גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בנק ישראל לא יכול להיות הגורם המווסת את שער החליפין"

יורם גבאי, שכיהן כממונה על הכנסות המדינה, מעריך כי גם אם שער החליפין יגיע ל-3 שקלים לדולר, הלחץ לייסוף יימשך ■ טור אורח

יורם גבאי / צילום: תמר מצפי
יורם גבאי / צילום: תמר מצפי

תהליך הייסוף המהיר שעובר השקל בעשור האחרון גורם לדאגה רבה בקרב התעשיינים והחקלאים, אך מעלה מאוד את רמת החיים של תושבי המדינה (יבוא מוצרי צריכה והשקעה, נסיעות לחו"ל ועוד). אנסה לבחון את המודל הכלכלי מאחורי "קביעת" שער החליפין ולהגיע למסקנות בהתאם.

תאורטית ואמפירית, שוק המט"ח, כמו שוקי ההון, מתנהל באופן רציף ובהתאם לביקוש ולהיצע. ככלל, שני המרכיבים המרכזיים הקובעים את המגמה הם העודף או הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ותנועות ההון המושפעות מהריבית היחסית בארץ ובעולם (למשל, עליית ריבית כאן "מושכת" השקעות הון פיננסיות לישראל). פעילות ספקולטיבית קיימת לעתים, אך אין לה בדרך כלל השפעה ארוכות טווח.

בתקופה האחרונה, אין לתנועות ההון נטו השפעה מהותית על שער החליפין. ממילא הגורם המרכזי ללחצי הייסוף הוא עודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בהיקף של כ-12 מיליארד דולר לשנה (בשלוש השנים האחרונות), ואלה מביאים להתחזקות השקל. חלק מקוזז ברכישות הבנק המרכזי.

ככלל, הביקוש למטבע חוץ גדל כאשר אנחנו כאנשים פרטיים או כיבואנים רוכשים דולרים לצורך טיולים בחו"ל או יבוא מוצרים לארץ. היצע המט"ח גדל כאשר היצואנים, הסטארט-אפיסטים והתיירים ממירים מט"ח לשקלים.

בעשור האחרון היינו עדים להתחזקות השקל בכ-30% מול סל המטבעות, ואף על פי כן העודפים בחשבון השוטף דווקא גדלים. אנחנו לא מתקרבים לשיווי משקל יציב בשוק המט"ח.

תאורטית, תהליך הייסוף היה צריך להגדיל את הביקוש למט"ח עקב הוזלת היבוא (זה אכן מתרחש), להקטין את ההיצע ואת תקבולי המט"ח עקב ירידת רווחיות היצואנים (זה לא מתרחש), ולהביא לאיזון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. בפועל, זה לא קורה.

להערכתי, הסיבה המרכזית לכך שתהליך הייסוף לא מקרב אותנו לשיווי משקל היא שבישראל יש ארבעה ענפים שסובלים מ"המחלה ההולנדית", כלומר ענפים שתקבוליהם במט"ח מביאים להתחזקות השקל ואולם היקף ההכנסות ממט"ח בענפים אלה נותר גבוה, גם כאשר תהליך הייסוף מקטין את התמורה לדולר יצוא (דומה למצב הנפט בהולנד ובנורבגיה). התוצאה היא שתהליך הייסוף פוגע ברווחיות היצואנים בכל הענפים "האחרים" כתוצאה מתקבולי מט"ח אלה.

הענפים העונים על הקריטריון הזה של ה"מחלה ההולנדית" הם: 1. תקבולי המט"ח של הסטארט-אפיסטים 2. רוב יצוא הנשק 3. סיוע אמריקאי. 4. גז; רגישות נמוכה וחלקית יש גם לחברות הרב לאומיות. התחזקות השקל כמעט אינה משפיעה בתחומים אלה על ההיקף הכולל של תקבולי המט"ח.

המסקנה מכך מפתיעה: גם אם שער החליפין (למשל מול השקל) יגיע ל-3 שקלים לדולר, העודף בחשבון השוטף והלחץ לייסוף כנראה יימשך, זאת גם כאשר הצרכנים והיבואנים יגדילו את הביקוש למט"ח, תקבולי המט"ח (היצע) ימשיכו להיות גדולים מאוד. המסקנה המרכזית מכך היא שבנק ישראל לא יכול, לאורך זמן, להיות גורם מרכזי בוויסות שער החליפין, ולכן נדרשים אמצעים אחרים הנמצאים בידי משרד האוצר או בידי משרדים אחרים. אלה יצטרכו לפעול באמצעים חלופיים אחרים להקטנת המרות המט"ח לשקלים. יש הטוענים אפילו שראוי להרים "קרן מט"ח" כמו הקרן הנורבגית אשר תשקיע את עיקר התקבולים ממט"ח בחו"ל ותעקר בכך את תהליך הייסוף.

תיאורטית, טיעון לגיטימי אחר אומר שיש לאפשר לשער החליפין להתחזק ללא כל התערבות של המדינה או בנק ישראל, מה שיביא להמשך מהיר של עלייה ברמת החיים של האזרחים, יוריד מחירים, יגדיל את הביקוש במשק וירחיב את ענף השירותים. במקרה זה משקל הייצור והיצוא בתוצר יפחת, ואולם הצמיחה והתעסוקה נטו כמעט לא ייפגעו.

לדעתי, אין תשובה כלכלית תיאורטית או אמפירית לשאלה "מה טוב למשק" - תהליך ייסוף מואץ או יציבות בשער החליפין. תהליך ייסוף מואץ ימשיך ויעלה את רמת החיים ויגדיל את היקף הפעילות בענפי השירותים (העסקיים והציבוריים), אך יצמצם יותר את פעילות היצואנים והיצרנים המקומיים. בלימת תהליך הייסוף תעודד את היצוא ואת היצרנים המקומיים על חשבון רמת החיים.

מה עדיף? לכל אחד מאתנו דעה כלכלית, מקצועית וחברתית שונה בעניין.

■ הכותב הוא הממונה על הכנסות המדינה לשעבר.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד