גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה משקיעים המוסדיים את הר השקלים של הציבור?

חברות הביטוח, הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מנהלות כ-1.5 טריליון שקל ■ 43.5% מהכספים מושקעים בחוב ממשלתי ■ 20.4% באג"ח קונצרני והלוואות ■ דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

פסיכולוגיית השקעות/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פסיכולוגיית השקעות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1.5 טריליון שקל - קצת יותר מ-1,500 מיליארדי שקלים - זהו היקף הכספים, האדיר, של חסכונות הציבור והתחייבויות נוספות שמנוהלים על-ידי כלל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות ניהול הגמל וההשתלמות בישראל, נכון לסוף השנה שעברה. מדובר בסכום אדיר שמהווה את כרית הביטחון המרכזית של הציבור בישראל בכל הנוגע ליכולת להבטיח קיום כלכלי בגיל פרישה - לאחר היציאה ממעגל העבודה. לכך מתווספים כספים נוספים, שמנוהלים בתיקי השקעות, בקרנות נאמנות, או נמצאים בפיקדונות הבנקים או בהתחייבויות הפנסיה התקציבית, ואליהם ניתן להוסיף את כספי הביטוח הלאומי, שאמורים להוות מעין רובד ממלכתי בסיסי.

כספים אלה מנוהלים על-ידי גופים מוסדיים שמשקיעים אותם בשוקי ההון או בהתחייבויות ממשלתיות לא סחירות, ובאפיקי השקעה רבים מאוד, וזאת במטרה להשיא על החסכונות הללו את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן, ככל הניתן, וברמות סיכון מוגדרות (גם כן ככל שניתן). כמעט מחצית מהכספים האמורים, שאליהם אנו מכוונים כשאנו מפרסמים את התשואות שהם מציגים מדי שנה, נמצאים באפיקי החיסכון לטווח ארוך "החדש".

מדובר בכספים החונים בקופות הגמל לתגמולים, בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ובפוליסות של חברות הביטוח המושקעות בשוקי ההון עבור המבוטחים - אפיקי חיסכון שבהם יש תחרות, ושרק אליהם יכול להצטרף חוסך חדש. אגב, לגבי יתר האפיקים - מדובר לרוב באפיקים שנסגרו לפני שנים למצטרפים חדשים, שחלקם מעוגת הביטחון הסוציאלי הציבורי ילך ויפחת עם השנים (זאת, להוציא קרנות ההשתלמות, שהנו שוק חיסכון לטווח בינוני, שצומח בקצב אדיר ושפתוח למצטרפים חדשים).

כך או כך, איך נראה התיק העצום שמנהלים הגופים המוסדיים ישירות עבור הציבור הישראלי, או שהם מנהלים במטרה לממן את עמידתם בהתחייבויות כלפי הציבור? כיצד הם מקצים את הכסף של הציבור בין אפיקי ההשקעה השונים? בדקנו באתר האוצר ומצאנו את הדברים הבאים:

 - 7.1% זהו שיעור הכספים שחונים, לכאורה ללא תשואה, במזומנים ובשווי מזומנים או בפיקדונות הבנקים. מבחינה שקלית מדובר בכ-107 מיליארד שקל, שמחכים להשקעה טובה יותר, בעולם של ריביות אפסיות ושל גאות נמשכת (ותמחורים גבוהים ואף נדיבים) בשורה ארוכה של שווקים וסוגי נכסים. אגב, בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בסך של כ-51 מיליארד שקל.

מדובר בשיעור גבוה למדי של השקעות שנמצאות מחוץ למשחק אחר חיפוש תשואה, ולמעשה אפיקים אלה מספקים, בהכללה, בעיקר שמירה על הערך הנומינלי של הכסף. ההיקף הגבוה של הכספים האלה מהווה עדות לאתגר ההולך וגובר בניהול ההשקעות. יחד עם זאת, כספים אלה גם מספקים לגופים המנהלים צורכי נזילות למימון רכישות בעת הזדמנות, ובעיקר הם משמשים לתשלומים לחוסכים וללקוחות.

 - 44% זהו שיעור תיק החוב הממשלתי שמחזיקים הגופים המוסדיים בתיקי ההשקעות שלהם. מדובר באג"ח ממשלתיות, חלקן סחירות וחלקן לא סחירות (אג"ח מיועדות, עם ריבית ריאלית מובטחת וקבועה שמונפקת רק לגופים המוסדיים, שאינם רשאים למכור אותן הלאה). מבחינה שקלית מדובר בחוב ממשלתי של כ-652 מיליארד שקל, שחלקו הנו סיוע ממשלתי לקרנות הפנסיה הוותיקות.

הרוב המכריע של תיק האג"ח הממשלתיות הנו אג"ח של מדינת ישראל. למעשה, רק החוב הממשלתי בחו"ל בתיקי המוסדיים עמד בסוף 2016 על כ-10 מיליארד שקל "בלבד".

כשבוחנים את המספרים בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה קצת שונה: היקף האג"ח הממשלתיות מהווה "רק" כ-30% מהתיק. מדובר עדיין ברכיב משמעותי ביותר, באופן טבעי, וגם החוב כאן, רובו ככולו הנו חוב של מדינת ישראל.

 - 14.4% זהו שיעור תיק האג"ח הקונצרניות בתיק המוסדי בישראל. מבחינה שקלית מדובר בכ-216 מיליארד שקל. בתיק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור גבוה יותר, של כ-17.3%. בחוב הקונצרני מורגשת היציאה לחו"ל, בניגוד למה שקורה ברכיב החוב הממשלתי.

