רשות ני"ע: להעמיד לדין את אביב טלמור בפרשת יוטרייד

רשות ני"ע העבירה לפרקליטות את תיק החקירה בעניין חברת האלגו-טריידינג יוטרייד ■ "תיק יוטרייד-טלמור חמור. החשודים פעלו בתחכום רב במשך שנים ופגעו באופן חמור בלקוחות בארץ ובעולם"

אביב טלמור/ צילום: שלומי יוסף
אביב טלמור/ צילום: שלומי יוסף

פרשת יוטרייד, חברת השקעות שפעלה בזירת האלגו-טריידינג (מסחר רובוטי ללא התערבות אדם), עברה להכרעת הפרקליטות, בשאלה אם להגיש כתב אישום נגד בעל החברה ומנהלה לשעבר, אביב טלמור. זאת, בחשד להונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

הפרשה פרצה ב-2015 בעקבות סדרת תחקירים ב"גלובס" על תלונות של משקיעים כי אינם יכולים למשוך את כספם מהחברה. לפי ממצאי החקירה, טלמור השתמש בעשרות מיליוני שקלים מכספי הלקוחות למטרות אישיות, לרבות לעסקיו האחרים, וזאת, בין היתר, תוך שימוש באנשי-קש.

מחקירת רשות ניירות ערך עולה כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת למעורבותם של טלמור ואחרים לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ובין היתר קבלת דבר במירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון, ניהול תיקי השקעות ללא רישיון, אי-קיום דרישות רשות ניירות ערך ושיבוש מהלכי משפט.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הורה הבוקר (ד') על העברת תיק החקירה בעניינם של יוטרייד וטלמור לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה.

בהודעת הרשות על העברת התיק לפרקליטות, צוין כי "מדובר בתיק חמור, מורכב ומרובה חשודים, אשר על-פי ממצאי החקירה פעלו בתחכום רב, תוך הסוואת הפעילות התרמיתית הענפה אשר נמשכה על פני מספר שנים ופגעה באופן חמור במאות לקוחות, בארץ ובעולם, וכל זאת על-מנת לגרוף כספים לשימושים שונים".

לדברי הרשות, "התיק כולל חומר ראיות רב, ובמהלכו נגבו עדויות רבות ממעורבים ועדים, בוצעו חיפושים רבים, ונאספו ראיות משמעותיות התומכות בחשדות המיוחסים למעורבים השונים".

הגרסה שמסר טלמור לרשות היא ככל הנראה כי "שרף" את הכספים של המשקיעים הישראלים על הניסיון הכושל להקים פלטפורמות אלגו-טריידינג דומות בחו"ל, לרבות באנגליה, בקפריסין ובאוסטרליה; וכי מדובר בכישלון עסקי מצער ולא בתרמית.

טלמור מיוצג על ידי עו"ד אלון רון, וכן על ידי עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון שמסרו בתגובה: "אנו נמתין להעברת החומר לידי הפרקליטות ולבחינתו על ידה. אנו מאמינים שבתום הבדיקה יתברר כי מר טלמור פעל בתום לב ולא עבר כל עבירה".

הבריחה ללונדון

חברת יוטרייד סיפקה למאות לקוחות בישראל ומחוצה לה פלטפורמה למסחר במט"ח באמצעות אלגוריתם ממוחשב ללא צורך בהתערבות אנושית (אלגו-טריידינג). קריסתה של החברה החלה כאמור באמצע 2015, עם פרסומה של סדרת כתבות ב"גלובס" על משקיעים שטענו כי ביקשו למשוך את הכספים שנותרו בחשבונות ההשקעות שלהם, אך נתקלו בקשיים שהערימה עליהם החברה. לטענתם, החברה סירבה לאפשר את פדיון הכספים בתירוצים שונים.

בהמשך נקלעה החברה לפירוק על רקע ניסיונותיהם הכושלים של המשקיעים לפדות את כספם. גם הבעלים עצמו טלמור נקלע מאז להליך של פשיטת-רגל, על רקע ערבות אישית לחובות החברה, שנתן לחלק מהלקוחות.

