"הפרמיות שחברות הביטוח יגבו מדירקטורים יעלו באורח ניכר"

באחרונה הושגה פשרה בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש בעקבות רכישת "מעריב", בה נקבע כי חברת הביטוח של הדירקטורים, כלל, תישא בעלויות של כ-85 מיליון שקל ■ מומחי משפט וביטוח: "תנאי הפוליסות יוקשחו, ויהיו חברות שלא יצליחו להשיג ביטוח"

נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף

הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דסק"ש בגין החלטת דירקטוריון החברה לקנות את עיתון "מעריב" ב-2011 - ושאישורו בבית המשפט מסתמן כקרוב - צפוי להשפיע על עולם ביטוח נושאי המשרה. זאת, עוד בטרם נמסרו עמדות היועץ המשפטי לממשלה ורשות ניירות ערך להסכם הפשרה, ובטרם שככו גלי האמוציות שעורר ההסכם שנרקם מאחורי גבם של עורכי הדין של התובעים הנגזרים.

התחרות בעולם הביטוח של נושאי משרה היא גדולה, ולכן אומרים גורמים בתחום, למרות שהתביעות נגד נושאי משרה מבוטחים התרבו - לא התייקרו הפרמיות שגבו מהם חברות הביטוח בעקבות פשרות בתביעות דומות שהושגו בעבר. אולם מקרה דסק"ש-"מעריב", לדעת גורמים בתחום, עלול להביא להתייקרות בפרמיות.

בתביעה הנגזרת על-סך 370 מיליון שקל נגד נושאי משרה בדסק"ש, נטען כי החלטות החברה, שהייתה אז בשליטת נוחי דנקנר, לרכוש בראשית 2011 את השליטה ב"מעריב" תמורת כ-147 מיליון שקל, ולאחר מכן להמשיך ולהשקיע ב"מעריב" כ-224 מיליון שקל - התקבלו באופן רשלני ופזיז. זאת, באופן שמקים לדירקטורים שקיבלו אותן אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה.

לפני כשנתיים אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב לנהל את התביעה כנגזרת, ולאחרונה גובש הסכם פשרה, בו נקבע כי חברת הביטוח כלל, שאצלה מחזיקים הדירקטורים ונושאי המשרה בדסק"ש פוליסות אחריות מקצועית - תישא בפיצויים של כ-85 מיליון שקל, ואילו הדירקטורים יישאו באופן אישי בפיצויים של כ-15 מיליון שקל.

חברת כלל חתמה על הסכם הפשרה, למרות שעל-פי חוק, פוליסה של חברת ביטוח לא מכסה מקרים של אשמת המבוטח. במקרה דנן קבע השופט עופר גרוסקופף בעת שאישר את ניהול התביעה הנגזרת, כי הדירקטורים המבוטחים של דסק"ש נהגו ב"פזיזות" וכי דנקנר הפעיל עליהם לחץ פסול לאשר את החלטת קניית "מעריב". להמחשת חומרת הרשלנות נקט בית המשפט במונח "פזיזות" שבו משתמשים לרוב במשפט הפלילי כדי לתאר יסוד נפשי לעבירה החמורה מרשלנות - על אף שההליך הוא אזרחי (לדברי עורכי דין בתחום, "שינו את כללי המשחק, לפחות בכל הקשור לשימוש 'אזרחי' ביסוד הפזיזות").

לפיכך, להסכם הפשרה, שבמסגרתו הסכימה חברת הביטוח כלל לשלם את חלק הארי של הפיצויים, למרות שבית המשפט קבע כי היתה פזיזות מצד הדירקטורים המבוטחים - עשויה להיות השפעה דרמטית על עולם ביטוחי נושאי משרה. עוסקים בתחום טוענים כי בעקבות פשרת דסק"ש שוק ביטוחי נושאי משרה צפוי להתאים את עצמו במגוון דרכים, בהן: התייקרות הפוליסה, הוספת חריגים לכיסוי הביטוחי (לדוגמה, טעות שנעשתה ברשלנות), הגדלת אחוז ההשתתפות העצמית במקרים בהם מתממש הסיכון, הקטנת הסכום (בערך מוחלט) שלבסוף משלמות החברות, ואפילו סירוב לבטח או לחדש ביטוח לחברות "מסומנות".

חשיפות קשות מאוד

"על אף שיש לקרוא את מה שפסק השופט גרוסקופף על רקע הנסיבות העובדתיות הקיצוניות (מבחינת רשלנות הדירקטורים, שהתבררו בפניו בשלב המקדמי - מ' ר') - ברור לגמרי כי סכום הפשרה הנכבד, במונחים ישראליים, ישפיע מכאן ולהבא על תשלומי הפרמיה שחברות הביטוח יבקשו לגבות, ואלה צפויים לעלות באורח ניכר", אומר ל"גלובס" עו"ד יוסי בנקל, המייצג דירקטורים ברבים מההליכים הדורשים את התערבות הביטוח לטובתם.

