מגה עסקת נשק לתעשייה האווירית: היום (ה') בצהריים חתם מנכ"ל החברה, יוסי וייס, על מה שהוגדר בידי גורמים ביטחוניים "העסקה הגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות בישראל". במסגרתה תע"א תמכור להודו מערכות של טילי הגנה מסוג ברק 8 בהיקף כולל של כ-2 מיליארד .
עסקת הענק מחולקת לשניים והחלק הארי שלה הוא מכירת הגרסה היבשתית והחדשה ביותר של מערכת הטילים ברק 8 לשימוש צבא היבשה של הודו, בהיקף כ-1.6 מיליארד דולר. אלה כוללים אספקה של כמויות גדולות של טילים, משגרים, מערכות תקשורת, מערכות שליטה ובקרה ומכ"מים מתקדמים. בגרסה זו, מדובר במערכת טילים מתנייעת, שניתנת לפריסה באזורים שונים בהתאם לצרכים המבצעיים בשטח.
היקפו של החלק השני של העסקה קטן יותר, כ-400 מיליון דולר, ובמסגרתו תע"א תמכור את הגרסה הימית של ברק 8 לשימוש חיל הים ההודי. זאת, לאחר שמערכת ההגנה הותאמה בשנים האחרונות לצרכיה הספציפיים של הודו ותוצב על ספינות חדשות שבהן היא מצטיידת.
הודו מקיימת מערכת יחסים קרובה, הדוקה ואינטנסיבית ובמסגרתה היא חתמה בעבר עם חברות מישראל על שורה של עסקאות נשק בהיקפים משמעותיים, כמה מאות מיליוני דולרים כל אחת.
ראשי התע"א קידמו את עסקת הענק במשך שנים ארוכות, ובמהלכן התאימו את מערכת טילי ברק 8 למגוון רחב של איומים ותרחישים - על פי הצרכים המבצעיים שהוגדרו בידי זרוע היבשה וזרוע הים של הודו.
מערכת ברק 8 פותחה תחילה במטרה לספק הגנה לכלי שיט מפני איומים עדכניים, ובכוחה לענות גם לאיומים אוויריים וקרקעיים. המערכת פותחה במסגרת מיזם משותף של התע"א ושל הרשות לפיתוח אמצעי לחימה בהודו, ה-DRDO. בתוכנית היו שותפות גם חברת רפאל מערכות לחימה, החברה הבת של התע"א, אלתא מערכות, והחברות ההודיות BDL, BELו-L&T.
טילי ברק 8, כולל משגרים ומערכות שליטה ובקרה, כבר נמכרו בידי התעשייה האווירית, מאז שנת 2006, לשורה של לקוחות ברחבי העולם בהיקף כולל של כ-3 מיליארד דולר. בין הלקוחות של מערכת ההגנה, גם חיל הים הישראלי, שפרס אותה על כלי שיט שלו במטרה להגן עליהם מפני טילי חוף-ים, טילי אויר-ים ואיומים נוספים, כמו גם כדי להגן על אסדות הגז של ישראל בים התיכון. זאת, בעיקר על רקע החשש שבעימות עתידי חיזבאללה יכוון טילים מדויקים ומתקדמים שככל הנראה מצויים ברשותו לעבר מטרות אלה.
מאז שתע"א מכרה את הגרסה הראשונה של מערכת ברק 8, החברה פיתחה גרסאות עדכניות ומתקדמות יותר שלה, כך שבכוחה ליירט מסוקים ומטוסי קרב, מטוסים ללא טייס, טילי שיוט ועוד - בדומה לאופן שבו פועלת מערכת ההגנה מפני טילים ורקטות של חברת רפאל, כיפת ברזל.
טילי ברק 8 מצוידים בראש קרב במשקל של עשרות קילוגרמים עם מרעום קרבה - כך שהם מתפוצצים בסמוך למטרה שהוגדרה להם ופיזור הרסס גורם להשמדתה. המהירות המרבית של הטיל מוערכת ב-2 מאך. לפחות בגרסתו הראשונה, הטווח המרבי של הטיל הוא כ-70 קילומטר, אך בגרסאות המתקדמות יותר הוא מסוגל להגיע לטווחים משמעותיים בהרבה, גם פי שניים.
