בשלהי 2014 הגעתי לסיור בהירושימה. כאורחת של משרד החוץ היפני פגשתי את מאסאקי טאנבה (Masaaki Tanabe) כיום בן 80, אז בן 8, ניצול הפצצה. טאנבה הילד בילה את חופשת הקיץ אצל סבא וסבתא בהרים, ואז הגיע לחורבות בית משפחתו במרכז העירוני של הירושימה, נחשף לקרינה ולהרס הטוטלי, עמד היכן שנמחה בית ילדתו, לא איתר את גופות אמו ואחיו התינוק וישב ליד מיטת אביו בבית החולים 8 ימים עד שמת האב.
אני חוזרת לסיפור האישי שלו כנקודת מוצא כדי להתחבר לנעשה ביפן השבוע, כמה ימים אחרי שהטיל הבליסטי לטווח בינוני מדגם האוסונג-12 שוגר וחלף מעל לאי הוקאידו בחלקה הצפוני של יפן. על אף שהיפנים אלופים בעמעום רגשי, כאשר זה מגיע לנשק גרעיני, לא קיימת שם 'מדיניות העמימות'.
מ-1967 יפן נוקטת ב'מדיניות שלושת הלאווים' על פיהם יפן לא תייצר, לא תכניס לתחומה ולא תקדם באיזור מזרח אסיה נשק גרעיני. ראש הממשלה זוכה פרס הנובל אייסאקו סטו, ביסס את המדיניות הזו ולאחריו דבקו בכך כל ראשי הממשלה בהקפדה.
איזה כלים מונחים בידי היפנים אל מול מה שחוו השבוע מצפון קוריאה, מלבד פחד משתק והעלאת זכרונות מחרידים מן ה-6 באוגוסט 1945? ליפן יש גרעין למטרות אנרגיה, מן המפותחים בעולם, וברשותה כמות פלוטוניום העשויה להספיק למאות ראשי חץ גרעיניים. לו ישאפו היפנים לפיתוח גרעיני צבאי, יוכלו להגיע לכך מהר יחסית, תוך שנה. אך זה יעמוד בסתירה מוחלטת לחוקה היפנית הקובעת כי יפן לא תשתמש בכוח צבאי התקפי.
ממילא ניתן להבין שאל מול צפון קוריאה, הגישה צבאית של מכת מנע (לתקוף מראש כדי להתמודד עם איום מממש וקרב) - לא תעזור. את המדיניות הלא-רשמית של צפון קוריאה ניתן לכנות כ"הסלמה א-סימטרית", דהיינו הם יתקפו חזרה - ובעוצמה מכופלת.
גם מדיניות ההרתעה ההדדית והטאבו על שימוש בנשק גרעיני מאז מלחמת העולם השנייה, הולכים ומתפוגגים. עם קים-ג׳ונג-און ודונלד טראמפ קשה לחשוב על הרתעה הדדית. תחת זאת אפשר לדון בהמטרה טוויטרית.
כאשר המשכנו באותה השיחה עם טאנבה, הוא נשאל באם מצא בליבו לסלוח לאמריקאים אחרי 70 קייצים. טאנבה אמר שבחיים לא יסלח להם. זה בלתי אפשרי, הוא אמר. גם לא בחלוף כל השנים. יש פשעים שהם בלתי נסלחים. טאנבה סיפר שהתרכך עם הזמן והסכים, מפעם לפעם, לפגוש אזרחים אמריקאים. אין אנשים רעים, יש רק ממשלים נוראיים ואכזריים.
כאמור, השבוע חשבתי על היפנים, על האנשים, מה הרגישו שנודע להם על הטיל המאיים בגובה 550 קילומטר מעל למדינתם. מצד אחד, אין להם מחילה לאמריקאים. מן הצד השני, לחשוב שדונלד טראמפ יהיה זה שיבוא לעזרתם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.