עו"ד בנקל מדגיש כי מדובר בפשרה שהושגה לאחר שבית המשפט נתן החלטה במסגרת בקשת האישור לנהל תביעה נגזרת ובטרם התנהל ההליך בשלמותו בפניו, ולכן "משפטית לא ניתן לראות בכך בבחינת הלכה חדשה, ובוודאי לא מחייבת". עם זאת, הוא מוסיף, "המגמה ברורה והכתובת רשומה על הקיר. חובותיו של הדירקטור ברורות וקבועות בחוק. דירקטור שלא ימלא את חובותיו, יישא באחריות הכרוכה בכך, הן מבחינת תשלום פיצוי לחברה או לבעלי מניותיה והן מבחינת הפגיעה במוניטין האישיים שלו".

עו"ד בולט בתחום תיאר את הפשרה ככזו שאכן תקשיח את נכונותן של חברות הביטוח לבטח נושאי משרה ולשלם במקרה של אירוע ביטוחי, או לכל הפחות תחזק מגמה קיימת. "חברות הביטוח מלקקות את פצעי הפיצויים שהן משלמות לשוק הישראלי מחמת ריבוי תביעות וריבוי סכומים", הוא מסביר. "הן במצב לא נוח מול ישראל, כי היא הופכת 'אלימה' - החשיפות של חברות הביטוח קשות מאוד, והרבה פעמים הדבר נובע מכך שחברות הביטוח ומבטחי המשנה שלהן מלינים שהם צריכים לשאת גם ב'סיכוני אשראי', למשל כשתובעים את נושאי משרה על רשלנות באי-גבייה".

חברת כלל הסכימה לפשרה בתיק דסק"ש מחשש שייפסק נגדה סכום גבוה בהרבה, אם התביעה תתנהל בבית המשפט. אולם, לדברי אותו עורך דין בולט בתחום, הסכמתה של כלל לפשרה פוגעת בשאר חברות הביטוח, "לא רק מעצם נכונותה לבטח ולא רק מעלות הביטוח אלא גם מהתקדים שנוצר עבור הפשרות שיבואו. ככל שתגבר 'ההקרבה' של חברות הביטוח במקרים כאלו, כך חברות הביטוח יקשיחו עמדות וזה 'יעלה' בעמלות, בפרמיות, בנכונות לפשרות ובעצם הנכונות לבטח".

עוד הוא מוסיף: "כבר היו דברים מעולם. כשכלל נכנסה לשוק, חברות הביטוח לא היו מוכנות לבטח תביעות נגזרות, וכך זה עד היום בארה"ב; וכשהחלו לבטח תביעות נגזרות, העלות הייתה יקרה בהרבה מזה של היום. צריך גם לזכור שכשחברת ביטוח מכסה את הפיצוי, היא נפרעת מהציבור לאורך שנות הביטוח העתידיות על דרך ייקור הפרמיה".

הקשחת תנאי הפוליסות

כמה מסוכני הביטוח שעיסוקם בביטוח נושאי משרה ודירקטורים, חוזים כי בתחום יהיו שינויים על-פי סוגי החברות. לדבריהם, אין דומה חברה ציבורית, "מסומנת" על-ידי חברת הביטוח (ובתי המשפט) ככל שתהיה - לחברה פרטית, עבורה קיימת לחברת הביטוח חירות גבוהה בהרבה לייקר את הפוליסה שלה.

לדברי עורכי הדין אלעד טובול והדירקטור איציק מליק, בכירים בסוכנות הביטוח האודן, מהסוכנויות מהגדולות בישראל בתחום ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי המשרה, המגמה ברורה - הסכומים המשולמים במסגרת ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי משרה הם גם משמעותיים וגם מצויים בעלייה מתמדת - ומגמה זו לדבריהם, לא צפויה להשתנות בקרוב, ומחייבת את הדירקטוריונים והחברות למעקב מתמיד אחרי גבולות האחריות המוגדרים בפוליסות הביטוח.

השניים מבחינים בין חברות הנסחרות בארה"ב לבין חברות הנסחרות בתל-אביב בלבד או חברות פרטיות. "עבור חברות עם חשיפה לניירות ערך בארה"ב, אנו מבחינים במגמה של התקשחות דרמטית ועלויות מחירים מהותיות בשוק ביטוחי אחריות נושאי המשרה, בעוד שעבור חברות הנסחרות בתל-אביב בלבד או חברות פרטיות, אנחנו לא צופים שינויים מהותיים בתמחור ו/או סתנאי הכיסוי, לפחות בטווח הקצר.

