עוכבו קנסות של הרשות להגנת הצרכן על סוכנויות ייצוג שחקנים

האם הסכם התקשרות עם צרכן (לרוב קטין) מול סוכנות מלהקת המבטיחה לו זימונים לאודישנים הוא הסכם מסחרי או עסקה צרכנית לכל דבר ועניין? ביהמ"ש יכריע

אודישן/צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אודישן/צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

האם הסכם התקשרות עם צרכן (לרוב קטין) מול סוכנות מלהקת המבטיחה לו זימונים לאודישנים הוא הסכם מסחרי או עסקה צרכנית לכל דבר ועניין?

בית משפט השלום בראשון-לציון החליט על הקפאת קנס שהשיתה הרשות להגנת הצרכן על חברת התעשייה פרסום וטלוויזיה א.ד סמארט קאסט ייצוג וגלובוס ייצוג אמנים - עד לבירור הסוגיה והגדרת העסקה שכרתו עם צרכנים על-פי חוק.

הקנס שהוטל על החברות עומד על 666 אלף שקל, 792 אלף שקל ו-432 אלף שקל בהתאמה.

החברות הללו מוכרות גם ל"גלובס", לאור שורה של תלונות שפרסמנו בשעתו כנגדן. גם המועצה לצרכנות נדרשה לעשרות תלונות בנושא, שחלקן אף הבשילו לכדי תביעות משפטיות. החברות הללו עוסקות בליהוק וייצוג ניצבים, בוגרים וקטינים, להפקות שונות בטלוויזיה ובקולנוע.

יודגש כי משרדי החברות ממוקמים בערים שונות, אולם כולן נשלטות כולן על-ידי אדם אחד.

דפוס הפעולה מתחיל ב"ציד" של צרכנים פוטנציאליים דרך פרסום באמצעי התקשורת השונים, בעיקר לקטינים המבקשים להתפרסם ולשחק בסדרות ובסרטים (לפי הטענה תוך שימוש מפוברק בשמות של סדרות מובילות). אחרי שהמועמד יצר קשר עם החברה (גם באמצעות השארת פרטים) הוא הוזמן לאודישן, שבו, כצפוי, הוא זכה למחמאות על כישרונו. ברוח התהילה שאפפה את המועמד התברר כי השירות כרוך בתשלום של אלפי שקלים, שכלל בין היתר צילומי "בוק" והבטחות לזימונים לאודישנים.

ניסיונות לבטל את העסקאות ביום המחרת לדוגמה עלו בתוהו, כשמרבית המתלוננים לא קיבלו כל הזמנה להשתתף בסדרות או בפרסומות כמובטח. אחרי חקירה שביצעה הרשות להגנת הצרכן, הוחלט על הטלת הקנסות.

החברות שהגישו את הערעור כנגד הקנס טענו כי החוק המאפשר לרשות להטיל עיצומים כספיים אינו חל על התקשרויות מסוג אלה שביצעו, שכן ההסכם עם הצעירים שחולמים להתפרסם מהווה עסקה מסחרית ולא עסקה צרכנית, כך נטען, ולא משנה אם דובר על קטינים, שכן "ההתקשרות נועדה בסופו של יום למטרה שאינה צרכנית - פרסום אשר מביא עמו תהילה ועושר, או לכל הפחות דריסת רגל בעולם הזוהר".

עוד נטען כי ההתחייבות של החברות היא השתדלות גרידא, ומכאן שלא תמיד ההשתדלות מובילה לראיה לאודישן המיוחל.

יודגש כי עומדות ותלויות בקשות להכרה כתביעות ייצוגיות כנגד החברות, מה שתרם להחלטת בית המשפט לעכב את ההליכים בערעור, עד שיתברר "האם המועמדים הם 'צרכן' כהגדרתו בחוק".

לגבי טענת הרשות להגנת הצרכן כי ההתקשרות באה על בסיס "הגשמת חלום (לרוב של ההורים דרך ילדיהם)", אמר השופט רפי ארניה כי מדוברת בהנמקה גורפת שלא ניתן להתעלם מהשלכותיה המסחריות.

עיכוב ההליכים יהיה בתוקף עד להחלטת החלטת בית המשפט המחוזי בשאלה האם הסכמי ההתקשרות של החברות עם מהמועמדים שפנו אליה נכנסים לגדר החוק, ובכך מאפשרים לרשות להגנת הצרכן להטיל את הקנסות האמורים בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן.