בנק ישראל מחמיא לעצמו: רכישות המט"ח מונעות ייסוף יתר

הבנק המרכזי התייחס גם לשוק הדיור: "עליית המחירים מתרחשת בד בבד עם הגידול במלאי הדירות למכירה - תהליך שצפוי למתן את קצב עליית המחירים"

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

בנק ישראל פרסם היום (ד') סקירה על המדיניות המוניטרית במחצית השנייה של 2016, תקופה שהבליטה את רכישות המט"ח מצד הבנק המרכזי. בנק ישראל רכש במחצית השנייה של 2016 כ-2.6 מיליארד דולר, נכון לתחילת השנה, על 101 מיליארד דולר.  

לפי כלכלני בנק ישראל, מדיניות רכישות המט"ח של הבנק המרכזי אפקטיבית ומשפיעה על שער החליפין של השקל. בדוח הנוכחי הוקדש מקום נרחב יחסית למדיניות רכישות המט"ח של הבנק על רקע השפל ההיסטורי בשער האירו מצד אחד וחציית קו ה-100 מיליארד דולר ביתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל, מצד שני. 

מדיניות רכישות המט"ח הנוכחיות של בנק ישראל החלה באוגוסט 2009, בתקופת הנגיד סטנלי פישר. המדיניות קובעת כי הבנק יתערב בשוק המט"ח כאשר התנאים מצדיקים זאת להערכתו. על-פי הדוח, הרכישות משפיעות על שער החליפין: היקף הרכישות הממוצע בחודשים שנרכש בהם מט"ח (כ-800 מיליון דולר) תרם לפיחות שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.6% בממוצע חודש ההתערבות.

"שילוב המסקנות מהאומדנים שלעיל מעלה כי כל עוד ההתערבות נמשכת, שער החליפין בפועל מפוחת בכמה אחוזים ביחס למצב ללא התערבות", נכתב בדוח. יחד עם זאת מציינים בבנק כי "קשה מאוד להעריך את משך ההשפעה של ההתערבות, שכן ברור כי בחלוף הזמן היא נשחקת".

לפי המחקר, השפעתן של רכישות המט"ח דועכת כעבור כשישה חודשים עד שנה. "נדגיש כי קשה מאוד לאמוד את השפעתה הכוללת והנמשכת של ההתערבות בשוק המט"ח", נכתב בדוח. "בעיות זיהוי קשות הופכות את הנושא לאתגר מחקרי בארץ ובעולם , והתוצאות מתאפיינות באי ודאות גבוהה".

מדיניות ההתערבות בשווקי המט"ח של בנק ישראל נועדה להגן על תחרותיות הייצוא הישראלי. בהקשר זה הודפים בבנק ישראל את טענות הכלכלנים הגורסים, כי אין עדיפות מבחינה משקית להגנה על הייצוא על-פני סקטורים אחרים.

בדוח נכתב: "עד למשבר של 2008 היווה היצוא את קטר הצמיחה של המשק ומשקלו בתוצר עלה בהדרגה והגיע ליותר משליש, אולם מאז משקלו בתוצר יורד. לכן, חשוב לקובעי המדיניות למנוע, במידת האפשר, פגיעה בלתי הכרחית ביצוא . היצוא מתחרה כל העת בשווקים הבינלאומיים, והדבר נמנה עם הגורמים התורמים לפריון הגבוה יחסית במגזר הסחיר ולדחיפת הצמיחה של המשק, אם ישירות ואם דרך חלחול הפריון לענפי המשק האחרים.

"ייסוף עלול להביא לסגירת מפעלים ולדחיקת תעשיות משוקי יצוא, שווקים שהחדירה אליהם קשה ואורכת זמן. מאחר שהחדירה לשווקי חו"ל כרוכה בעלות גבוהה, פירמות שנאלצות לצאת מענף היצוא יתקשו לחזור אליו בעתיד. לכן, ייסוף יתר יכול לפגוע באופן מתמשך במפעלים ובשירותים שיש להם זכות קיום בטווח הארוך".

בנושא שוק הדיור, נכתב בדוח כי חברי הוועדה המוניטרית "הביעו דאגה מהסיכונים בשוק הדיור שכן מחירי הדירות הוסיפו לעלות והיקפי המשכנתאות החדשות נותרו גבוהים. הם ציינו כי מגמה זו נמשכת חרף העליות המתמשכות בריביות על המשכנתאות במרבית המסלולים, וחרף העליות המתמשכות בפער בין ריביות אלו לריביות על אג"ח ממשלתיות.

עם זאת, חברי הוועדה העריכו כי התייקרות המשכנתאות מפחיתה את אטרקטיביות ההשקעה בדירות ואת קצב נטילת המשכנתאות, והם ציינו כי עליית המחירים מתרחשת בד בבד עם הגידול במלאי הדירות למכירה, תהליך שצפוי למתן את קצב עליית המחירים בעתיד".