איך מטפלים באמת בבעיות של מערכת הבריאות?

רעיונות חדשניים, חלקם חתרניים - אלה התוצרים המרתקים שייצר פורום ריבוט להתמודדות עם האתגרים העיקריים העומדים מול מערכת הבריאות

בריאות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בריאות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קחו 100 בעלי מקצוע שונים מתוך מערכת הבריאות וסביבתה: רופאים, אחים, חולים, מטפלים, מנהלי כלכלת בריאות, בכירים בחברות תרופות וכן אנשי משרד הבריאות. שימו אותם בחדר אחד ותנו להם לקטר על הבעיות והאתגרים של מערכת הבריאות עד שייצא עשן. כמה חודשים אחר כך, תנו לאותם 100 אנשים לשבת ולהציע רעיונות לטיפול בבעיות של מערכת הבריאות, רעיונות שעלו כבר בעבר אך גם רעיונות חדשניים, חתרניים, שהחסמים בפני מימושם הם רבים. אחר כך, פרקו אותם לקבוצות חשיבה קטנות ובקשו מהם להתוות דרך ליישום כל הרעיונות. כן, גם אלה שנראים תחילה מוזרים או בלתי ישימים.

מן הפעילות הזו נולד דו"ח reboot לשנת 2016. הדו"ח נכתב על ידי פורום ריבוט, צוות חשיבה ללא מטרות רווח שהוקם כדי לענות על אתגרי מערכת הבריאות במאה ה-21 ולדאוג שמערכת הבריאות בישראל תמשיך לספק רפואה טובה באופן שהוא בר קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית. הבעיות שאיתן מתמודדת המערכת הן מוכרות: התרבות והזדקנות האוכלוסיה ועלייה בשיעור החולים במחלות כרוניות, המחסור בכוח אדם רפואי, התפרקות מערכת הרווחה והעברת חלק נכבד מן האחריות על המחלה לחולה ולבני משפחתו.

לחלק נכבד מן הבעיות הללו כבר הועלו פתרונות שונים על ידי מערכת הבריאות או על ידי השוק הפרטי, והפתרונות הללו נמצאים כבר היום בשלבים שונים של יישום. בכתבה זו ננסה לעסוק ברעיונות היותר חדשניים שעלו בפורום, ואולי בקרוב לא יראו לנו חדשניים או חתרניים כלל.

"הצעירים החדשים" - ביטול גיל הפרישה

הפורום זיהה שמונה זירות עיקריות בהן יש למצוא פתרונות לבעיות: כך למשל, זוהה האתגר של ה"צעירים החדשים", בני ה-65 פלוס שהם עדיין מתפקדים היטב אך זקוקים לעזרה רבה ממערכת הבריאות כדי להישאר בתפקוד גבוה. בפורום הוצע הרעיון לביטול מוחלט של גיל הפרישה, כאשר כל עובד יוכל לבחור להמשיך לעבוד כל עוד הוא מעוניין בכך.

היתרון האפשרי הוא הפחתת העול מקרנות הפנסיה ובמקביל, שמירה על הרלוונטיות וחדות המחשבה של המבוגר העובד לאורך זמן. אולם, נרשמו כמה חסמים אפשריים - למשל, כאשר העובדים שאינם מעוניינים לפרוש הם מנהלים, הארגון עלול להיכנס לקיבעון וצעירים יעזבו משום שאינם יכולים להתקדם. כמו כן, גם כך קשה למצוא מקומות עבודה למובטלים המבוגרים יותר. ייתכן כי העלאת גיל הפרישה תחמיר מצב זה. עוד בעיה שהדו"ח אינו לוקח בחשבון - קרנות הפנסיה ינהלו את נכסיהם כך שהעובדים לא יוכלו לפרוש בסביבות גיל 65, אלא יהיו חייבים להמשיך לעבוד גם כשהם אינם כשירים לכך.

אפשרות אחרת שהועלתה כדי לשמור את המבוגרים רלוונטיים גם אחרי גיל 65, הוא ליצור באופן יזום שדרה של "מנטורים" מבוגרים שייעצו וישפיעו מניסיונם על חברות בתחום העיסוק הקודם שלהם, במחיר נמוך. לפורשים יש לעיתים ידע יוצא דופן לגבי תחום העיסוק שלהם, שנמחק מן המערכת עם עזיבתם. הרעיון שעלה בפורום הוא שהמדינה תבנה מערך שישדך בין מבוגרים עם ידע רלוונטי לבין ארגונים שעשויים להיות זקוקים לידע זה.