במאי 2015 החלה גם רשות ניירות ערך להתערב בנעשה בחברה ודרשה מטלמור להפסיק את פעילות המסחר לאלתר ואת גיוס המשקיעים. טלמור הגיע עם הרשות לסיכום בעניין - שכפי שהתברר לרשות בדיעבד, טלמור לא כיבד לכאורה. מבדיקת הרשות שנערכה בהמשך עלה כי מאז מאי 2015 ועד להיקלעות יוטרייד לפירוק בדצמבר אותה שנה, גייסה החברה 3.5 מיליון דולר נוספים מלקוחות חדשים, כספים שחלקם הגדול ירד כנראה לטמיון.

על רקע החשדות שהחלו להתעורר, לפיהם טלמור מעל לכאורה בכספי הלקוחות, יצא הבעלים של יוטרייד לקפריסין בספטמבר 2015, ובהמשך נעלמו עקבותיו. בתקופה בה שהה טלמור בחו"ל, מונה המפרק של חברת יוטרייד, עו"ד אלעד עפראי, לכונס נכסים על נכסיו האישיים של טלמור, ובין היתר על כל מניותיו בחברות הבינלאומיות שבבעלותו, בהן חברות בקפריסין ובאוסטרליה. לטענת המפרק, טלמור הבריח אל חברות אלה כספים של לקוחות ישראלים.

במקביל, רשות ניירות ערך הודיעה כי טלמור מבוקש לחקירה, והשמועות על מקום הימצאו כללו מדינות שונות. בדיעבד התברר כי הרשות ידעה שטלמור נמצא כל העת בלונדון, שם מתגוררות אמו ואחותו, ושם הוא מחזיק גם בחברות שעיסוקן דומה לזה של יוטרייד.

בסוף פברואר 2016 הגיע טלמור לארץ לצורך חקירתו, לאחר משא-ומתן שניהל מול הרשות. תחילה סיכם טלמור שיגיע לארץ בתחילת פברואר, אבל אז שינה את דעתו והחליט לדחות את שיבתו.

מערך גיוס ושיווק אגרסיבי

לאחר שרשות ניירות ערך לחצה ואפילו איימה שתפעל להשיג צו הסגרה נגדו, הגיע טלמור לישראל בטיסת שכר רגילה מלונדון. טלמור ירד מהטיסה כאחד האדם, עבר ככולם את ביקורת הדרכונים, נסע לביתו, התקלח, החליף בגדים וארז תיק; ואז - כפי שטלמור ידע שיקרה - דפקו חוקרי רשות ניירות ערך על דלתו, עצרו אותו והביאו אותו לחקירה במשרדי הרשות.

החקירה נוהלה על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ולוותה על-ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

טלמור נחקר בחשד כי רוקן את כספי החשבונות של לקוחות יוטרייד ועשה בהם שימוש לצרכיו. הפער בין כמות הכספים שהיו אמורים להיות בחשבונות המשקיעים - לפי המצגים שהציגה יוטרייד ללקוחותיה - לבין יתרות חשבונותיה של יוטרייד עמד לכאורה על 12 מיליון דולר - וזהו גם גובה המעילה שביצע לכאורה טלמור.

מממצאי החקירה עולה כי בין השנים 2012-2015 גייסה יוטרייד בישראל כ-27 מיליון דולר מ-604 לקוחות. גיוס כספים נרחב זה התבצע תוך הטעיית המשקיעים באמצעות מצגים שקריים, זיופים ושימוש במערך גיוס ושיווק אגרסיבי ומניפולטיבי. טלמור, נטען, השתמש בעשרות מיליוני שקלים מכספי הלקוחות למטרות אישיות ולעסקים אחרים. בנוסף, נטען כי יוטרייד ביצעה פעילות של ניהול תיקי השקעות, שיווק השקעות וייעוץ השקעות ללא רישיון וללא יידוע הציבור ורשות ניירות ערך שכך היא פועלת.

כן עולה מממצאי החקירה כי טלמור יחד עם מנהלים ועובדים ביוטרייד "פעלו באופן חמור, מתוחכם ומכוון במטרה לשבש הליכי חקירה ולהעלים ראיות מהותיות כנגדם לאחר תחילת החקירה הגלויה".

