על הכוונת של כחלון וגלנט: שילוב דיור ציבורי במחיר למשתכן

שר האוצר ושר השיכון מקדמים שתי תוכניות חדשות הנוגעות לדיור ציבורי ■ בתוכנית הראשונה, בחלק מהפרויקטים של מחיר למשתכן יוקצו בין 3% ל-5% דירות מכלל הדירות בפרויקט לדיור ציבורי ■ התוכנית השנייה מתמקדת בסיוע לשכר דירה לזכאים

השר יואב גלנט והשר משה כחלון/צילום: אוריה תדמור
השר יואב גלנט והשר משה כחלון/צילום: אוריה תדמור

שר האוצר משה כחלון ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט מקדמים שתי תוכניות חדשות הנוגעות לדיור ציבורי. מדובר בתוכנית אחת המתייחסת לשילוב דירות לדיור הציבורי בפרויקטים של מחיר למשתכן ותוכנית שנייה שמבקשת לשנות את מתווה הסיוע בשכר דירה לזכאי משרד הבינוי והשיכון כך שדמי השכירות ישמשו בעתיד לרכישת דירה.

נציין כבר בתחילה כי מדובר בשתי תוכניות שעלו על הפרק מספר פעמים בעבר אך לא הצליחו להתקדם לשלב היישום.

התוכנית הראשונה, שילוב דירות דיור ציבורי במסגרת פרויקטי מחיר למשתכן מתייחסת להגדלת היצע הדירות הנמצאות בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי החברות המשכנות. על פי התוכנית, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון יבחנו את מכרזי מחיר למשתכן שעתידים להתפרסם ויקבעו כי בחלק מהם יוקצו בין 3% ל-5% דירות מכלל הדירות בפרויקט לדיור ציבורי.

נציין כי לא מדובר בהוראה גורפת שתכלול את כל מכרזי מחיר למשתכן אלא רק באזורים בהם יוחלט כי יש הצדקה לכך. נזכיר כי במכרזי מחיר למשתכן המדינה מסבסדת את הקרקע ומעניקה סבסוד נוסף לרשויות המקומיות והן לרוכשים. במקרה של שילוב דיור ציבורי, הסבסוד יהיה חייב להיות עמוק יותר משום שמדובר בדירות שהמדינה תצטרך לרכוש בעצמה. נכון להיום קשה להעריך מה יהיה מספר הדירות שיכללו בתוכנית זו אך היעד של משרד הבינוי והשיכון הוא לצמצם כמה שיותר את התור של זכאי הדיור הציבורי שעומד היום על כ-2,400 זכאים. במקביל, לא ברור אם מדובר רק בזכאי משרד הבינוי והשיכון או גם בזכאי משרד הקליטה. באם מדובר גם בזכאי משרד הקליטה מדובר במספר גבוה הרבה יותר שעומד על סביב 30 אלף זכאים.

התוכנית השנייה שאותה החליטו לקדם במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון היא תוכנית שאמורה להתייחס לקהל רכב יותר של זכאי דיור ציבורי, שנמצא במעגל השני של הזכאות, כלומר זכאות לסיוע בשכר דירה. נכון להיום מדובר בכ-156 אלף משפחות בישראל שמקבלות סיוע בשכר דירה מהמדינה. מכיוון שלמדינה אין היצע דירות להשכרה או היצע דירות דיור ציבורי מספק, הזכאים שוכרים דירות בשוק החופשי, וכל אחד מהם מקבל סיוע מהמדינה של מאות או אלפי שקלים.

במרבית המקרים הסיוע אינו מספיק לדמי השכירות במלואם והזכאים נדרשים להשלים את הסכום מכיסם. התוכנית שמקדמים כעת השרים מציעה להכניס מודל של 'שכירות רוכשת' אל תוך עולם הדיור הציבורי. הרעיון הוא שדמי השכירות שמעניקה המדינה כמו גם ההשלמה של דיירי הדיור הציבורי לא יעברו ישירות אל בעלי הדירות שהיום הם המרוויחים העיקריים בסוף הדרך, אלא מנגנון שיצבור את התשלומים ברמה מדורגת עד שיאפשרו את רכישת הדירה עצמה לאחר שנים.

נזכיר שעיקרון השכירות הרוכשת הוא רעיון שפועל בעולם ולא קשור דווקא לדיור ציבורי. תוכנית דומה עלתה בעבר על ידי הממשלה אולם לא התקדמה לכדי מימוש, תוכנית שהתייחסה לכלל רוכשי הדירות ולא רק לזכאי הדיור הציבורי.

נכון להיום עוד לא ברור האם ההחלטות ידרשו את אישור הממשלה או רק את אישור מועצת מקרקעי ישראל.