גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רובוטים צריכים לשלם מס הכנסה?

יזמים וגורמי ממשל מתחילים להבין שעליהם לדאוג לעובדים שיוחלפו במכונות

רובוטים שהוצגו בכנסי טכנולוגיה בפריז / צילום: בלומברג
רובוטים שהוצגו בכנסי טכנולוגיה בפריז / צילום: בלומברג

אנחנו כבר יודעים שהרובוטים באים, אבל הם עדיין נחשבים קוריוז. לפני כחודש פרסם San Francisco Chronicle סקירת תיירות טכנולוגית בליווי מפה, עבור מטיילים שרוצים לנצל את הביקור באזור עמק הסיליקון כדי לקבל מושג איך תיראה השכונה שלהם בתוך כמה שנים: בתי מלון שהחליפו את המפתח באפליקציה, מסעדות ללא מלצרים, תשלום בביטקוין וגם רובוטים שמכינים פיצה או משמשים כבריסטה בקפה או מוכרים בחנויות, שלא לדבר על מכוניות אוטונומיות שהן כבר ממש לא נדירות בכבישי העמק. אז הרובוטים באים, והם עובדים, ועכשיו השאלה היא אם ואיך גובים עליהם מס הכנסה.

ההצעה של ביל גייטס

בפברואר השנה העלה לראשונה לא אחר מאשר ביל גייטס את הרעיון של מס הכנסה על רובוטים. בעצם, מדובר במנגנון שנועד לייקר את עלות כניסת הטכנולוגיה ולהאט את הקצב שלה וגם לאפשר זמן ויצירת מקורות מימון להכנת העובדים שיוחלפו ברובוטים לעבודות חדשות. כרגע, המערכת הכלכלית מעודדת ארגונים דווקא להתייעל, להשתמש בטכנולוגיות שמייתרות אנשים, וגייטס טוען שעל ממשלות לנהל תוכניות כאלה ולא לסמוך על המערכת הכלכלית, כדי להבטיח שבמקביל להיעלמות של תפקידים ייווצרו חדשים, ושתהיה עבודה גם לבעלי הכנסה נמוכה כיום, ולא רק לאלה שמניעים את הכלכלות החדשות.

על פניו, הרעיון של גייטס אינו הזוי כל כך. העובד של היום משלם כנגד הכנסתו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות. אם הרובוט מחליף עובדים, מדוע בעצם שלא ניקח מהאוטומציה הזאת אותו היקף תשלומים לטובת העובדים שהוחלפו? יותר מכך, גייטס מציע להסתכל על התקציבים שייווצרו כהזדמנות לשפר את השירותים שממשלות נותנות לאזרח, להפנות את כוח העבודה שהתפנה לטפל בצרכים שונים כמו טיפול במבוגרים, הקטנת כיתות, עזרה לבעלי מוגבלויות - כל אותם מקומות שבהם נדרשות (עדיין לפחות) אמפתיה והבנה אנושית. גייטס מציע לקחת את האנשים שהאוטומציה מייתרת, להכשיר אותם ולספק להם עבודה שיש בה גם ערך וגם פרנסה נאותה.

אולי לא מפליא שדווקא בסן פרנסיסקו, באזור שאחראי על רבים מהשינויים הטכנולוגיים בעולם, צמחה גם היוזמה לקחת אחריות על מה שנובע מהשינויים האלה. כיום, ג'יין קים ממועצת העיר של סן פרנסיסקו מנסה להפוך את הרעיון הזה למציאות באמצעות דיאלוג עם מנהיגות טכנולוגית, ארגוני עובדים וקובעי מדיניות, ובודקת כיצד מגבשים תוכנית מיסוי שהיא מעין רשת ביטחון לעובדים שמאבדים את עבודתם לטובת הטכנולוגיה. היא אינה היחידה שעסוקה בכך. קוריאה הדרומית כבר הודיעה החודש שבכוונתה להשית מס כזה, או יותר נכון לבטל את הטבות המס על הכנסת טכנולוגיה, שניתנו כדי לקדם חדשנות, מאותן סיבות בדיוק.

