חלל תקשורת: רשות ני"ע פשטה על משרדי החברה

חלל בדיווח לבורסה: "חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדינו במסגרת חקירת הרשות הנוגעת, בין היתר, לעסקאות למתן שירותי תקשורת לוויינית בין החברה לבין yes"

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

צרות בצרורות: חלל תקשורת  מעדכנת היום (ג') בדיווח לבורסה כי הבוקר פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי החברה וערכו בהם חיפוש, זאת במסגרת חקירת הרשות הנוגעת, בין היתר, לעסקאות למתן שירותי תקשורת לוויינית בין החברה לבין yes.

על-פי הודעת החברה, נכון למועד הדיווח אין בידיה כל מידע נוסף אודות הנושאים הנחקרים או הסיבה לשמה נערך החיפוש.

חלל תקשורת הוכנסה לטלטלה בקבוצת החברות של שאול אלוביץ', לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה על הסתעפות החקירה בנושא עסקאות בעלי העניין, כך שתכלול גם את העסקה לרכישת שירותי תקשורת לוויינית בין חלל לבין yes. 

חלל תקשורת, בדומה לקבוצת בזק, נשלטת על-ידי יורוקום - חברת ההחזקות הפרטית של שאול אלוביץ'. יורוקום מחזיקה ב-54.7% ממניות חלל, ובמקביל ב-55% ממניות אינטרנט זהב, אשר שולטת בחברת בי קום המחזיקה במניות השליטה בבזק.

באפריל 2017 אישרו בעלי המניות בבזק את העסקה, שהייתה עסקת בעלי עניין, ושבמסגרתה חוכרת yes מחלל מקטעי לוויין, בהסכם ל-12 שנים, תמורת 21.9 מיליון דולר מדי שנה, ובסך-הכול כ-263 מיליון דולר. העסקה הייתה עדכון לעסקה קיימת, עדכון שנדרש בשל פיצוץ הלוויין עמוס 6 של חלל.

עוד קודם לכן, בחודש מארס, דחו בזק וחלל את אסיפות בעלי המניות שלהן שזומנו לצורך אישור העסקה, לאחר שחברת הייעוץ אנטרופי והגופים המוסדיים ביקשו מהחברות לקבל פרטים נוספים על תנאי העסקה - בין היתר מידע על אודות התמחור ובחינת חלופות אפשריות.

ב"גלובס" פורסם אז כי עסקת בעלי העניין מעוררת שאלות קשות לגבי תפקוד הדירקטוריון, וכי מתקבל הרושם שחלק מהדירקטורים מתיישרים עם העמדה של בעל השליטה, בעוד שרק דירקטור אחד, רמי נומקין, שהוא דירקטור מטעם העובדים, מציג עמדה בלתי תלויה. נומקין היה היחיד שהתנגד לעסקה בדירקטוריון, כפי שהתנגד לעסקת בזק-yes.

מכל מקום, כעבור כמה ימים בזק הזהירה כי אם יחליטו בעלי מניותיה שעליה להתנגד לעסקת בעלי העניין בין החברה-הבת yes לבין חברת חלל תקשורת, יהיה בכך כדי להעמיד את yes בפני איום קיומי. בזימון לאסיפה ציינה החברה כי "ההתקשרות המוצעת הנה עסקה חיונית והכרחית ל-yes לצורך המשך פעילותה, בפרט במקרה של הרעה נוספת בלוויין 'עמוס 3' או אי-זמינות, שבו עשויה לחול סכנה קיומית לעתיד פעילותה של yes".

על רקע זה החליטה אנטרופי להמליץ ללקוחותיה לתמוך בעסקה שעל הפרק. כפי שפורסם ב"גלובס", אנטרופי כתבה כי "המלצתנו לאשר את העסקה נסמכת על הצהרת החברה כי אי-אישור העסקה מעמיד את yes בפני סכנה קיומית מיידית". 

עם זאת, אנטרופי ציינה אז כי לא בוצע תהליך מסחרי "אמיתי" לבחינת חלופות ועלויות שוק נוכחיות, וכי לנוכח העובדה ש-yes אחראית על 30% מהכנסות חלל, היא הייתה יכולה להשיג תנאי עסקה טובים יותר. באנטרופי הוסיפו כי אישור העסקה הוא צעד משמעותי ליכולת של אלוביץ' להשלים את מכירת חלל.

חלל נמצאת "על המדף" כבר מספר שנים, ולפני פחות משנה נחתמה עסקה למכירתה לתאגיד הסיני Xinwei תמורת 285 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל בשער החליפין של אותו יום) - שווי כפול מזה שבו נסחרת חלל כיום.

העסקה בוטלה בעקבות פיצוץ הלוויין עמוס 6 כמה ימים לאחר מכן. הסכם המכירה כלל תנאי של שיגורו בהצלחה של עמוס 6, אך הוא הושמד בשל תקלה בשיגור. הפיצוץ בעמוס 6 השאיר את yes ללא גיבוי, משום שכל תקלה בלוויין עמוס 3 משמעותה הייתה הפסקת שידורי החברה לחלוטין (מספר חודשים לפני כן אבד הקשר עם לוויין אחר של חלל, עמוס 5). כך שעסקת חלל-yes אכן הייתה משמעותית ל-yes, אך נראה כי עבור חלל היא הייתה משמעותית לא פחות, משום שללא עסקה זו, ספק אם רוכש פוטנציאלי אחר היה מציע לרכוש את חלל בשוויים שעליהם דובר רק לפני שנה.

בסופו של דבר, באסיפת בעלי המניות של בזק, כ-73.8% מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה תמכו בה (באסיפה של חלל התמיכה הייתה 99.8%). מאז אישור העסקה הספיקה חלל להבטיח גיוס של 190 מיליון שקל באג"ח להמרה, ולאחר מכן יורוקום של אלוביץ' מכרה כ-8.5% מהון המניות של חלל תמורת 45 מיליון שקל, ועיקר הסכום יועד להחזר תשלום חוב של יורוקום נדל"ן.