מערבולת כלכלית

הטירוף של רכישת רכב חדש באשראי: 40 מיליארד שקל חשופים לסכנה

רכב, ליסינג, תניון / צילום: תמר מצפי
רכב, ליסינג, תניון / צילום: תמר מצפי

שוק הרכב רותח. בשנת 2016 נמכרו 7,286 אלף מכוניות פרטיות חדשות - מספר גבוה ביותר מ-12% מהנתון המקביל לשנת 2015. והשנה, רק בחמשת החודשים הראשונים של 2017, נמכרו בישראל 143 אלף רכבים, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כל מי שפותח עיתון, רדיו או טלוויזיה במדינת ישראל בימים אלו נתקל בהררי פרסומות לרכישת רכבים חדשים, או לביצוע עסקת ליסינג פרטי. שורה ארוכה של גופים עומדים בתור ארוך ומתארך, למכור ולממן כלי-רכב לציבור הישראלי.

הבליץ השיווקי של אשראי בכלל ואשראי לרכישת רכב בפרט, מתקיים בכל ערוץ אפשרי, לרבות פרסומות באינטרנט, מסרונים, הודעות ווטסאפ. הוא ניזון באינטנסיביות מגופי אשראי חדשים אשר צצים כפטריות אחרי הגשם.

רבות מפרסומות אלו מתחייבות לחיתום מהיר, כאמצעי פיתוי המושך לווים אשר המערכת הבנקאית עשויה להדיר ממתן אשראי. הפיתוי ןהשיווק האגרסיבי של הלוואות לרכב מצד שחקנים חדשים בענף מימון הרכב, מעודדים לווים חלשים מהממוצע ליטול אשראי.

החינוך הפיננסי המוגבל במדינה, בשילוב עם הפיתוי העז להתחדש ברכב חדש, עשוי להכניס משפחות ויחידים רבים למערבולת כלכלית. דומה, כי שיווק אגרסיבי של רכבים חדשים וריח הניילונים המשכר של רכבים אלו, גוררים עוד ועוד ישראלים להחליט החלטות כלכליות בעייתיות, ולהתחייב לעסקה הגדולה על מידותיהם הכלכליות.

בישראל, צמח סך האשראי הפרטי שלא לדיור, מ-133 מיליארד שקל בשנת 2013, ל-168 מיליארד שקל בתום הרבעון הראשון של שנת 2017. חלק מהותי מהגידול באשראי שלא לדיור מקורו מאשראים לרכישת רכבים.

יתרת האשראי המאזני שהעמידו הבנקים כנגד רכב משועבד, עלתה ברבעון השלישי של 2016 ל-9.5 מיליארד שקל. היתרה המקבילה שהעמידו חברות כרטיסי האשראי עלתה ל-1.9 מיליארד שקל, כ-20% מיתרת האשראי הצרכני שהן העמידו.

נתוני אשראי אלו לשוק הרכב, אינם כוללים את האשראי החוץ-בנקאי לרכישת רכבים ואת האשראי של יבואני הרכב ממקורותיהם העצמיים. יתר על כן, ניתן להניח כי גם חלק מן הגידול באשראי לדיור מימן רכישת רכבים חדשים. יחס האשראי הפרטי לתוצר במדינה ישראל אמנם נמוך בהשוואה גלובלית, אולם בניכוי האשראי לדיור יחס זה אינו נמוך בהשוואה גלובלית, ומלמד על המגמה המדאיגה של התמכרות גוברת להלוואות זמינות.

בנק ישראל פרסם לאחרונה סקירה המנתחת את חשיפות האשראי בשרשרת האספקה של שוק הרכב המקומי, הכולל יבואניות רכב וחברות החכרה והשכרה. על-פי ממצאי בנק ישראל, חשיפת המערכת הפיננסית - הכוללת את הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים - לשוק הרכב, עמדה ברבעון השלישי של 2016 על 40 מיליארד שקל. סכום שכולל הן אשראי ישיר למשקי-הבית ולחברות הפועלות בתחום, והן החזקות ישירות בניירות-ערך של החברות.