אולם, עלתה השאלה האמנם הידע של המנטורים הללו אכן דרוש והאמנם אפשר להפיקו? קיימים יועצים אחרי גיל הפנסיה הנחשבים לבעלי ידע יקר ערך בשוק, והם אכן משמשים היום כיועצים, ולא במחיר נמוך. האם כוחות השוק לא אמרו בכך את דברם, שאין להם עניין בידע של יתר הפנסיונרים? אולי לחברות אין זמן ואפשרות לוגיסטית, או את הכלים, להפיק את הידע של המבוגרים הללו. כך או כך, הוחלט להמשיך לבחון את הרעיון.

המטפל העתידי - שלל מיומנויות בארגז הכלים

זירה אחרת בה עסק הפורום הוא דמות המטפל (הרופא, האחות, המרפא בעיסוק או קלינאי התקשורת) בעשורים הבאים. כיום, זיהו המומחים, אחת הבעיות העיקריות של התחום היא כי כל מטפל בחולה הוא בעל התמחות צרה ואינו רואה את המטופל באופן הוליסטי. כמו כן, מתקשים המטפלים להתאים את הטיפול לצרכים ולרצונות ולסגנון החיים הייחודי של כל מטופל.

בין הפתרונות שעלו: הכשרה (מעבר לקיים היום) של המטפל העתידי במיומנויות של תמיכה נפשית ואימון. מטפל המתמחה גם באימון, יכול לעזור למטופל לקבל את מחלתו באופן שהוא פחות טראומטי, וכן יעזור לו לפתח את המוטיבציה לבצע את שינויי סגנון החיים החיוניים להתמודדות עם מחלתו. אולם, אומרים המומחים, חסם אפשרי הוא כי מטפלים ממקצועות שונים אינם רואים את האימון כחלק מתפקידם, ועלולים להתנגד לעסוק בכך מעבר למטלות האחרות המוטלות עליהם.

רעיון נוסף, שכבר החל להישמע פה ושם במערכת הבריאות בעבר, הוא מינוי של רופאים כ"מנהלי מקרה", אשר יעבדו אך ורק עבור ומטעם החולים, כדי לגבש עבורם תוכנית טיפול אינטגרטיבית הלוקחת בחשבון את ההמלצות של כל המומחים לצד היכרות מעמיקה עם המטופל ואורח חייו.

מנהל המקרה יכול להיות רופא, אולם הוצע רעיון מקביל למינוי מערך של "נאמני בריאות", שהם בעלי מקצוע פרה-רפואי או שיעברו הכשרה ספציפית במקצוע זה. כל נאמן בריאות יטפל בכמה עשרות מקרים באזור גיאוגרפי מסוים, וינהל את הקשר של המטופל עם מערכת הבריאות, כדי להוריד ממנו חסמים ביורוקרטיים. נאמן הבריאות עשוי להיות שכיר (אם כי לא ברור של מי, וזהו אחד החסמים העומדים בפני הרעיון), אולם במקרים אחרים הוא עשוי להיות מתנדב. תהיות שונות שעלו לגבי תפקידו של נאמן הבריאות הן - האם הוא יפעל גם בתוך בית החולים, כסוכן עצמאי של החולה ולפעמים בניגוד דעות עם מערך הטיפול של בית החולים? או שמא בתוך בית החולים ימונה נאמן בריאות אחר, מטעם בית החולים? כמו כן, נשאלו שאלות לגבי המועד הרצוי לתחילת הקשר עם נאמן הבריאות - האם יש לו מקום גם בחייו של האדם הבריא, או שיש לגייסו רק כשהוא חולה?

רעיון נוסף, ישים באופן מיידי, שיכול להשפיע מאוד על הקשר בין מטפל עתידי למטופל עתידי, הוא נוהל המחייב את המטפל לרשום בסוף כל טיפול את דברי הסיכום של המטופל ואת שאלותיו אם עלו כאלה. כך יכול המטפל לוודא כי המטופל הבין את שנאמר לו בטיפול ושאלותיו נענו.

 

מערכת שמכינה המטפל והמטופל לפגישה

מערכות מחשוב יכולות לתמוך מאוד בעבודתו של המטפל העתידי: מערכות תומכות החלטה, מערכות המסננות את הידע המחקרי הרב המתווסף בעולם ומגישות אותו לרופא המטפל באופן מתומצת וקל לעיכול, ומערכות טלה-רפואה.

רעיון נוסף וחדש יותר שעלה בפורום הוא מערכת אשר תתאם ציפיות בין רופא וחולה לפני הטיפול, כך: המערכת תעקוב אחרי פעילות המטופל באינטרנט וברשתות החברתיות, ותבין ממנו מהן השאלות והחששות העיקריים שאותם הוא מעוניין לברר מול הרופא. המערכת תמצה את השאלות הללו עבור הרופא בשפה שלו. ייתכן ותוכל לענות על חלק מן השאלות באופן אוטומטי או באמצעות גורם ביניים שזמנו פחות יקר מזה של הרופא. כאשר החולה יגיע לרופא, הוא יוכל לקבל מענה לשאלותיו הבוערות ביותר, תוך התחשבות בידע שכבר יש לו ובמחקר מקדים שכבר עשה. החסם העיקרי בפני בניית מערכת כזו הוא עצם הקמתה - היא דורשת בינה מלאכותית מאוד מתקדמת כדי לפעול היטב. חסם נוסף הוא הנכונות של רופא וחולה לפעול בתנאים הללו, החולה כאשר עוקבים אחרי פעילותו באינטרנט והרופא כאשר מנתבים את השיחה למה שמעניין את החולה ולא למה שנראה לו הכי חשוב.

