גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה משקיעים המוסדיים את הר השקלים של הציבור?

חברות הביטוח, הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מנהלות כ-1.5 טריליון שקל ■ 43.5% מהכספים מושקעים בחוב ממשלתי ■ 20.4% באג"ח קונצרני והלוואות ■ דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

פסיכולוגיית השקעות/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פסיכולוגיית השקעות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1.5 טריליון שקל - קצת יותר מ-1,500 מיליארדי שקלים - זהו היקף הכספים, האדיר, של חסכונות הציבור והתחייבויות נוספות שמנוהלים על-ידי כלל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות ניהול הגמל וההשתלמות בישראל, נכון לסוף השנה שעברה. מדובר בסכום אדיר שמהווה את כרית הביטחון המרכזית של הציבור בישראל בכל הנוגע ליכולת להבטיח קיום כלכלי בגיל פרישה - לאחר היציאה ממעגל העבודה. לכך מתווספים כספים נוספים, שמנוהלים בתיקי השקעות, בקרנות נאמנות, או נמצאים בפיקדונות הבנקים או בהתחייבויות הפנסיה התקציבית, ואליהם ניתן להוסיף את כספי הביטוח הלאומי, שאמורים להוות מעין רובד ממלכתי בסיסי.

כספים אלה מנוהלים על-ידי גופים מוסדיים שמשקיעים אותם בשוקי ההון או בהתחייבויות ממשלתיות לא סחירות, ובאפיקי השקעה רבים מאוד, וזאת במטרה להשיא על החסכונות הללו את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן, ככל הניתן, וברמות סיכון מוגדרות (גם כן ככל שניתן). כמעט מחצית מהכספים האמורים, שאליהם אנו מכוונים כשאנו מפרסמים את התשואות שהם מציגים מדי שנה, נמצאים באפיקי החיסכון לטווח ארוך "החדש".

מדובר בכספים החונים בקופות הגמל לתגמולים, בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ובפוליסות של חברות הביטוח המושקעות בשוקי ההון עבור המבוטחים - אפיקי חיסכון שבהם יש תחרות, ושרק אליהם יכול להצטרף חוסך חדש. אגב, לגבי יתר האפיקים - מדובר לרוב באפיקים שנסגרו לפני שנים למצטרפים חדשים, שחלקם מעוגת הביטחון הסוציאלי הציבורי ילך ויפחת עם השנים (זאת, להוציא קרנות ההשתלמות, שהנו שוק חיסכון לטווח בינוני, שצומח בקצב אדיר ושפתוח למצטרפים חדשים).

כך או כך, איך נראה התיק העצום שמנהלים הגופים המוסדיים ישירות עבור הציבור הישראלי, או שהם מנהלים במטרה לממן את עמידתם בהתחייבויות כלפי הציבור? כיצד הם מקצים את הכסף של הציבור בין אפיקי ההשקעה השונים? בדקנו באתר האוצר ומצאנו את הדברים הבאים:

 - 7.1% זהו שיעור הכספים שחונים, לכאורה ללא תשואה, במזומנים ובשווי מזומנים או בפיקדונות הבנקים. מבחינה שקלית מדובר בכ-107 מיליארד שקל, שמחכים להשקעה טובה יותר, בעולם של ריביות אפסיות ושל גאות נמשכת (ותמחורים גבוהים ואף נדיבים) בשורה ארוכה של שווקים וסוגי נכסים. אגב, בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בסך של כ-51 מיליארד שקל.

מדובר בשיעור גבוה למדי של השקעות שנמצאות מחוץ למשחק אחר חיפוש תשואה, ולמעשה אפיקים אלה מספקים, בהכללה, בעיקר שמירה על הערך הנומינלי של הכסף. ההיקף הגבוה של הכספים האלה מהווה עדות לאתגר ההולך וגובר בניהול ההשקעות. יחד עם זאת, כספים אלה גם מספקים לגופים המנהלים צורכי נזילות למימון רכישות בעת הזדמנות, ובעיקר הם משמשים לתשלומים לחוסכים וללקוחות.

 - 44% זהו שיעור תיק החוב הממשלתי שמחזיקים הגופים המוסדיים בתיקי ההשקעות שלהם. מדובר באג"ח ממשלתיות, חלקן סחירות וחלקן לא סחירות (אג"ח מיועדות, עם ריבית ריאלית מובטחת וקבועה שמונפקת רק לגופים המוסדיים, שאינם רשאים למכור אותן הלאה). מבחינה שקלית מדובר בחוב ממשלתי של כ-652 מיליארד שקל, שחלקו הנו סיוע ממשלתי לקרנות הפנסיה הוותיקות.

הרוב המכריע של תיק האג"ח הממשלתיות הנו אג"ח של מדינת ישראל. למעשה, רק החוב הממשלתי בחו"ל בתיקי המוסדיים עמד בסוף 2016 על כ-10 מיליארד שקל "בלבד".

כשבוחנים את המספרים בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה קצת שונה: היקף האג"ח הממשלתיות מהווה "רק" כ-30% מהתיק. מדובר עדיין ברכיב משמעותי ביותר, באופן טבעי, וגם החוב כאן, רובו ככולו הנו חוב של מדינת ישראל.

 - 14.4% זהו שיעור תיק האג"ח הקונצרניות בתיק המוסדי בישראל. מבחינה שקלית מדובר בכ-216 מיליארד שקל. בתיק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור גבוה יותר, של כ-17.3%. בחוב הקונצרני מורגשת היציאה לחו"ל, בניגוד למה שקורה ברכיב החוב הממשלתי.

