הערכות: ערעור על זיכוי פרופ' רוטשטיין בפרשת קלאס-קליניק

הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה: "בית הדין למשמעת ראה לנגד עיניו זאב בעור של כבש, במקום את טובת הציבור"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

פרקליטות המדינה בוחנת בימים אלה בחיוב הגשת ערעור על פסק הדין שפרסם לפני כשבוע וחצי בית הדין למשמעת בנציבות שירות המדינה, אשר זיכה את פרופ' זאב רוטשטיין משלושת האישומים שהוגשו נגדו בפרשת "קלאס-קליניק", בעת שכיהן כמנכ"ל בית החולים הממשלתי שיבא (תל השומר) - כך נודע ל"גלובס". על פי הערכות, בפרקליטות עשויים להגיש את הערעור גם אם הממונה הזמני על המשמעת בנציבות, עו"ד רון דול, לא ימליץ על כך.

גורמים בפרקליטות, בדומה לגורמים משפטיים במשרד הבריאות, הביעו פליאה על כמה מהקביעות בפסק הדין, ובעיקר הביעו חשש מהשלכות הרוחב שיכולות להיות לפסיקה הזאת. בין היתר הכוונה לעובדה שאב בית הדין, אורי כהן, קבע כי רוטשטיין אכן פעל בניגוד לדין כשהתיר ניתוחים קוסמטיים פרטיים בשעות הבוקר על חשבון משאבים ציבוריים ותוך תשלום ישיר (ואסור) בין מטופל לרופא - ועם זאת החליט לזכות אותו מחמת "הגנה מן הצדק" בטענה ל"אכיפה בררנית", על רקע העובדה כי מנהלים נוספים בשיבא ידעו על הפרקטיקה הזו. ביקורת נוקבת נמתחה גם על הקביעה שלפיה פרופ' רוטשטיין נסמך בזמן אמת על חוות-דעת משפטית שהזמין ולפיה מתכונת ההפעלה של מרפאת ה"קלאס-קליניק" אינה עומדת בניגוד לדין ולנהלים. קביעה זו עלולה להביא בעתיד למקרים נוספים שבהם מנהלים בכירים בשירות המדינה מציגים חוות-דעת משפטית פרטית או עצמאית, המנוגדת להוראות היועץ המשפטי לממשלה או אפילו להוראות בג"ץ.

מי שחתום על הביקורת הנוקבת ביותר הוא הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, יוני דוקן. במכתב ששלח לעו"ד דול ולשורה של בכירים בפרקליטות ובמשרד הבריאות, אשר הגיע לידי "גלובס", הוא כותב: "אם פרופ' רוטשטיין מקבל מבית הדין למשמעת 'הגנה מן הצדק', מי אמור להגן על עשיית הצדק? מי אמור להגן על האינטרס הציבורי? מי אמור להגן על מאות אלפי חולי הרפואה הציבורית שנתנו בתמימות את אמונם ומבטחם, במנהל ביה"ח פרופ' רוטשטיין ובמנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית פרופ' וינקלר (שהודח במסגרת הסדר טיעון באותה פרשה - ש"נ), כאשר המתינו שעות רבות לטיפולו במחלקה, אך לשווא. בו בזמן, ובאישורו של פרופ' רוטשטיין לבצע שירותי רפואה פרטיים אסורים, פרופ' וינקלר מבצע ניתוחים פרטיים גרידא, במרפאה הפרטית קלאס-קליניק ועושה כסף לביתו".

דוקן כותב כי במסגרת הפרקטיקה שהתנהלה בבית החולים שיבא, נרמז לחולות סרטן שהזדקקו לכריתה ולשחזור שד, שאם יפנו לקלאס קליניק יזכו לניתוח בטווח זמן קצר מאוד לעומת המתנה של שנה במחלקה הציבורית. "מכאן המסקנה כי בפסק הדין לא ראה בית הדין למשמעת את האינטרס הציבורי וטובת החולים המטופלים ברפואה הציבורית לנגד עיניו, ולא מצא לנכון לתת לו הגנה. במקום זאת, בחר בית הדין למשמעת לראות לנגד עיניו 'זאב (רוטשטיין) בעור של כבש' והעניק לו הגנה מן הצדק", כתב דוקן.

דוקן אף עקץ את הטענה של אב בית הדין ל"אכיפה בררנית", וטען כי העובדה שפרופ' אייל וינקלר נענש באותה פרשה ואילו הממונה עליו פרופ' רוטשטיין זכה להגנה מן הצדק, היא בעצמה אכיפה בררנית. "מפתיע, מדאיג מאוד ואף תמוה, שרוב הגורמים האמונים ומחויבים מתוקף תפקידם להגן על האינטרס הציבורי ועל הערכים והנורמות של שירות המדינה ותדמיתו, מקבלים בשוויון נפש את פסק הדין החמור בהשלכותיו ובעיקר את הטענה להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית", הוסיף דוקן במכתבו לממונה על המשמעת. "עליך מוטלת האחריות המקצועית לעשות לתיקון המצב. אני פונה אליך מתוך תחושת חובה ודאגה בבקשה כי תפעל מול פרקליט המדינה, כדי להגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין למשמעת לבית המשפט העליון, על מנת לבטלו".

חברות קרובה

גורמים במערכת הבריאות ובמערכת האכיפה תהו בימים האחרונים כיצד אב בית הדין הוציא תחת ידו פסיקה כזו, אחרי שבשלב הסיכומים בהליך המשפטי רמז בעצמו כי מוטב לצדדים להגיע להסדר - רמז לכאורה לכך שזיכוי לא עמד על הפרק. אותם גורמים מציינים את הדחתו של מי שעמד עד לאחרונה בראש אגף המשמעת, עו"ד אסף רוזנברג, שטען כי רודפים אותו על רקע התעקשותו למצות את הדין עם סביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכללה בין היתר את נתן אשל, פרח לרנר ורבקה פאלוך. ייתכן, טוענים הגורמים, כי האווירה החדשה שנוצרה בנציבות שירות המדינה השפיעה גם על בית הדין למשמעת, שלאורך ההליך המשפטי דווקא הציג קו אמפטי מאוד כלפי התביעה. עוד מצביעים הגורמים על יחסי חברות קרובים מאוד בין הממונה החדש על המשמעת, עו"ד דול, לבין אב בית הדין, עו"ד אורי כהן. במסגרת יחסים אלה, שלא הוכחשו בנציבות, השניים יוצאים לטיולים משפחתיים משותפים בארץ ובחו"ל.

בנציבות שירות המדינה הבהירו כי ההחלטה האם לערער יכולה להתקבל במסגרת של שלושים ימים ממועד פסק הדין, וכי בכל מקרה כל החלטה תתקבל בתיאום עם פרקליטות המדינה. ממשרד המשפטים נמסר: "עותק ממכתבו של דוקן לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה התקבל במשרד המשפטים הבוקר. ככל שתתקבל המלצה על הגשת ערעור מטעם יועמ"ש הנציבות, הדברים ייבחנו יחד עם יתר השיקולים, כמקובל".