מערכת נוספת שהוצעה על ידי הפורום היא מערכת Firer.com (שם זמני). הכוונה היא, כפי שאולי כבר ניחשתם, היא לדמות את פעילותו של הרב אלימלך פירר, ראש עמותת "עזרה למרפא", אשר פוגש חולים בעלי מחלות קשות ומפנה אותם לרופאים הטובים ביותר, לניסויים קליניים המתאימים להם ולמידע רפואי חדש הרלוונטי למחלתם. הקשרים האישיים של פירר הם סוד ההצלחה שלו, אולם חלק מן הידע שלו אכן ניתן למחשוב.

המטפל העיקרי - מעמד לא מוכר

סוגיה מאוד משמעותית לטיפול היא זו של בני המשפחה עליהם נופל עול ה"הפקה" של הטיפול בחולה, לעיתים לאורך שנים. פורום ריבוט הודה כי מערכת הבריאות יכולה ליהנות מכך שעוד יותר מן העול של הטיפול בחולים יעבור לבני משפחתם, אולם מבין גם כי העול המוטל על החולים הללו מאיים להכריע אותם, מבחינה כלכלית, לוגיסטית ורגשית.

אחת ההצעות שעלתה בפורום הייתה למסד את מעמדו של המטפל העיקרי בחולה. לכשימוסד המעמד, ניתן יהיה לדבר על "חופשת טיפול בבן משפחה" בדומה לחופשת לידה. ניתן יהיה למסד קבוצות תמיכה לאותם מטפלים עיקריים, ואולי למסד סדנאות שיכשירו אותם טוב יותר לתפקיד זה. כמו כן עלתה האפשרות להקים קבוצות תמיכה בפייסבוק של מתנדבים שהיו מטפלים עיקריים בעבר, לאלה העוברים את התהליך עכשיו. בנוסף, הוצעה אפשרות להקים אפליקציה אשר תאפשר למטפל העיקרי להפעיל בקלות מטפלי משנה ומתנדבים ולהודיע למה הוא זקוק - להסעות, בישולים, ביקורי חולים, בייביסיטר וכדומה.

החסמים העיקריים בפני מיסוד תפקיד המטפל העיקרי והרחבתו, אומרים חברי הפורום, הם חוסר הנכונות של המטפלים העיקריים לקחת עליהם את התפקיד באופן רשמי, וכעס על המדינה שמחייבת אותם לעשות זאת ("בשביל מה אני משלם מיסים"). כמו כן, קשה מאוד להגדיר מי הינו ומי אינו מטפל עיקרי, ומה בדיוק צריך לכלול התפקיד כדי שיוגדר ככזה. כמו כן קיימים הבדלים ניכרים באוריינות הרפואית של מטפלים עיקריים שונים, אשר תקשה על המדינה לערוך סדנאות הכשרה לכולם ביחד.

רעיון נוסף, חדשני למדי, שעלה הוא להקים מעונות יום לקשישים או חולים קשים בסמוך מקומות העבודה של המטפלים העיקריים שלהם. הרעיון הוא שהמטפל העיקרי יכול להיות זמין למטופל בן משפחתו, מבלי שיוותר על עבודתו, וכן מעודד את המטופל לצאת מן הבית. החסם העיקרי של מיזם כזה הוא כמובן עלותו.

מנקודת המבט של המטופל, הוצע לעודד כתיבת "צוואה לחיים", אשר בה אדם בריא מגדיר כיצד הוא רוצה להיות מטופל לכשיהיה חלילה חולה סיעודי, כולל תכנות המשאבים הדרושים לסוג הטיפול הרצוי.

איך מונעים אי שוויון במערכת הבריאות?

חלק נכבד מן הדיון הוקדש לממשק של צרכן הבריאות העתידי עם הטכנולוגיה. חברי הפורום הזהירו כי הטכנולוגיה, בנוסף לתועלותיה, עלולה גם להוות בסיס להגברת אי השוויון במערכת הבריאות. זאת, הן משום האוריינות הטכנולוגית השונה בין המגזרים השונים - מי שאינו מיטיב להכיר את הטכנולוגיה עלול להידחק החוצה עוד יותר ממערכת הבריאות הטכנולוגית - והן משום שרפואה מרחוק עשויה להפוך לתירוץ להוצאת שירותי בריאות קהילתיים מן הפריפריה הרחוקה. האתגר הוא לבנות מערכות טכנולוגיות שיוכלו להתאים את עצמן לרמות אוריינות שונות, למגזרים שונים, לשפות שונות ולמחלות שונות.