"המגמה של סכומים משמעותיים המשולמים במסגרת תביעות נגזרות נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברות וכמות התביעות הגדלה משנה לשנה, מביאה להתקשחות בתנאי השוק בתחום ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי משרה עבור חברות הנסחרות בנאסד"ק. אולם, תנאי שוק ביטוחי המשנה, והסביבה המאקרו-כלכלית, עדיין תומכים בתנאי 'שוק רך' עבור חברות הנסחרות כאן בתל-אביב, וודאי שבחברות פרטיות".

"עם זאת", מבהיר עו"ד מליק, ראש חטיבת הסיכונים המיוחדים בהאודן, "אם בשנה-שנתיים הקרובות 'טרנד' התביעות הנגזרות יימשך, ואחוז האישורים הגבוה של התביעות הללו על-ידי בתי המשפט יישאר ברמה הנוכחית (70% מהתביעות מאושרות - מ' ר'), אזי בהחלט ייתכן שינוי במחירים בטווח הבינוני או הארוך". במקרה כזה, מוסיף, "הפרמיות יכולות להתייקר ותנאי הכיסוי יכולים להיגרע. אבל בעיקר - רמת הסלקטיביות של חברות הביטוח בבחירת העסקים תעלה, כך שייתכן שחלק מהחברות יתקשו להשיג ביטוח - וזו תהיה הבעיה המהותית יותר".

עו"ד טובול, מנהל מחלקת התביעות בהאודן, מזכיר גם כי לסכומים שנקבעי בהסכמי הפשרה, יש להוסיף סכומים משמעותיים שיכולים להגיע למיליוני דולרים של עלויות חוות דעת מומחים ושכר-טרחה לעורכי דין", הוא מציין. "יש גם דוגמאות לחברות שגבולות האחריות שנרכשו עבור המנהלים שלהם פשוט לא הספיקו לכסות את סכומי התביעות. התחום בשינוי מתמיד, ואנחנו כל הזמן פועלים לביצוע התאמות ועדכונים של תנאי הפוליסה, באשר לגבולות האחריות במסגרת חוזה ביטוח, שמזמן איננו גנרי".

עם זאת, מבהירים עורכי הדין טובול ומליק, "אנחנו עדיין לא ארה"ב - שם שנת 2017 תסתיים ככל הנראה עם כ-400 תביעות ייצוגיות המערבות דירקטורים ונושאי משרה בחברות ציבוריות, וזה רק בעילה של הפרת דיני ניירות ערך - ופשרות שם בתחום הזה עומדות על כ-30 מיליון דולר בממוצע".

"לא רעידת אדמה"

באשר לפשרה שהושגה בנגזרת נגד דסק"ש, מציינים עורכי הדין טובול ומליק, כי החריגות של הסכם הפשרה מתבטאת גם בסכום הגבוה שנאלצו הדירקטורים להוציא מכיסם הפרטי, וזאת בהינתן שהיו בסיכון ממשי מאובדן כיסוי ביטוחי מוחלט (אם התביעה הייתה מתנהלת, ובית המשפט היה קובע גם בסיום ההליך כי הדירקטורים נהגו בפזיזות - מ' ר'). אולם, לדבריהם, "בכל מקרה לא מדובר ברעידת אדמה ו/או בחריגה משמעותית ביחס למה שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות".

השניים מציינים כי "סכום של 100 מיליון שקל כשלעצמו הוא אמנם גבוה", אך הם מביאים כדוגמא פשרות נוספות שהושגו בתביעות נגזרות בשנים האחרונות, שבהן שילמו חברות הביטוח סכומים לא מבוטלים.

"כך, למשל, הפשרה במסגרת ההתביעה הנגזרת שהוגשה בעניין לאומי היתה בסך של 92 מיליון דולר, ומתוכה שילמה חברת הביטוח כ-77 מיליון שקל (ושלושה מראשי הבנק החזירו בנוסף, כל אחד, כ-5 מיליון שקל עבור מענקים שקיבלו - מ' ר'); הפשרה שהוגשה לאישור ביולי האחרון בעניין הנגזרת נגד טבע הייתה בסך של 50 מיליון שקל (חברת הביטוח שילמה את כל הסכום במקרה זה - מ' ר'); והפשרה בעניין שתי הנגזרות נגד 'אי.די.בי פיתוח' שעמדה ע"ס של 50.6 מיליון שקל - שמתוך סכום זה שילמה חברת הביטוח של הדירקטורים כ-28 מיליון שקל".

