לו"ז לא ריאלי: האם רפורמת סימון המזון תצא לדרך בינואר 2018?

בדיון שנערך הבוקר בכנסת אמר ח"כ אלי אלאלוף כי יתקיים בוועדה דיון בנושא כל כמה חודשים - אף שהשלב הראשון אמור להתחיל תוך 6 חודשים ■ גם בכירים במשק העריכו בימים האחרונים כי הרפורמה תידחה ■ משרד הבריאות: "אנו ממשיכים לפי הלו"ז שקבענו"

אלי אלאלוף / צילום: באדיבות דוברות מכללת גורדון
אלי אלאלוף / צילום: באדיבות דוברות מכללת גורדון

ועדת הבריאות של הכנסת קיימה הבוקר (ב') דיון על תוכנית משרד הבריאות לסימון מוצרי מזון. בתקופה הקרובה התקנות של המשרד לקראת השקת רפורמת סימון המזון שנקבעה לינואר 2018 יובאו לאישור בוועדה, אך כרגע, על-פי הוועדה, לא ברור מהו לוח הזמנים שנקבע לכך.

במהלך הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), כי יתקיים בוועדה דיון בנושא כל כמה חודשים, מה שמעורר את התהייה איך משרד הבריאות יצליח לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן של הרפורמה. גם יצרנים בכירים במשק העריכו בימים האחרונים כי הרפורמה צפויה להידחות וציינו כי הם מקבלים אותות הרגעה מגורמים במשרד הבריאות.

במשרד הבריאות אמרו היום ל"גלובס": "אנחנו ממשיכים לפי הלו"ז שפרסמנו ללא שהות, ומברכים על המעקב של הכנסת".

לפני כחודשיים פרסם המשרד טיוטה ראשונה לציבור עם המלצותיו לסימון מוצרי מזון. עיקרי ההמלצות הם לחייב את יצרני המזון בסימון שלילי בצבע אדום על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן רווי. יישום ההמלצות יתבצע ב-3 שלבים, ובכל שלב תחול החמרה של רמת הרכיבים שיחייבו סימון שלילי. השלב הראשון צפוי להיכנס לתוקף כבר בינואר 2018.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון בוועדת הבריאות כי על-פי התוכנית ייאסר שימוש בשומן טראנס בישראל. לדבריו, "יש תחושת בהילות בנושא הזה. אנחנו מגדלים דור של אוביסים, שלא יוכלו להשתלב בעבודה ובצבא. אם לא נעשה טיפול היום, אנחנו משמידים את הערך הכלכלי של ישראל. נאסור שומן טראנס בישראל, למעט מזונות שבהם הוא נמצא באופן טבעי".

במהלך הדיון התייחס מנכ"ל המשרד לסוגיה משמעותית שמעסיקה לאחרונה את היצרנים והיבואנים הגדולים - האם מוצרים שיכילו ממתיקים מלאכותיים יקבלו פטור מהמדבקה האדומה, והאם הם יוכלו לקבל מדבקה ירוקה חיובית שמסמנת שהם נחשבים בריאים.

בר סימן טוב אמר כי "לא ניתן מדבקה ירוקה למוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים. אנחנו לא מצפים מאנשים לא לצרוך מוצרים עם סימון אדום, אלא במידה ובאופן מוגבל". כך למשל מוצר שמכיל ממתיק מלאכותי, כמו משקה דיאט, לא יוכל לקבל מדבקה ירוקה. לעומתו, משקה כמו מיץ תפוזים, שנחשב בריא יותר אבל מכיל כמות גבוהה של סוכר, עשוי לקבל מדבקה אדומה.

רז הילמן, מנהל אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, אמר בדיון כי באיגוד סבורים שניתן להשיג את הגברת המודעות תוך שימוש באמצעי מידתי יותר, שפגיעתו בסחר פחותה - למשל על-ידי חובת סימון לאו דווקא בחזית האריזה, וכי לא בהכרח מוצר בעל מדבקה אדומה יהיה בריא פחות ממוצר שאינו נושא מדבקה אדומה. שימוש מוגבר במדבקה עלול לפגוע בעניין של הצרכן לעיין במידע נוסף המופיע על התווית.

שאלה נוספת שמטרידה את היבואנים והיצרנים היא אם ניתן יהיה לשנות את התקנות כך שההתייחסות תהיה למנת צריכה, ולא ל-100 גרם מוצר, ובכך להסיר את הצורך בסימון ממוצרים רבים, שכן במנת צריכה אחת המוצר עומד בדרישות הסימון.

איציק שניידר, סמנכ"ל המועצה לענף החלב, התייחס לכך בדיון ואמר כי חישוב כמות השומן במוצר כמו גבינה צהובה לפי 100 גרם יגרום לכך שכל הגבינות הצהובות עד 9% יסומנו במדבקה אדומה, וכי יש לחשב על את השומן לפי מנה.

לדבריו, פרוסת גבינה צהובה, שמשקלה 20 גרם, אמורה לקבל מדבקה ירוקה, והדבקת מדבקה אדומה תמנע צריכה של מוצר שהוא בריא ועשיר בסידן. על כך השיב לו יו"ר הוועדה כי יש להתחיל לייצר גבינות של 5% שבהן כמות השומן עומדת בתקן, וכי אין כוונה לשנות את ההגדרה שקיימת היום.