אתם בטח חושבים שבזק הופרטה בשנת 2005, נכון? ובכן, טעות בידכם. המדינה אמנם מכרה את מניותיה בבזק, אך למעשה היא מעולם לא שחררה את אחיזתה בחברה. משרד התקשורת ומשרד האוצר ממשיכים לנהל את בזק ולקבוע את גורלה יותר מכל מנכ"ל או בעל מניות גדול.
כיצד זה קורה? ישראל היא מדינה מיוחדת - במקום להכניס תחרות, להפריט ואז לשחרר את המתחרים להתחרות כשווים, אצלנו לא מסוגלים לשחרר אחיזה.
כדאי להבהיר נקודה חשובה כבר בהתחלה - רגולציה אינה דבר שלילי, ובמקרים רבים אף נדרשת. למדינה יש מחויבות להגן על הצרכנים מפני כוחות שוק מופרזים, ובמקביל היא צריכה ליצור סביבה חוקית שתעודד את החברות להמשיך להשקיע ולשאת על גבן את הצמיחה הכלכלית של כלל המשק.
ברור כי נדרשת רגולציה כדי לוודא שהאינטרס הציבורי ישמר, אך כזאת המייצרת סביבה חוקתית יציבה והגיונית. במקום שבו הריבון אינו עומד בהתחייבויות שלו עצמו, הסביבה העסקית מתקשה להתפתח - ובכך התחרות והצמיחה נפגעות.
הרגולציה בשוק התקשורת הישראלי עוסקת היום בעיקר בשמירה על עצמה - ופחות בשמירה על הצרכן. על בזק מוטל פיקוח על מחיר הטלפון הקווי ופיקוח על המחיר שבו בזק מחויבת למכור שירותים למתחרים שלה (במסגרת שוק סיטונאי). אך המגבלות המהותיות ביותר והארכאיות ביותר הן ההפרדה המבנית, שאינה מאפשרת לבזק לפעול כחברה אחת מול הצרכן, והאיסור לשווק סלי שירותים (טריפלים), הכוללים טלוויזיה אינטרנט וטלפון.
איסורים אלה אינם מיועדים לשפר את מצב הצרכן באופן ישיר, אלא להקשות על בזק לפעול כגוף עסקי מודרני וליצור למתחרים של בזק יתרון תחרותי מלאכותי. גישה מיושנת זו משקפת את רצון הרגולטור להמשיך ולשלוט בשוק התקשורת ולקבוע כיצד יתחלק השוק בין המתחרים. במקום שהצרכנים יקבעו מי החברה הטובה בעיניהם - הרגולטור קובע עבורם.
שבויים בעולם האתמול
הרגולטור מסביר את המעורבות המופרזת שלו בשוק התקשורת וטוען כי מדובר בפתרון קצר-טווח, כלומר עד שהחלשים יתחזקו והחזקים יוחלשו. אבל מאז שהוטלה ההפרדה המבנית על בזק עברו יותר מ-20 שנה (!). הטווח הקצר הפך לקבוע, בשעה ששוק התקשורת משתנה מקצה לקצה בקצב אקספוננציאלי. שחקנים חדשים נכנסו לתחום הטלפוניה, האינטרנט, הטלוויזיה והסלולר, וב-2015 נכנסה לתוקף רפורמת השוק הסיטונאי, ויותר מ-400 אלף מנויי אינטרנט עברו מבזק למתחריה.
לפני יותר משנתיים סלקום החלה להציע טריפלים, ענקים גלובליים כמו נטפליקס, אפל ואמזון החלו לספק שירותי טלוויזיה בישראל, ובקרוב צפויה גם פרטנר להציע טריפלים משלה. שוק התקשורת הישראלי הפך לאחד התחרותיים בעולם, וכיום מחירי הסלולר ומחירי הטלפון והאינטרנט הקווי בישראל הם מהנמוכים בעולם. למעשה, מחיר האינטרנט בישראל הוא הזול בעולם, מלבד צרפת.