כך, מבחינת נתוני הרכב הנכסים של כלל הגופים המוסדיים, שפורסמו לאחרונה באתר האינטרנט של משרד האוצר, ושל רשות שוק ההון, עולה כי שיעור האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהווה כמעט רבע מכל תיק האג"ח הקונצרניות. כיום האג"ח הקונצרניות בחו"ל מהוות כ-3.3% מסך התיק המוסדי בישראל וכ-4.2% מסך התיק של החיסכון לטווח ארוך "החדש". מדובר במגמה של גידול בשנים האחרונות, שצפויה להימשך.

 - 19.5% זהו שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים במניות, בארץ ובחו"ל. מדובר ביותר מ-292 מיליארד שקל, שמושקעים באמצעות החזקה ישירה במניות או ברכישה של תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות, או בקרנות נאמנות מנייתיות. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" התמונה שונה. זאת מאחר שהעולם החדש שונה מהעולם הישן יותר, בכמה היבטים, בהם: קהל לקוחות צעיר יותר - עם אופק השקעה ארוך יותר, והרבה פחות אג"ח מיועדות.

כך, נכון לסוף השנה שעברה הושקעו כ-25.6% מהתיק הכולל במניות (באמצעות השקעה ישירה או באמצעות השקעה בתעודות סל או בקרנות נאמנות מנייתיות). שיעור זה עשוי להמשיך ולגדול, וזה קרוב לוודאי יקרה בעיקר בשוקי המניות שמחוץ לישראל. כל זה ללא שקלול השקעות בקרנות השקעה, שנספרות בנפרד.

 - 55% זהו החלק של תיק המניות בחו"ל מסך תיק המניות של הגופים המוסדיים. כלומר, יותר ממחצית מתיק המניות של הציבור הישראלי שמנוהל על-ידי חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מושקע במניות שנסחרות מחוץ לישראל. מדובר בפועל יוצא של מגמת הגדלה מכוונת של רכיב המניות בדגש על השווקים שמעבר לים.

מגמה זו לא קרובה למיצוי, וכבר שנים שמנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מספרים שלדעתם יש להמשיך ולהגדיל את שיעור המניות בחו"ל ביחס לתיק הכולל. לכן, סביר ששיעור זה רק ילך ויגדל. המוסדיים כבר נמצאים בבורסה בישראל בהיקפים אדירים (מבחינת השוק) כך שהם מפנים לחו"ל חלק גבוה בהרבה מכל שקל חדש שמושקע במניות, אף מעבר לשיעור האמור.

נכון לסוף 2016 נוהלו על-ידי המוסדיים החזקות במניות בחו"ל, כולל במניות של חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל, בהיקף שקלי של כ-160 מיליארד שקל, שהיווה כ-10.6% מהתיק הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור של כ-13.4% מהתיק הכולל, שמושקע במניות בחו"ל.

את עיקר החשיפה למניות בחו"ל מקבלים המוסדיים באמצעות ניהול חיצוני, בין אם באמצעות קרנות נאמנות (שם מנוהלים תיקי מניות כמעט רק בחו"ל ולא בארץ) או באמצעות תעודות סל (שבכלל מהוות מכשיר השקעה פסיבי שלא מנסה כלל להכות את השוק).

 - 38% זהו שיעור תיק המניות שמנוהל באופן פסיבי באמצעות מעקב אחר מדדים (בעיקר בחו"ל), ולא במטרה לבחור מניות מסוימות שיכו את השוק, בין אם בדרך של השקעה ישירה (בעיקר בארץ), או באמצעות קרנות נאמנות מסוימות, שגם הן עשויות להיות עוקבות אחר מדדים. אגב, בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של יותר מ-32% שהולך להשקעה במניות באופן פסיבי, באמצעות תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות, שליש מסך תיק המניות.

 - 48 מיליארד שקל הוא היקף הכספים שהוציאו המוסדיים, נכון לסוף 2016, לקרנות השקעה חיצוניות, כגון קרנות פרייבט אקוויטי או קרנות גידור או קרנות הון סיכון. מדובר בשיעור של כ-3.2% מהתיק המוסדי הכולל. בשוק החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר בשיעור חשיפה גבוה אף יותר, של כ-4.2%.

קרנות ההשקעה הן חלק ממה שנקרא אפיקי השקעה אלטרנטיביים, או השקעות ריאליות, אך לא המרכזי שבהן. אפיקים אלה כוללים גם את ההלוואות הפרטיות שהמוסדיים מעמידים, כמעין חלופה לאשראי הבנקאי הפרטי. נכון לסוף 2016 עמד סך ההלוואות שהעמידו המוסדיים בישראל על כ-90 מיליארד שקל, שהיוו כ-6% מהתיק הכולל שלהם. בעולם החיסכון לטווח ארוך "החדש" מדובר על שיעור של כ-7.4% מהתיק כולו, שהוקצה להלוואות פרטיות, שדומות מאוד לאג"ח קונצרניות.

אפיק ריאלי נוסף הנו רכיב ההשקעה הישירה בנדל"ן מניב, שנכון לסוף 2016 היווה כ-1.4% מהתיק הכולל - שעומד על כ-22 מיליארד שקל. אין מדובר בסך החשיפה של המוסדיים לנדל"ן, משום שחשיפה זו כוללת גם את החשיפה למניות ולחוב של חברות נדל"ן, וכאלה יש הרבה, בבורסה המקומית ובכלל. 

כך מושקע החיסכון הפנסיוני בישראל

סהכ ממוצע ענפי של אפיקי ההשקעה המרכזיים בגופים המוסדיים

איך הושקעו כספי הציבור שמנוהלים על ידי הגופים המוסדיים-2016

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה