דעה: בסבב הנוכחי לעליון יש לבחור לפחות שתי שופטות

גם אם ייבחרו שתי שופטות בסבב הנוכחי, יעמוד מספרן בעליון על 5 בלבד - שליש מהשופטים העליונים ■ זה פשוט מעט מדי

רחל בן ארי / צילום: יוליה טוקרב
רחל בן ארי / צילום: יוליה טוקרב

"מי שרוצה עולם אנושי יותר, חייב להיאבק למען עולם נשי יותר. כי לא מדובר כאן במאבק נשי, מדובר כאן במאבק אנושי" (קובי ניב, 1989).

ביום 11.3.1949 אישרה הכנסת הראשונה את "קווי היסוד לתוכנית הממשלה", בהם נאמר, בין היתר: "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכת החוקים". הצהרה זו היא שהובילה בהמשך לחקיקתו של חוק שווי זכויות האישה, אשר נחשב בשעתו לחוק מהפכני ופורץ דרך.

בעוד כשבועיים ימלאו 68 שנים לאותה ההצהרה. יותר משנות דור חלפו, אולם דומה כי "המהפכה נבלמה". אותה הצהרה המעוגנת בחוק טרם הפכה למובן מאליו שאין צורך להתאמץ להגשימו. נהפוך הוא: למרבה הצער, גם היום נאלצות נשים להילחם על זכויותיהן הבסיסיות כנשים וכבני אדם, להיאבק על ייצוג בנקודות המפתח בחברה הישראלית, להבטיח שקולן יישמע.

היום (ד') תתכנס הוועדה לבחירת שופטים על-מנת לבחור ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, במקומם של השופטים נאור, רובינשטיין, ג'ובראן וזילברטל, אשר צפויים לסיים את תפקידם בקרוב. אנו מתבשרים בכלי התקשורת על סיכויי הבחירה של המועמדים השונים, ובכל האזכורים יש התייחסות בעיקר לגברים המועמדים. ככל שמדובר בנשים - נוצר הרושם כאילו לכל היותר יאויש אחד מהמקומות הפנויים בשופטת אישה.

יש לומר בצורה ברורה: איוש כלל התקנים הפנויים בגברים בלבד, באופן שיותיר בבית המשפט העליון שלוש שופטות בלבד מתוך 15 שופטים, או איוש שלושה מקומות בגברים ומקום אחד בלבד לאישה, הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת. כבר כיום שיעורן של הנשים בהרכב בית המשפט רחוק ביותר ממשקלן באוכלוסייה, וההצעה שעל הפרק אף מחמירה את המצב.

יש לראות את הליך הבחירה שעל הפרק כחלון הזדמנויות לתיקון המצב הנוכחי, ומתוך התקנים הפנויים, שעתידים להיות מאוישים בסבב המינויים הנוכחי, יש למנות לפחות שתי שופטות. רבים, ושרת המשפטים איילת שקד בראשם, אוהבים להתהדר בעובדה שנשים עומדות כיום בראש המערכת המשפטית ומאיישות הן את תפקיד נשיאת בית המשפט העליון והן את תפקיד שרת המשפטים.

זהו מצב אשר בהחלט יש מה להתגאות בו, אולם זוהי אחריותם וחובתם המוסרית והערכית של חברי הוועדה לבחירת שופטים להבטיח כי שתי עמדות אלה לא יהפכו לקוריוז חד-פעמי, אלא יהוו נדבך נוסף בבנייתה של מציאות מתמשכת, בה מתקיים שוויון מגדרי.

יש לראות בסבב הבחירה הנוכחי כחלק מהליך של בניית מציאות בה קולן של נשים נשמע ומקבל ביטוי באופן שהינו בלתי נפרד מן השיח הציבורי. אל נתבלבל: מינוין של שתי שופטות בסבב המינויים הנוכחי הוא בבחינת הכרח ורחוק מלהיות משביע-רצון, שכן הדבר יביא לכך שנשים יהוו רק שליש מבין השופטים. אמנם זהו שיפור ביחס למצב הנוכחי, אך אף עדיין מעט שבמעט.

עיון ברשימת המועמדים העומדת כיום על הפרק מגלה כי המועמדות ששמותיהן הועלו בפני הוועדה הן נשים מרשימות בעלות רקורד, הישגים וכישורים בולטים. מדובר בנשים מבריקות, חרוצות, בעלות שיקול-דעת ומצוינות מקצועית.

בחירה של לפחות שתי שופטות מתוכן איננה פשרה, כי אם החלטה המכבדת את בית המשפט העליון ואת מדינת ישראל כולה.

■ הכותבת עומדת בראש משרד בן ארי, פיש, סבן ושות' והייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים בשנים 2008-2014.