בין היתר, נחקר בפרשה סמנכ"ל הטכנולוגיות בקבוצת החברות יוטרייד, ולריו (ואלי) מגאי, בחשד לשיבוש הליכי חקירה. לפי הודעת רשות ניירות ערך לבית המשפט בתום חקירתו, מגאי חשוד כי "שיבש באופן יזום, בוטה ומתוחכם את הליכי החקירה שביצעה הרשות במסגרת חקירת הפרשה, בין היתר בקשר לחומרי המחשב של החברה".

עוד נחקרו בפרשה 3 עובדים נוספים מקבוצת החברות יוטרייד - רפי ברלב, אהוד שחם ושגיא סטמבולסקי - בחשד למעורבות בגיוס כספי משקיעים על-בסיס מצגי-שווא.

לטענת רשות ניירות ערך, השלושה "היו עובדי החברה שגייסו כספי משקיעים תוך הצגת מצגי-שווא כלפיהם, כשעל-פי החשד הם למעשה מודעים לכך שהמצגים שלהם שקריים, ושכרם נגזר מאותן השקעות". לדברי הרשות, לא מדובר בחשודים "ממעגל שני", אלא כאלה המצויים בלב הגיוס ובלב-ליבן של העבירות.

על רקע פרשת יוטרייד, ניצת גם קרב משפטי ממושך בין זירות הסוחר החוץ-בורסאיות לבין רשות ניירות ערך, סביב השאלה אם בתי השקעות בזירת האלגו-טריידינג, המבצעים מסחר רובוטי בניירות ערך (באמצעות אלגוריתם ממוחשב וללא התערבות יד אדם), נדרשים לרישיון לניהול תיקים (רישיון מסחר).

מתוך 21 זירות שהגישו בקשה לאישורה של רשות ניירות ערך, התירה הרשות רק ל-6 להמשיך לפעול. 

טלמור מיוצג בידי עו"ד אלון רון וכן בידי עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון, שמסרו בתגובה: "אנו נמתין להעברת החומר לידי הפרקליטות ולבחינתו על-ידה. אנו מאמינים שבתום הבדיקה יתברר כי מר טלמור פעל בתום-לב ולא עבר כל עבירה". 

המשורר והמורה שהפך לחשוד בהונאה בשוק ההון

אביב טלמור, הבעלים לשעבר של חברת יוטרייד - האיש שלפי החשד מעל בכספי לקוחותיו ואז נמלט לחו"ל - היה במשך מרבית חייו הבוגרים מורה לקולנוע ולספרות וגם במאי עצמאי ומשורר פעיל. לתחום המסחר הוא הגיע רק בשנים האחרונות בצל משבר בחייו.

בגיל 40, סביב צילום סרטו האוטוביוגרפי למחצה, מאס המורה והקולנוען בחיי הדוחק הכלכליים שנגזרו עליו מתוקף עיסוקיו, והחליט שהוא פוצח בקריירה חדשה. הוא למד כמה דברים על עולם העסקים, בעיקר על השילוב בין עולם ה"פורקס" לטכנולוגיה, ופצח בקריירה יזמית שנסקה אל-על למשך כמה שנים - עד שהתרסקה בקול גדול.

כבמאי קולנוע, עמל טלמור במשך 12 שנים על סרט הביכורים שלו, "אני ביאליק". יותר מ-6 שנים הוא עבד על התסריט. בהמשך הוא ניסה למצוא לו מקורות מימון, אך לשווא. טלמור פנה בבקשות למימון הסרט לקרנות שונות למימון יצירה קולנועית. כשכשלו המאמצים הללו, החליט שהוא יוצר את הסרט לבדו ועל-חשבונו. טלמור נשא גם בחלק ניכר מהתפקידים ביצירתו - הוא היה הבמאי, התסריטאי וגם השחקן הראשי בסרט. לא מדובר בדבר פשוט, שכן הסרט בעל מימד אוטוביוגרפי כואב.