כך, מבחינת נתוני הרכב הנכסים של כלל הגופים המוסדיים, שפורסמו לאחרונה באתר האינטרנט של משרד האוצר, ושל רשות שוק ההון, עולה כי שיעור האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהווה כמעט רבע מכל תיק האג"ח הקונצרניות. כיום האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהוות כ-3.3% מסך התיק המוסדי בישראל וכ-4.2% מסך התיק של החיסכון לטווח ארוך "החדש". מדובר במגמה של גידול בשנים האחרונות, שצפויה להימשך.

 - 19.5% זהו שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים במניות, בארץ ובחו"ל. מדובר ביותר מ-292 מיליארד שקל, שמושקעים באמצעות החזקה ישירה במניות או ברכישה של תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות, או בקרנות נאמנות מנייתיות. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה שונה. זאת מאחר שהעולם החדש שונה מהעולם הישן יותר, בכמה היבטים, בהם: קהל לקוחות צעיר יותר - עם אופק השקעה ארוך יותר, והרבה פחות אג"ח מיועדות.

כך, נכון לסוף השנה שעברה הושקעו כ-25.6% מהתיק הכולל במניות (באמצעות השקעה ישירה או באמצעות השקעה בתעודות סל או בקרנות נאמנות מנייתיות). שיעור זה עשוי להמשיך ולגדול, וזה קרוב לוודאי יקרה בעיקר בשוקי המניות שמחוץ לישראל. כל זה ללא שקלול השקעות בקרנות השקעה, שנספרות בנפרד.

 - 55% זהו החלק של תיק המניות בחו"ל מסך תיק המניות של הגופים המוסדיים. כלומר, יותר ממחצית מתיק המניות של הציבור הישראלי שמנוהל על-ידי חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מושקע במניות שנסחרות מחוץ לישראל. מדובר בפועל יוצא של מגמת הגדלה מכוונת של רכיב המניות בדגש על השווקים שמעבר לים.

מגמה זו לא קרובה למיצוי, וכבר שנים שמנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מספרים שלדעתם יש להמשיך ולהגדיל את שיעור המניות בחו"ל ביחס לתיק הכולל. לכן, סביר ששיעור זה רק ילך ויגדל. המוסדיים כבר נמצאים בבורסה בישראל בהיקפים אדירים (מבחינת השוק) כך שהם מפנים לחו"ל חלק גבוה בהרבה מכל שקל חדש שמושקע במניות, אף מעבר לשיעור האמור.

נכון לסוף 2016 נוהלו על-ידי המוסדיים החזקות במניות בחו"ל, כולל במניות של חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, בהיקף שקלי של כ-160 מיליארד שקל, שהיווה כ-10.6% מהתיק הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור של כ-13.4% מהתיק הכולל, שמושקע במניות בחו"ל.

את עיקר החשיפה למניות בחו"ל מקבלים המוסדיים באמצעות ניהול חיצוני, בין אם באמצעות קרנות נאמנות (שם מנוהלים תיקי מניות כמעט רק בחו"ל ולא בארץ) או באמצעות תעודות סל (שבכלל מהוות מכשיר השקעה פסיבי שלא מנסה כלל להכות את השוק).

 - 38% זהו שיעור תיק המניות שמנוהל באופן פסיבי באמצעות מעקב אחר מדדים (בעיקר בחו"ל), ולא במטרה לבחור מניות מסוימות שיכו את השוק, בין אם בדרך של השקעה ישירה (בעיקר בארץ), או באמצעות קרנות נאמנות מסוימות, שגם הן עשויות להיות עוקבות אחר מדדים. אגב, בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של יותר מ-32% שהולך להשקעה במניות באופן פסיבי, באמצעות תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות, שליש מסך תיק המניות.

 - 48 מיליארד שקל הוא היקף הכספים שהוציאו המוסדיים, נכון לסוף 2016, לקרנות השקעה חיצוניות, כגון קרנות פרייבט אקוויטי או קרנות גידור או קרנות הון סיכון. מדובר בשיעור של כ-3.2% מהתיק המוסדי הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור חשיפה גבוה אף יותר, של כ-4.2%.

קרנות ההשקעה הן חלק ממה שנקרא אפיקי השקעה אלטרנטיביים, או השקעות ריאליות, אך לא המרכזי שבהן. אפיקים אלה כוללים גם את ההלוואות הפרטיות שהמוסדיים מעמידים, כמעין חלופה לאשראי הבנקאי הפרטי. נכון לסוף 2016 עמד סך ההלוואות שהעמידו המוסדיים בישראל על כ-90 מיליארד שקל, שהיוו כ-6% מהתיק הכולל שלהם. בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של כ-7.4% מהתיק כולו, שהוקצה להלוואות פרטיות, שדומות מאוד לאג"ח קונצרניות.

אפיק ריאלי נוסף הנו רכיב ההשקעה הישירה בנדל"ן מניב, שנכון לסוף 2016 היווה כ-1.4% מהתיק הכולל - שעומד על כ-22 מיליארד שקל. אין מדובר בסך החשיפה של המוסדיים לנדל"ן, משום שחשיפה זו כוללת גם את החשיפה למניות ולחוב של חברות נדל"ן, וכאלה יש הרבה, בבורסה המקומית ובכלל. 

כך מושקע החיסכון הפנסיוני בישראל

סהכ ממוצע ענפי של אפיקי ההשקעה המרכזיים בגופים המוסדיים

איך הושקעו כספי הציבור שמנוהלים על ידי הגופים המוסדיים-2016

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?