"במזרח התיכון לא משנה מה אתה עושה, חשוב איך אתה עושה"

צבי יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים בחדשות 10, הסביר השבוע במפגש "הפודיום" כי "אם נבחן את מערכות היחסים שלנו באזור לפי רמות נורמליזציה, נגלה שאנחנו נכשלים, אבל למרות זאת יש פה אינטרסים שמחזיקים מעמד, ועדיף לשמור עליהם"

"אין היום בעולם מקום שלא ניצב מול טרור, וישראל היום היא אחד המקומות הבטוחים בעולם, שנמצאת במקום נמוך ברשימת נפגעי הטרור. המצב הביטחוני של ישראל היום הוא אחד הטובים, כי אין עלינו איום קיומי, אלא יש איומים אחרים" - כך אמר צבי יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים בחדשות 10, במסגרת מפגש "הפודיום" של "גלובס" בשיתוף "קסם מדדים".

יחזקאלי ניסה בהרצאתו להעניק מבט ממעוף הציפור על התהליכים העוברים על אזורנו ועל העולם המוסלמי ואמר כי "כשמישהו רוצה לדעת מה קורה במזרח התיכון, הוא מתעדכן בתקשורת - גולש באינטרנט, מדליק טלויזיה. אבל כל המידע הזה שמשודר לנו ללא הרף, כמעט ואין לו כלום עם הבנה. יש כל היום עדכונים וקבלת כמויות עצומות של מידע, ואנחנו נשאבים לתוך זה ויותר מפחדים. החדשות עוברות אלינו בצורות שונות, והצורה בה הן מועברות כופה את עצמה על התוכן בהרבה מהמקרים. זה המוצר שתקשורת מוכרת אבל אלה רעשי רקע וכותרות, משום שאנחנו בעצם צריכים להסתכל על לא החיים לא בציר זמן יומי, אלא בציר זמן אחר, ארוך יותר. אלמנט הזמן בתחום הסיקור שלי, של העולם הערבי, נוגד את העולם המערבי, שבו כולנו פה לזמן קצוב ואנחנו כל הזמן רוצים לצמצם זמן ולהגדיל יעילות, אבל במזרח התיכון המצב הפוך. הזמן הוא מה שמופעל נגדנו".

סבלנות היא האלמנט המכונן

כדוגמה לדבריו התייחס יחזקאלי למבצע צוק איתן ואמר כי "חמאס ירה טילים ורצה עימות, אבל צה"ל אמר שהוא לא מעוניין בעימות. בצוק איתן ישראל רצתה לגמור מהר את הסיפור - הילדים היו תקועים בבית, וחלק מההורים לא הלכו לעבודה, אבל חמאס רצה למשוך את הזמן, כי הזמן של חאלד משעל שיושב בדובאי הוא זמן אחר משלנו, למרות מאות הרוגים פלסטינים ואלפי בתים הרוסים. הבעיה היא שאין לנו את היכולת לצפות את הזמן שלהם". עוד הוסיף יחזקאלי כי "בעסקת גלעד שליט החמאס ניצח מבחינתו בגלל הזמן הרב שעבר עד השחרור".

בעניין המתרחש על ציר הזמן מול הפלסטינים אמר יחזקאלי כי "טיל הקסאם הראשון היה עשוי מעמוד של תמרור, אבל הכוח הגדול שלו היה שבפעם הראשונה שהוא נחת על שדרות, זה הצליח להפחיד אותנו, ובסוף זה הפך למתקפת טילים. גם האינתיפדה הנוכחית היא כלום, אבל כשהדברים האלה מופעלים בדרך בה הם מופעלים, זה גורם לנו, כחברה מערבית, להגיד שאי אפשר יותר, ובגלל זה ישראל ביקשה הפסקת אש בצוק איתן. אנחנו צריכים לראות מה מופעל עלינו ואיך. במזרח התיכון - לא משנה מה אתה עושה, חשוב איך אתה עושה".

לדבריו, "השאלה היא - מה מופעל נגדנו? סבלנות זה האלמנט המכונן של כל ארגוני הטרור. כי מבחינת כוח אין להם משהו משמעותי, אבל מה שיכול לעשות להם את זה נגדנו זה העקביות שלהם וההחלטה להמשיך להיות שם תמיד".

יחזקאלי התייחס לנעשה בסוריה ואמר כי "בשאר אל-אסד יותר קטלני ואכזר מדאעש, ולפני שהתחילה המערכה בסוריה אף אחד לא העריך שיש סיכוי שהוא יטבח בכחצי מיליון איש. היום אין לנו את היכולת לצפות את ציר הזמן של אסד, לכן אנחנו לא יודעים עוד כמה הוא יהרוג".