הסרט מספר על גבר מבוגר ששמו - אביב טלמור - שאביו התכחש לו כל חייו. גיבור הסרט מקבל יום אחד טלפון מעורך דין, שמספר לו כי אביו נפטר והוריש לו לירה אחת. בצוואתו מציין האב כי הוא מוריש את ה"גרוש" הזה לטלמור, אף שהוא מתכחש לעצם אבהותו. עד כאן הסרט מתאר את חייו של טלמור בצורה מדויקת; אך מכאן מקבל הסרט תפנית לכיוון הפנטזיה.

גיבור הסרט המצוי בתסביך זהות סביב התבגרותו ללא אב, יוצא לתור אחר שורשיו, ומגלה שהוא נינו של המשורר הלאומי ביאליק. בסרט מתברר כי סבו של טלמור נולד מהריון אסור בעקבות רומן (שאכן היה) בין ביאליק לבין הציירת העברית הראשונה, אירה יאן.

באחת הסצינות החזקות בסרט, טלמור מצולם בבית הקברות הקטן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב, מנתץ את מצבת הקבר של ביאליק בכלי ברזל. בהמשך נראה טלמור חופר את הקבר של ביאליק כדי להוציא את עצמותיו.

כשיצאה היצירה לאור, זכה טלמור לתשואות. הסרט הוצג בפסטיבלים מוערכים בארץ ובעולם (כולל פסטיבלי פאלם-ספרינגס וסנטה-פה בארה"ב) ואף זכה לפרס היצירה העצמאית ("פרס הפרינג'") בפסטיבל חיפה. הסרט אף היה מועמד לפרס אופיר.

כמו הרבה אמנים, התקשה טלמור להתפרנס מיצירתו, וכמו יוצרים רבים אחרים, מצא טלמור את פרנסתו בתחום ההוראה. זה היה לפני שהחל את דרכו בתחום הפורקס. בשלב מסוים, בשנות ה-20 לחייו, פנה טלמור להוציא תעודת הוראה ממכללת דוד ילין, ובהמשך החל לעבוד כמורה לספרות ולקולנוע.

במשך 17 שנים עבד טלמור כמורה במספר משרות הוראה, בתמורה לשכר זעום. בתחילה הוא אהב את העיסוק בהוראה ומצא סיפוק בסיוע לתלמידים מרקע קשה במסגרות חינוכיות, שהיו לדבריו "גן עדן לשיקום". קשה להאמין שהאיש שמדבר על "שיקום" בעיניים בורקות, הוא אותו טלמור שעסקיו זרעו כל-כך הרבה הרס.

הדברים עולים מראיון שנערך עם טלמור בתוכנית הבוקר בערוץ 10 לפני כ-3 שנים, במסגרת אייטם שעסק במצבה של מערכת החינוך; וכך סיפר טלמור באולפן של "אורלי וגיא": "17 שנים עבדתי בהוראה, הרווחתי 4,000-5,000 שקל בחודש. כדי להתפרנס מהוראה, אתה צריך להיות מורה במקצוע שהוא ליבה. הוראה במקצוע כמו קולנוע, זה שברי משרה - פה שליש משרה, ושם רבע משרה. הייתי צריך להשלים הכנסה בכמה בתי ספר, ולפעמים התרוצצתי גם בארבעה וחמישה בתי ספר. בתקופות האלה הגעתי למשכורת של 9,000 שקל".

באותו שידור, טלמור סיפר כי החל את הקריירה שלו במסגרת חינוכית שיקומית, שהשתנתה לרעה, עד שיצא הטעם ממקצוע ההוראה, וכך הגיע לשוק ההון. "בגיל 40 עברתי משבר, הפקתי סרט, והוא לקח אותי למקום אחר. ידעתי שאני לא יכול לחזור אחורה... בצורה אוטודידקטית למדתי את התחום של היי-טק ושוק ההון, והיום יש לי חברה עצמאית", סיפר בראיון.

כשנשאל: "אתה יכול לספר כמה אתה מרוויח היום", כיווץ טלמור את גבותיו מעט כדי להתרכז והשיב: "משהו כמו פי 10".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988