מהסקירה לעיל עולה עוד כי המערכת הפיננסית חשופה לענף הרכב על נגזרותיו במידה הולכת וגדלה, זוהי חשיפה לא זניחה מבחינת היקפה, אולם מאחר שהיא מהווה רק 0.17% בסך נכסי המערכת, הסיכון המערכתי הפיננסי אינו גדול. מסקירת בנק ישראל, הבנו כי אמנם הסיכון המערכתי למערכת הפיננסית נמוך, אולם הסקירה שהיא חלק מ"דוח היציבות" של בנק ישראל, לא שפכה אור על הסיכונים הגדלים לחלק ממשקי-הבית העורמים על גבם חוב פיננסי לא מבוקר. יבואני הרכב מספקים אשראי צרכני בעיקר באמצעות פריסת התשלומים על רכב חדש. חברות ההחכרה מעניקות שירותי החכרה פרטיים.

בשנים האחרונות החברות מרחיבות גם את תחום העסקאות המוכרות בשם "אפס קילומטר". כלומר, הן רוכשות מהיבואנים כלי-רכב בסיטונאות, ולאחר מכן מוכרות אותם כרכב מיד-ראשונה במחיר נמוך, ובמימון גבוה. זאת, הן באמצעות מימון "רגיל" בפריסת תשלומים, והן באמצעות החכרה מימונית. בשל הריבית הנמוכה במשק, משווקי הרכב מאפשרים לפרוס תשלומים לתקופה ארוכה ולתת לרוכשים אשראי נוסף, מעבר למסגרת האשראי שמעניקים הבנקים ו/או חברות כרטיסי האשראי.

ללמוד את הלקח משוק הדיור

אמנם כרגע מיתון כלכלי אשר יביא עימו גידול באבטלה אינו נראה באופק, אולם מיתון כלכלי הוא חלק אינטגרלי ממחזורי פעילות כלכליים גלובליים. גידול ניכר באבטלה יפגע במשקי-הבית הלווים, שחלקם עלולים להיקלע לחדלות-פירעון ולמערבולת פיננסית קשה. יתר על כן, מכיוון שחלק ניכר מההלוואות לרכישת רכבים ניתנות בריבית משתנה, אזי אם שיעור הריבית במשק יעלה, גם זה יפגע ביכולת ההחזר של משקי-הבית, שעלולים להיקלע לחדלות-פירעון.

ירידה חדה במחירי הרכבים כפועל יוצא מעודף היצע, או משינוי רגולטורי חד, מהווה סיכון ללווים ולמלווים. ריבוי הרכבים בשוק כבר יצר עודף היצע בשוק היד-השנייה, ועודף היצע זה ילחץ את מחירי הרכבים המשומשים כלפי מטה, וישחק את שווי הביטחונות. תרחיש כזה עשוי להביא לכך שהלווים שירצו למכור את רכבם ולפרוע את ההלוואה, יתקשו לעשות כן, וייאלצו לגייס הון עצמי נוסף כדי לפרוע את ההתחייבויות.

נציין, כי בניגוד למצבם של מגה-לווים הזוכים פעמים רבות לתספורות חוב מסוגים שונים, סביר להניח כי במקרה של לווה פרטי אשר נטל הלוואה לרכישת רכב, והתקשה לפרוע אותה, המממן יפגין נוקשות רבה, וחייו של הלווה עשויים להיקלע לסחרור קשה.

בנושא זה כדאי ללמוד לקח משוק הדיור. כשם שבנק ישראל זיהה לפני מספר שנים עלייה בפרופיל הסיכון של נוטלי משכנתאות בכל האמור לבסיס ההצמדה של ההלוואות וליחסי המינוף השונים, והפעיל צעדים מאקרו-יציבותיים לטיפול בבעיה, ראוי כי בנק ישראל לא ימתין להתנפחות בועת אשראי לרכבים, ויאותת לרוכשים ולנותני האשראי כי בכוונתו להיות "המבוגר האחראי". זאת, כדי להגן על הציבור מפני סיכונים מוגזמים. על הבנק לא להתמקד אך ורק בהגנה על המערכת הפיננסית אשר לשיטתו של הבנק מוגנת יחסית מפני הרעה בשוק הרכב, אלא גם על האזרחים הפשוטים.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.