חנות של פוקס / צילום: תמר מצפי
שנה לא קלה עוברת על חברות היצוא בישראל, אשר מושפעות מהתחזקות השקל אל מול סל המטבעות. עיקר ההכנסות מתקבלות במט"ח, וחלק ניכר מההוצאות - שכר עבודה ושירותים - משולמות בשקלים. החברות נפגעות מהמרת המט"ח, ויוצרות לחץ גובר של ביקוש לשקלים, אותו ביקוש שבנק ישראל מנסה לרסן.
מתחילת השנה התחזק השקל מול הדולר ב-6%, ומול סל המטבעות בכ-4%. בנק ישראל, אשר פועל לריסון השפעת העודף הנוצר בחשבון השוטף (עודף הכנסות על הוצאות), רוכש דולרים במטרה לבלום את התחזקות השקל, ומתמודד מול לחצים גבוהים נוספים, המגיעים מספקולנטים אשר רואים בישראל כלכלה יציבה וחוף מבטחים, לחץ נוסף התורם לייסוף זה.
לאחר שיתרות המט"ח של בנק ישראל חצו את רף ה-100 מיליארד דולר, עם רכישות של יותר מ-4 מיליארד דולר מתחילת השנה, נטען על-ידי בנק ישראל, שהיחס בין גידול היתרות לבין התוצר נשמר סביב 30%, כך שהגידול ברכישות הוא פחות או יותר בקצב הצמיחה של המשק, והפסקת ההתערבות עלולה להוביל למהלך חד של התחזקות השקל. הפסקת ההתערבות תתאפשר רק אם מצב המשק יהיה טוב מספיק כדי לספוג הפסקה כזו וגידול ברווחיות של החברות הישראליות.
חברות היבוא, אשר נמצאות מצדה השני של הסקלה ונהנות משקל חזק, גוזרות את מרבית הרווח הנוצר מהתחזקות השקל, ולא מגלגלות אותו הלאה לצרכן. הצרכן הישראלי נהנה בעיקר דרך רכישות תוצרת חוץ, הזמנות מאתרים בחו"ל וטיולים בעולם, אולם חשוב לציין שהיקף הוצאות אלה הוא שולי.
המשק הישראלי במצב חסר תקדים
בבחינת מצב המשק בשנת 2016 וברבעון הראשון של 2017, נמצא המשק הישראלי במצב חסר תקדים, שבו הצמיחה גבוהה, האבטלה בשפל, המטבע חזק, מחירי הסחורות נמוכים והאינפלציה סביב האפס. כל אלה יוצרים כדאיות מוחלטת להשקעה בחברות אשר נהנות מפרמטרים אלה ומוכרות לשוק הישראלי.
בשנת 2016, מדד ת"א 100, שהוא המדד המוביל ומהווה תמונת מצב על השוק בישראל, השיא תשואה שלילית של 2.5%, אולם אם נבחן את שני המדדים שמרכיבים אותו, נראה שקיימת שונות גבוהה בין מדד ת"א 25, שירד ב-3.79%, לעומת מדד 75, שעלה ב-17.27%, וזאת מכיוון שמשקלן של החברות הגדולות מוטות חו"ל היה גבוה בפער משמעותי מזה של החברות הקטנות יותר - עיוות שאותו מנסה לתקן כעת הבורסה במסגרת הרחבת המדדים, באמצעות הוספת 10 חברות למדד החדש, שנקרא "ת"א 35", והורדת משקלן של החברות הגדולות במדד.
פעולה זו הגדילה את החשיפה לפעילות המקומית, אולם מגמה זו נמשכה גם מתחילת השנה, והפער ממשיך להתרחב. מדד ת"א 90, שהחליף את מדד ת"א 75, עלה ב-10% בקירוב, לעומת מדד ת"א 35, שהחליף את מדד ת"א 25, אשר ממשיך לרדת ב-5% בקירוב.
במדד ת"א 35 ישנן 12 חברות דואליות, והן מהוות 46% ממשקל המדד. אלו הן חברות שנסחרות במקביל בבורסה בחו"ל, שם עיקר הפעילות של החברה, והשער בתל-אביב נגזר משוויין שם. זאת לעומת מדד ת"א 90, שבו 17 חברות דואליות, אשר משקלן במדד הוא רק 22%.
בבחינת החברות שהציגו ביצועי חסר בשנת 2016 בלט בעיקר סקטור הפארמה, ובראשו טבע, פריגו ומיילן. ביצועי החסר גלשו גם לשנה הנוכחית, וסקטור זה הופך למשקולת כבדה על ביצועי מדד ת"א 35, עם משקל כולל של כ-25% ממדד זה.
הסקטורים המובילים
בבחינת הסקטורים שהציגו בשנה שעברה ביצועים טובים, שהיכו את מדד ת"א 100, בלטו הנדל"ן המניב, הבנקים, התעשייה המקומית, התיירות, הבנייה ומגזר השירותים.
בין החברות אשר נהנות מהגידול בצריכה הפרטית נציין את שופרסל ואת רשת האופנה המובילה פוקס. שופרסל, שנהנתה מגידול בכוח הקנייה של הצרכנים, הציגה ב-2016 גידול במכירות מסניפים זהים של 4.4% וגידול במכירות למ"ר של 7%.
גם פוקס הציגה גידול של 5% בהכנסות מנכסים זהים ביחס לשנת 2015. ביצועי המניות של שתי החברות האלה הציגו תשואה של כ-20% מתחילת השנה.
המרוויחות משגשוג רשתות האופנה והקמעונות הן חברות נדל"ן מניב מסחרי. הבולטות והרווחיות בהן: עזריאלי, מליסרון וביג, שהכנסותיהן מושפעות בין היתר מפדיון החנויות, הציגו גידול ב-NOI מנכסים זהים של 2%-3%, וביצועי המניות שלהן הניבו תשואה דו-ספרתית מתחילת השנה.
מי שמניח שהשקל ימשיך להתחזק, או ישמור על רמתו הנוכחית החזקה, ושהפעילות במשק תמשיך להתרחב, יבחר במניות של חברות ספציפיות, שעיקר פעילותן תלוי בביקושים בשוק המקומי, והן צפויות להכות את המדד. מניות אלה באות לידי ביטוי באמצעות השקעה במדד ת"א 90, אשר לו חשיפה רחבה יותר לשוק המקומי, ורמת המכפילים הממוצעת בו ירדה מ-27 לפני חמש שנים ל-14.5 כיום.
*** הכותב הוא מנהל תיקי השקעות באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בני"ע ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.