מול הגישה הזאת עומד שר המסחר האמריקאי ווילבור רוס. לטענתו, עיכוב הכנסת הטכנולוגיה באמצעות מיסוי ישאיר את הכלכלה האמריקאית מאחור. עם זאת, הוא מסכים שיש להתמודד עם בעיית האבטלה כתוצאה מאוטומציה באמצעות הכשרה של כוח העבודה לעולם המשתנה. נשיא ארה"ב עצמו, דונלד טראמפ, אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" שאם הרובוטים באים לקחת את העבודה, אז צריך לוודא שאנחנו גם מייצרים את הרובוטים, או במילים אחרות, את עולמות העבודה של העתיד.

אכן, ברעיון של מיסוי הטכנולוגיה יש כמה בעיות. קודם כול, לא בטוח שאפשר בכלל להגדיר מה זה בכלל הרובוט הזה שצריך לשלם מס הכנסה במקום עובד. לדוגמה, האם שואב האבק הרובוטי שלכם, שאולי חסך שעה של מנקה, יצטרך לשלם? והאפליקציה של הבנק, שייתרה את הכספר? ומה עם הטכנולוגיות החדשות של מיקרוסופט עצמה, שמאפשרות לנו גישה למידע מכל מקום ומייתרות בכך עובדי משרד? כשחושבים על כל הפעולות שפעם עשו אנשים והיום עושות מכונות, קשה מאוד ליצור חיבור חד-ערכי בין הכנסת טכנולוגיה לבין ביטול משרות אנושיות. ואם יגדירו מחר מס על אוטומציה מסוג כזה, נגלה במהרה שחברות רבות מגדירות מחדש אוטומציה כמחשוב או ציוד שאין עליו מס רק כדי להימנע מתשלום.

ייתכן שממשלות צריכות דווקא לייצר תמריצים לחדשנות טכנולוגית ולהצמיח כך את הכלכלה. הרי גם מיסוי חברות על רווחים יכול להבטיח מימון להכשרה מחודשת של עובדים. כמובן, צריך לסגור את החורים במערכת המיסוי של חברות, אבל גם לוודא שממשלות יפנו כספים ליצירת מערכות הכשרה ללא עלות.

יש דרכים נוספות לחלק את העושר הנובע מהכנסת הטכנולוגיה. בבריטניה לדוגמה, איגוד המסחר טוען שעל הממשלה למצוא דרך לנתב רווחים הנוצרים מהכנסת טכנולוגיה לשיפור תוכניות הפנסיה ולהורדת גיל הפרישה של העובדים. הטענה היא שגם עובדים צריכים להרוויח מהיתרונות של הכנסת הטכנולוגיה, לא רק בעלי ההון.

מחקר של חברת הייעוץ PWC צופה שהתל"ג בבריטניה יצמח בכ-10% עד 2030 לאור כניסתן של טכנולוגיות מציאות מדומה, וזה, טוענים האיגודים, צריך להיות מתורגם להורדת גיל הפרישה. בינתיים, אגב, התוכנית בבריטניה הפוכה: העלאת גיל הפרישה ל-68 עד שנת 2039.

הדבר החשוב בדיון הזה הוא לא השאלה אם מס הכנסה לרובוטים יעבור מתישהו בעתיד, אלא עצם העניין שמתחילים גורמי ממשל לגלות במתח הזה שבין חדשנות טכנולוגית למחויבות חברתית. אם נחזור לרגע לסן פרנסיסקו, עלתה שם באחרונה הצעה למנוע מרובוטים שעושים משלוחים לנוע על המדרכות מחשש שיפגעו בהולכי הרגל. זו עוד דוגמה לאופן שבו המתח הזה צפוי לגבור עם כל שביל חדש שהאוטומציה תסלול לעולמות שהיו פעם שלנו.

ועם כל זאת כדאי לזכור שחדשנות היא הדבר שמניע את האנושות קדימה ושום מס לא יעצור אותה. עדיף שנשאל כיצד אפשר לחנך דור שיוביל את העולמות החדשים ולהכשיר את הדורות הקיימים לעבוד לצד הרובוטים.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com

עוד כתבות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק