, לדעתה, צריך לשים בראש סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות, כדי ליצור שינוי משמעותי במצב הכלכלה. הראשון שבהם הוא נושא הרגולציה. לדבריה, "הבעיה הגדולה בעניין הרגולציה היא השינויים שנעשים בה כל הזמן, ומייצרים תחושת אי ודאות, ללא אופק רגולטורי יציב. עניין זה מרתיע כניסת משקיעים חדשים, שחוששים מכך".

כהן הוסיפה כי "לכל אחת מהרגולציות יש אג'נדה ברורה, וראינו ב-2008 איך ישראל יצאה מהמשבר בזכות הרגולציה, אבל בשנים האחרונות האיזון בתחום משתנה. יש יותר ויותר שינויים רגולטוריים שהם פונקציות של אג'נדות חברתיות. אין לי משהו נגד אג'נדות מסוג זה, אבל בעולם הרגולטורי, השינויים שנעשו מובילים הרבה פעמים לתוצאה הפוכה, של חוסר יעילות וקיטון ודיכוי היוזמה והעשייה". לדבריה, "כל תיקון רגולטורי חדש צריך למדוד לפי הערך השולי שהוא מביא אתו, וכך לקבוע אם להכניס אותו או לא".

נקודה שנייה שכהן סבורה כי יש להעלות לראש סדרי העדיפויות היא הביורוקרטיה, שלדבריה, "מקשה על קידום הליכים במקומות רבים. בת-הברית של ביורוקרטיה היא שחיתות". כהן הדגישה כי היא "לא נגד תהליכים ופיקוח, אבל לפעמים אפשר להשיג אותם דרך ענישה והרתעה, ולא חייבים להוסיף תהליכים שמסבכים וגורמים נזק לכולנו".

נקודה שלישית שאליה התייחסה כהן היא תחום הפרויקטים הציבוריים שייעשו באמצעות המגזר הפרטי. "אמנם יש לא מעט פרויקטים מסוג זה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק, והם יכולים להוות נדבך מאוד חשוב בהשקעות", אמרה. "ברגע שגופים פרטיים נכנסים להקמת פרויקטים, בין שאלה עוסקים בתשתיות ובין שבתחומים אחרים, הם נעשים יעילים יותר ומסודרים יותר לאורך שנים".

"מה שטראמפ מציע לא רע לשוק"

בהמשך דיברה אשכנזי, מנהלת מחקר המדדים, שהתייחסה למצב שוקי העולם לאחר כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, ואמרה: "מהלך זה הביא אתו רוח של שינוי, ועד כמה שטראמפ הוא איש ססגוני, הדברים שהוא מציע ליישם הם לא רעים לשוק ולכלכלה. המדיניות הפיסקאלית תשנה את פני הדברים מבחינת סביבת האינפלציה והריביות, ותיק ההשקעות שלנו לא ייראה אותו דבר, עם מעבר מאג"ח למניות אגרסיביות יותר ומחזוריות".

לדבריה, "בשנים האחרונות הציבור לא היה כמעט בשוק המניות, ועכשיו טראמפ הגיע והכסף זורם לאפיק המנייתי, עם 70 מיליארד דולר שנכנסו לשוק המניות האמריקאי בשלושת השבועות הראשונים של השנה. הדברים משתנים וצריך להיות מוכן לכך".

אשכנזי הוסיפה כי "הציפיות לאינפלציה ב-2017 מתחילות לעלות, וזה אומר משהו לגבי תוואי הריבית בארה"ב ובאירופה. צריך לזכור שהתקציב האמריקאי החדש ייכנס לתוקף רק באוקטובר, והדברים שבו ייושמו מאוחר יותר, אבל זה לא אומר שלא נראה שינויים בשווקים, כי ציפיות הן המזינות את הכלכלה".

ההערכות של אשכנזי הן כי השוק האמריקאי יצמח השנה בכ-2.5%, אחרי שהכלכלה האמריקאית צמחה בקצב ממוצע של כ-2% בשנות היציאה מהמשבר הכלכלי. זאת, לעומת היעד של טראמפ לצמיחה שנתית בשיעור של 3.5%-4%. אשכנזי מציינת כי הפעם אחרונה שדבר כזה קרה היה ב-2001, ומדגישה את התמריצים הפיסקאליים, "שהחלק המשמעותי שלהם הוא הורדת שיעור המס לחברות וליחידים - משהו שאמור להוסיף לרווח למניה הרבה מאוד כסף. לכן אנחנו צופים רוח גבית חזקה למדדים האמריקאים, וחושבים שצריכים להיות בהם".

לדברי אשכנזי, "השווקים באיזשהו מקום מחכים לכל הדברים החיוביים, ומגלמים את זה בנקודת הזמן הנוכחית. יש הזדמנויות, וחלק מהן מתממשות. השווקים צופים קדימה ומגלמים מידע מבעוד מועד, אבל יש לזה גם מחיר בדמות הסיכונים, שהם לא מעטים כעת".

"צפויה צמיחה בחברות האנרגיה"

על רקע התרחבות הצמיחה והאינפלציה, לדברי אשכנזי, בקסם מזהים "כמה חלופות מעניינות לתיק הדפנסיבי שהיה לנו עד עכשיו, כמו מניות ערך שמניבות תשואות עודפות. אפשר לראות כסף שנכנס למדדי הערך בארה"ב ובאירופה, שם אם לא היה הסיכון הגיאופוליטי, השווקים היו טסים למעלה יותר מבארה"ב. מכיוון שהסביבה הפכפכה, וכך גם טראמפ, לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד". לגבי אירופה הוסיפה אשכנזי כי "השנה שם לא תהיה קלה, והיא צפויה להיות רוויית אירועים, עם בחירות שיתקיימו בכמה מדינות".

אשכנזי התייחסה בדבריה גם לענפי הפעילות השונים וכדאיות ההשקעה בהם, והציגה גישה חיובית כלפי מגזר האנרגיה. לדבריה, "הוא ייהנה גם מהשפעת טראמפ, שמכוון לעצמאות אנרגטית, ועניין נוסף שתומך בפעילות הוא המדיניות של אופ"ק. אנחנו צופים שנה טובה לתחום האנרגיה, עם צמיחה של 300%-400% ברווחי החברות".

אשכנזי חיובית גם בנוגע למגזר הפיננסים: "דוחות הבנקים טובים ומפתיעים לחיוב, עוד לפני השפעת טראמפ, ואנחנו צופים המשך שיפור ברווחיהם. הבנקים נהנים, בין היתר, מתהליך הבראה ארוך, והפחתת הרגולציה בענף, שעליה מדבר טראמפ, צפויה גם היא לתמוך בסקטור - גם בבנקים וגם בבתי ההשקעות", אמרה.

לגבי ענף הפארמה אמרה אשכנזי: "הסקטור קצת בעייתי. אפשר לזהות בסיס להתאוששות, אחרי שהוא חטף בשנה האחרונה, אבל עדיין יש אי ודאות לגבי ההחלטות של טראמפ בענף - ולכן הוא לא מצליח להדביק פערים מול שאר המגזרים, וכדאי לחכות לקצת יותר ודאות". את ענף הטכנולוגיה אשכנזי הגדירה כ"הפכפך, עם פוטנציאל עצום למגמה ארוכת טווח".

עוד כתבות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

״חזירות״: הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

השכירויות שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; מדד ניקיי עולה ב-1.4%


מדד הקוספי הדרום קוריאני מזנק בכ-2% ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?