לא צריך להיות נחמד כדי להיות חבר

לגבי הקושי של המערב להתמודד עם העולם האיסלמי אמר יחזקאלי כי המערב "לא מבין באמת בתוך תרבויות וחברות, בטח לא בחברה הערבית. זו טעות מערבית לחלק את המזרח התיכון לטובים ורעים", לדבריו, "במזרח התיכון מישהו יכול להיות חבר שלך, גם אם הוא לא נראה כחבר, כמו לדוגמה עבדאללה מלך ירדן - מדינה שמונחת על בלימה שבתזוזה קטנה הכל יישבר שם. מי עוזר להחזיק את ירדן עכשיו כשהיא רואה שיעים סביבה? ישראל. אבל עבדאללה לא נחמד, כי בשכונה פה אהבה היא לא חלק מהעניין. זו שכונה אכזרית, אבל יש בה כללים. לכן לא צריך להיות נחמד ולא צריך נורמליזציה ואם נבחן את מערכות היחסים שלנו באזור לפי רמות נורמליזציה, נגלה שאנחנו נכשלים, אבל למרות זאת יש פה אינטרסים שמחזיקים מעמד, ועדיף לשמור עליהם.

"במזרח התיכון הדברים האלה עובדים אבל בשקט, זה לא עניין לתיירות וחומוס ונרגילה שהישראלי רוצה לקנות אחרי המלחמה. על השכונה שלנו עוברים הרבה תהליכים חזקים ומהירים, ואנחנו בדרכנו במסע שיוביל אותנו למקומות שאנחנו לא מכירים, אבל החוק הכי חזק פה הוא שאי אפשר לדעת מה יהיה".

עוד הוסיף יחזקאלי כי "אחרי נפילת מגדלי התאומים בניו-יורק האמריקאים החליטו להפיל את סדאם חוסיין ולתת לעולם הערבי לחוות מהדמוקרטיה, והניחו שככה הם יבינו וילמדו והדמוקרטיה באזור תתרחב. אבל למזרח התיכון יש דינמיקה אחרת שבטית ועדתית חזקה יותר".

דאעש זה פצעון קטן

לדבריו, "כשמסתכלים היום על העולם, צריך לזכור שהסכסוך הישראלי פלסטיני הוא לא הכל, ושיש סכסוכים גדולים יותר. באירופה, 90% מהמוסלמים לא תומכים בטרור. אבל השאלה מי מייצג את האיסלם באירופה? הרוב רוצים להשתלב. דאעש והקיצונים הם בקושי 1% מהאיסלם. אבל לפעמים בעולם האיסלמי מיישרים קו ולא פותחים את הפה נגד הקיצוניים. העולם המערבי מקבל עכשיו עתודות של איסלם. הכוח של האחים המוסלמים באירופה זה הג'יהאד השקט, דאעש זה פצעון קטן. אירופה תתמגן, אבל עוד לא עלו שם על הדבר האמיתי - האיסלם כבר שם, והוא מכשיר עתודות דרך החוק שמאפשר לו לעשות זאת, ואירופה לא יודעת לאיזה איסלם מחנכים מתחת לאף שלה ולא יכולה להתמודד איתו".

אם כולם היו מבינים ערבית

לגבי מצב העולם האיסלמי אמר יחזקאלי כי "הוא נמצא היום בנקודת מפתח ובצומת קריטי ומשמעותי לקיומו - הנקודה הראשונה היא הקרב בין הסונים לשיעים שכל אחד מהם מאמין שהשני חי בכפירה. זה לא סתם סכסוך - זה קרב על ירושת מוחמד ושרוצה לתקן עוול היסטורי. השיעים ברובם מרוכזים באיראן, שתמיד היו מדוכאים כי השיעים הם הצד המדוכא בעולם הערבי, משום שבאיסלם כ-90% הם סונים. הצומת השני של האיסלם היא קרב אפילו יותר משמעותי - בין מתונים וקיצונים. כך לדוגמה דאעש שנכנס כחלק מהאיסלם הסוני, ובא לתבוע את עלבונו אחרי שעיראק נפלה. הקרב בתוך האיסלם הוא מי מייצג את האיסלם".

בדבריו יחזקאלי גם סיפר על הדרך ליצירת הפרויקט הטלוויזיוני שלו "על האיסאלם" ואמר כי זה "התחיל עם הפיגוע במייקס פלייס, שם המחבלים הגיעו לפה מלונדון. בעקבות כך הגעתי למסגד שלהם. משם המשכנו לשבדיה, וכשהגעתי לשם פגשתי את הערבים ובמקום המתורגמן התחלנו לדבר בינינו בערבית, וכך ירד לנו הצורך במתורגמן ונהיה תקציב שהספיק לסדרה. הערבית היא הדלת לכל הדברים שלי, ואם כולנו היינו יודעים ערבית והיינו יכולים לראות ולקרוא את הערוצים הערביים, היינו חוסכים הרבה".