"יש להוריד את מס רווחי ההון כדי לעודד משקיעים פרטיים"

כך אמר מנכ"ל הבורסה בת"א, איתי בן-זאב, בכנס חברות המידמרקט של איגוד החברות הציבוריות והתאחדות התעשייניים

איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי
איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי

הבורסה בתל-אביב תפעל לטובת צירוף חברות בינוניות וקטנות לבורסה וקוראת להפחתת מס רווחי ההון, וזאת במטרה לעודד את המסחר של המשקיעים הפרטיים, שמהווים חלק נמוך מהמסחר בבורסה בהשוואה בינלאומית - כך עולה מדברים שאמר מנכ"ל הבורסה בתל-אביב, איתי בן-זאב, בכנס חברות המידמרקט של איגוד החברות הציבוריות, בניהול אילן פלטו.

בן-זאב, שמנהל את הבורסה מתחילת השנה הנוכחית, התייחס לכך ש"הבורסה פותחת את שעריה לחברות הצמיחה", ואמר כי "אין ספק שבישראל הסנטימנט חזק מאוד, וקשה לעתים לשכנע אחרת. לדעתי, נקודת האיזון הנכונה למשק הופרה. כל אדם מחפש לראות ודאות בעסקיו". 

לדבריו, "אין מכשיר יותר אפקטיבי לגיוס הון ולמפגש בין חברות המחפשות לגייס ולמשקיעים מהבורסה. אין שום סיבה שהבורסה לא תהיה חזקה ותשקף את המצב הטוב של המשק. לכן, יש להקל על העסקים הקטנים והבינוניים להגיע לבורסה, להיות חברה ציבורית ולחיות כחברה ציבורית". כיצד? לדבריו, יש לתת ערך אמיתי לחברות הללו כדי שיטצרפו לבורסה.

עוד אמר בן-זאב כי "בישראל פוטנציאל חברות הצמיחה אדיר. יש חברות נהדרות, שרובן פרטיות. 2,500-3,000 חברות קטנות ובינוניות, מאות פרויקטי נדל"ן ותשתית ו-300-500 חברות צמיחה בהיי-טק. אז מה לעשות? להקים שוק חדש לחברות קטנות ובינוניות, שיפנה לכלל הסקטורים במשק ולחברות בשווי של עד 600 מיליון שקל שתגייסנה עד 100 מיליון שקל".

עוד אמר בן-זאב כי "אנו רוצים יותר משקיעים פרטיים מהציבור בבורסה, כמו בארה"ב. בישראל המספר שלהם נמוך בהשוואה בינלאומית, ואחת הסיבות לכך זה נושא המיסוי", וקרא להפחית את מס רווחי הון מרמתו הנוכחית של 25%, זאת כדי להגדיל את האטרקטיביות של המסחר בשוק ההון ביחס לחלופת ההשקעה בנדל"ן, שבה אין עלות מיסויית דומה.

פלטו אמר בכנס כי "אנו רואים תחילת טפטוף של הנפקות ראשוניות. אבל זו רק ההתחלה, וצריך לסייע לחברות ולהפחית רגולציה. אני קורא להשתמש בעודפי הגבייה במשק גם לטובת שוק ההון, למשל בהיבט מס רווחי ההון", אמר פלטו.

בכנס השתתף גם יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שהתמקד ביתרונות ובאתגרים של החברות הקטנות והבינוניות ואמר כי "יש לבנות להן רגולציה אחרת ומותאמת", שכן עלויות הרגולציה על חברות קטנות גדולה באופן יחסי במידה רבה מאוד ביחס לעלותה עבור החברות הגדולות.

"בחברות גדולות עלות הרגולציה מהווה 0.1% משווי החברה, ואילו בקטנות זה עלול להאמיר עד לכ-9% משווי החברה", אמר האוזר, שהוסיף כי "אני מייחס חשיבות רבה לזה". 

גם מנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל השתתף בכנס ואמר כי "הבעיה העיקרית היא האווירה במשק, אשר בשנים האחרונות שידרה למגזר העסקי ולמשקיעים - בישראל לא כדאי לעשות עסקים. בתעשייה הישראלית, הרגולציה היא אחד החסמים המשמעותיים ליכולת של המפעלים לגדול ולצמוח, לצד מחסור בכוח אדם מקצועי ועלויות ייצור גבוהות. בנוסף התעשייה צריכה להתמודד גם עם אירועים בלתי צפויים כמו השביתה כעת בנמלים ועם שערי חליפין בלתי אפשריים, וכך אפשר להבין למה התעשייה היום נמצאת בתחתית. למזלנו, מהתחתית אפשר רק לצמוח".