גורמים ביטחוניים אמרו היום כי סביר להניח שהסיכומים שהושגו במסגרת אותה עסקה, כוללים ייצור של חלקים גדולים ממערכת הנשק בהודו, וזאת תוך העברה של ידע רלוונטי מישראל. אספקת הטילים והרכיבים הקשורים למערכת תיעשה במהלך השנים הקרובות.
"התע"א פועלת מול זרועות הביטחון בהודו ומול התעשיות המקומיות שלה במהלך 25 השנים האחרונות וזו שותפות אסטרטגית אמיתית", אמר היום מנכ"ל התע"א וייס. לדבריו, "נמשיך לעמוד ביחד עם שותפינו בהודו בחזית הטכנולוגיה, תוך העמקת שיתופי הפעולה הקיימים ופיתוח של שותפויות חדשות לביטחון אזרחי ישראל והודו".
לדברי סמנכ"ל החברה ומנהל חטיבת הטילים והחלל שלה, בועז לוי "נספק להודו מערכת מתוחכמת, חדשנית וייחודית שתיתן לה את המענה המבצעי המיטבי ביותר. בפיתוח זה באו לידי ביטוי החדשנות הטכנולוגית, היצירתיות, הראייה העתידית והמסירות האישית של כל המעורבים בתוכנית".
ברק בעיניים
עסקת הענק של תע"א היא סיבה אמיתית למסיבה: 2 מיליארד דולר זה הרבה מאוד כסף, יותר מחצי מכלל המכירות של החברה בשנת 2016 שהסתכמו, לפי הדוחות הכספיים שהיא פרסמה בדיוק לפני שבוע, בכ-3.6 מיליארד דולר אך עם הפסד נקי של כ-110 מיליון דולר.
עסקת הטילים הגדולה עם הודו יכולה לאפשר לראשי החברה לצאת לחופשת סוף השבוע הזאת, וממנה לגלוש גם לחופשת פסח עם קצת יותר ברק בעיניים וטעם מתוק בפה. ממילא עוברים עליהם ימים לא פשוטים: פרשת השחיתות העמוקה שחוקרת המשטרה בחברה, ובמרכזה חשדות קשים שמיוחסים לחבר דירקטוריון ולבכירי בוועד העובדים; הסאגה המתמשכת סביב מינוי יושב ראש לדירקטוריון, שהגיעה רק אתמול לשיא חדש, עת נפסלה מועמדותו של יאיר שמיר לתפקיד בידי הוועדה למינויים בחברות הממשלתיות.
גם בלי אלה, קשה בשנים האחרונות בתעשייה האווירית, שחסרו לה "מגה עסקאות" ברחבי העולם - אותן עסקאות שמכניסות לחברות בסדר גודל כזה את הכסף הגדול באמת.
ולא רק שעסקאות הענק לא באו, גם נפח הפעילויות בתחום האזרחי כמו ייצור של מטוסי מנהלים, השבחה או הסבה של כלי טיס - ירד משמעותית בשנים האחרונות והכניס את החברה לסחרור והוציא אותה משיווי משקל. התוצאה של הסחרור הזה היא תוכנית הבראה יסודית וכואבת שבמסגרתה מאות רבות מכ-15 אלף עובדיה פורשים משורותיה.
החודש האחרון דווקא היה מוצלח מבחינה עסקית לתעשייה האווירית: לעסקת הענק בהודו קדמו עוד שלוש עסקאות בהיקף כולל של כ-300 מיליון דולר. הגדולה בהן, בהיקף של כ-200 מיליון דולר, עוסקת באספקת מערכות מודיעין למטוסי קרב להודו, באחרות היא תספק מערכות סייבר ומערכות להגנה על גבולות לשתי מדינות בדרום אמריקה.
ההישגים העסקיים האלה יקבלו ביטוי בדוחות הכספיים הבאים של תע"א וסביר להניח שישפרו אותם. הם עשויים גם להשפיע, אולי דרמטית, על נתוני היצוא הביטחוני של ישראל לשנת 2017: עוד טרם נחתמו עסקאות אלה, גורמים במערכת הביטחון העריכו שהיקפו לשנה זו יהיה לפחות יציב ביחס להיקף היצוא מ-2016 - כ-6.5 מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