הפורום העלה רעיונות למנגנונים כלכליים להפחתת אי השוויון. אחד מהם, למשל, הוא לחייב כי ציוד ומשאבים של בתי החולים הפרטיים ישתתפו ב"שירות מילואים" בבתי החולים הציבוריים. זהו למעשה מס עקיף על המשלמים לשירות הפרטי. כיום הדבר נבדק לגבי משאב כוח האדם, הרופא, אולם עד כה לא נבחן לגבי הציוד. חלופה שנוספת שנבחנה היא תכנון ביטוח רפואי פרטי "רזה", שיהווה נדבך ביניים בין הביטוח הציבורי לביטוח הפרטי, עבור העשירונים שהיום אינם רוכשים ביטוח פרטי.

רעיון נוסף שעלה הוא מיסוד הרצון של הציבור לתרום לחולים שזקוקים לטיפולים שאינם בסל, על ידי הקמה של קרן פילנתרופית בתמיכה ועידוד של המדינה. קרן כזו תוכל לתעדף את התרומות כך שיגיעו לכמה שיותר מן החולים ולאלה שיש להם את הסיכוי הטוב ביותר להיתרם מן הטיפול.

חיזוק נוסף למערכת הבריאות הציבורית, לעומת הפרטית, יכול להגיע גם מבניית מערכת של דירוג ומדידה של בתי החולים הציבוריים דווקא. כך, לציבור יהיה מידע השוואתי אובייקטיבי לגבי רופאים ומחלקות בבתי החולים הציבוריים, שייתן תחושה של בחירה מושכלת בתוך מערכת הבריאות הציבורית, יגביר את אמון הציבור במערכת הציבורית ויפחית את הצורך לחפש ביטחון דווקא במערכת הפרטית.

בנוגע לחדשנות במערכת הבריאות עלה הרעיון לייצר מנגנון לאומי לניהול משאבי מו"פ, שיקים ועדה מייעצת משותפת למדען הראשי במשרד הכלכלה (ורשות החדשנות שברשותו) ולקופות החולים, אשר תסמן את צרכי המו"פ של מערכת הבריאות ותוציא קולות קוראים ותקצב משאבים ראשוניים למיזמים אלה (פעילות דומה מתרחשת כעת במשרד הבריאות). קופות החולים, השותפות למיזם, תוכלנה לאפשר לגורמים המחדשים להתנסות במוצרים שלהן במרפאות ובבתי החולים.

רן בליצר, יו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה שמספקת ליווי מדעי לפורום ולתהליך השיפוט, אמר כי: "הדו"ח הזה הוא תולדה של עבודה של צוותים מגוונים שהתכנסו וניסו לצאת מן הקופסה ולהעלות רעיונות חדשים ואחרים. הרעיונות הם מאוד בוסריים, והשנה תוקדש לנסות ולפתח אותם.

"אחת הדרכים שבהן פנינו לפתח את הרעיונות היא באמצעות תחרות מיזמים שאנחנו עורכים, בהם התבקשו יזמים מכל התחומים, כולל כאלה שמגיעים מתוך מערכת הבריאות וכאלה המגיעים מחוץ לה, להגיש רעיונות מפורטים ופרקטיים (בניגוד לסיעור המוחות החופשי שתועד בדו"ח) למיזמים טכנולוגיים או לא טכנולוגיים בתחום הבריאות". לתחרות הוגשו 180 מיזמים והשיפוט ייערך ב-21 במארס.

ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל המרכז הרפואי 'וולפסון', ומי שמוביל בהתנדבות את פעילות הפורום, אמר כי: "הגיע הזמן שהשיח האקדמי יוכוון ליישום מידי של יוזמות בריאות שיגיעו מהצרכים בשטח. כל יוזמה שנצליח להתניע היא עוד צעד אחד בכיוון הנכון לעיצוב מערכת הבריאות, כך שתענה טוב יותר לצרכים העתידיים של החברה שלנו".

רביב סובל, לשעבר ראש תחום הבריאות במשרד האוצר וכיום מנהל קשרי החוץ בחברת AbbVie, התומכת בפורום: "למשתתפים בפורום יש רעיונות מדהימים, אבל הם צריכים עזרה בהתנעה. המודל כאן אינו מוכוון לתוצאות עסקיות עבור המשקיעים, אלא לתוצאות שימדדו בשיפור תחום בריאות הציבור".

בשיתוף עם:  Reboot Forum