בישראל עדיין שבויים בעולם האתמול, ולמרות התחרות החזקה, ההשקעות בתשתיות, המחירים הנמוכים והשירות הטוב שמקבלים צרכני התקשורת - עדיין נאסר על בזק להתחרות באופן הוגן. במקום שבזק תציע סל שירותים משלה ותביא להגברת תחרות נוספת בשוק כולו - הצרכן ממשיך לשלם מחיר כלכלי ושירותי גבוה מדי רק כדי להגן על חברות גדולות ותיקות אחרות שמזמן אינן ינוקות. עיוות זה קיים רק בישראל, ואין כיום בעולם אף חברת טלקום הפועלת באופן לקוי זה.
כבר ב-2011 הכיר הרגולטור בעיוות זה כשוועדת חייק, שמינה שר התקשורת לשעבר משה כחלון, קבעה כי "במדינות המערב לא קיימת הפרדה מבנית כדוגמת זו הנהוגה בישראל. אין כל הצדקה להפרדה מבנית בין שירותים כפי שנהוג כיום בישראל, ויש להסירה תוך פרק זמן קצוב. ההפרדה המבנית מסתמנת כיום כגורם המונע ירידת מחירים בשוק, כאשר תנאי הפתיחה שהובילו ליצירת ההפרדה גם הם כבר אינם כבעבר".
אך למרות העבודה המקצועית של ועדת חייק, ולמרות שהתקבלה החלטת ממשלה ברורה בעניין, כל יוזמה להקלת נטל הרגולציה נצבעת מיד בצבעים פוליטיים ומוגדרת "מתנה" שנותן השר ל"טייקון" זה או ל"מכה" שהוא מנחית על "טייקון" אחר. לצערנו, השאלה המורכבת אם השינוי מוצדק ואם יוביל לשיפור המצב הקיים נעלמת מתחת לכותרות פוליטיות ופופוליסטיות. כך נוצר מצב שבו קל להטיל מגבלות חדשות אך כמעט בלתי אפשרי לשחרר מגבלות ארכאיות.
עיוות זה אינו נחלתו הבלעדית של שוק התקשורת, אלא הוא משפיע על המשק כולו. נכון לשנת 2016 ישראל ממוקמת במקום 53 במדד "קלות עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי, לאחר שהידרדרה בכ-20 מקומות. אי-אפשר להאשים בכך את המצב הביטחוני הייחודי של ישראל או את היותה כלכלה צעירה יחסית. הדירוג הנמוך של ישראל מיוחס בעיקר לנטל רגולטורי עודף. המדינה אף הכירה בכך, כאשר באוקטובר 2014 החליטה להפחית את נטל הרגולציה בכ-25% בתוך 5 שנים - עד כה ללא הצלחה.
חוסר היכולת של הממשלה ליישם את המדיניות הכלכלית שהיא עצמה גיבשה יוצרת סביבה מאוד לא יציבה שאינה מאפשרת לעסקים להמשיך ולהתפתח. יהיה זה לגיטימי עבור חברה הנמצאת תחת רגולציה כבדה כל-כך לצפות מהמדינה שתשלים מהלכים שהתחייבה להם ולבטל את ההפרדה המבנית.
אין לנו כל כוונה להסתיר זאת - בזק תרוויח אם ההפרדה המבנית תבוטל, אך בניגוד לחששות של המתנגדים, הרווח של בזק לא יהיה על חשבון התחרות או הצרכנים - להפך: ביטול ההפרדה המבנית יאפשר לבזק להפוך סוף-סוף לקבוצת תקשורת מודרנית וחדשנית ולהתחיל בתהליך של התייעלות ומיזוג בין זרועותיה השונות.
חלק מתוצרי ההתייעלות יזרמו לצרכן בדמות מחירים נמוכים יותר, וחלק יזרמו לבעלי המניות שלנו (90% מבעלי המניות הם הציבור הכללי, בין היתר דרך קרנות הפנסיה ואמצעי חיסכון נוספים). הרי כך צריכה להתנהל חברה עסקית חפצת חיים - לצמוח, להתייעל, להתחדש, לתת שירות טוב וזול ובאותה שעה לייצר תשואה הוגנת לציבור בעלי המניות שלה.
■ הכותבת היא מנכ"לית קבוצת בזק
האינטרנט בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