פשרות נוספות שמוזכרות על ידי השניים: "בפשרה שהושגה בתביעה נגד מלרג בגין חלוקת דיבידנד אסורה, שילמה חברת הביטוח 20.5 מיליון שקל; פרשת פויכטנגר שהגיעה לסיומה עם אחריות אישית של מנהלי הקבוצה ופסק- דין המטיל עליהם פיצויים בעשרות מיליוני שקל; והפשרה בפרשיית אייס, בה נושאי המשרה וחברת הביטוח שלהם נדרשות להשיב לקופת פירוק החברה כ-37 מיליון שקל (חלקה של חברת הביטוח עמד על כ-20 מיליון שקל, מ' ר')".

"יש פחד מוות שאופף דירקטורים מלכהן"

התייקרותן האפשרית של פוליסות הביטוח בעקבות הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דירקטורים בדסק"ש, למעשה צפויה להתגלגל על בעלי המניות של החברות הנתבעות, עליהם נועדה התביעה הנגזרת להגן מלכתחילה.

הנזק הזה מתלווה לנזק אחר לבעלי המניות, לדברי עורכי דין בתחום, נוכח הרתיעה מפני אישור עסקאות "מסוכנות", מחשש להגשתה של תביעה נגזרת.

רתיעה זו מצטרםת לרתיעה מלהסכים לשמש דירקטור בחברה. "אף אחד לא רוצה לאבד את הבית שלו בשביל עסקה שאיננה שלו", מסביר עו"ד בתחום. "יש פחד מוות שאופף דירקטורים מלכהן במשרה, ויש חברות רבות שלא רוצות להיסחר בבורסה בעקבות הפרשה".

ביחס לאישור עסקאות ציין עורך דין אחר כי "רוצים שיקחו סיכון, כי זה מה שנותן תשואה עודפת לבעלי מניות, אבל עכשיו דירקטור רציונלי מפחד. לדעתי, בית המשפט, בנגזרת נגד דסק"ש, לא התייחס להשפעה של קביעתו על הכיסוי הביטוחי, כי זה לא נטען. אולי הוא לא היה מודע לזה. אין הצדקה לכך שרופא שנוהג בפזיזות, יקבל כיסוי ביטוחי, ודירקטור - לא. כמו שיש רפואה מתגוננת כנראה מעתה יהיו יותר דירקטורים מתגוננים - כל אחד ירצה להראות שביקש עוד מצגת למשל, גם כשחושבים שהעסקה היא טוב".

עו"ד ג'ון גבע ציין כי "נושאי המשרה עצמם הם אלה שיצטרכו להעמיק את בדיקותיהם והתנהגותם במסגרת ביצוע תפקידיהם. הם יצטרכו להקפיד הרבה יותר ולדרוש תשתית עובדתית מפורטת של הנושא המונח בפניהם בטרם יאשרו ביצוע עסקה".

הנגזרת בעניין דסק"ש-"מעריב": "הדירקטורים פעלו באופן פזיז עת אישרו את רכישת 'מעריב'"

הבקשה להכיר בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש עסקה בהחלטת החברה, אז בבעלות נוחי דנקנר, לרכוש את השליטה בעיתון "מעריב" בראשית 2011 תמורת כ-147 מיליון שקל, ולאחר מכן גם להמשיך ולהשקיע בעיתון "מעריב" כ-224 מיליון שקל. בבקשה לאישור תביעה נגזרת נטען כי ההחלטות האלו התקבלו באופן רשלני ופזיז, באופן שמקים לדירקטורים שקיבלו אותן אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה.

לפני כשנתיים, בהחלטה דרמטית, אישר השופט עופר גרוסקופף לנהל את התביעה כנגזרת וקבע, בין היתר, כי - "די בחומר הראיות שהונח בפניי כדי להצדיק את המסקנה שיש בסיס לכאורי לטענה כי הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז, עת אישרו את ההתקשרות בעסקת 'מעריב', וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר".

מאז אישור ניהול התביעה הנגזרת מצויים היו הצדדים בגישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. בהליך הגישור הושגה פשרה, שפרטיה פורסמו להערות הציבור בעת האחרונה. במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי, מבטחי פוליסות אחריות הדירקטורים ונושאי המשרה יישאו בכ-85 מיליון שקל ובכ-15 מיליון שקל נוספים יישאו הדירקטורים באופן אישי.

התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש חריגה בשל האמירות הקשות של השופט גרוסקופף ביחס לתפקוד הדירקטוריון, ובשל האמירות ביחס לפזיזותם של הדירקטורים.

אם קביעות אלו היו הופכות לחלוטות בתום ניהול התביעה הנגזרת עצמה, נראה שהן לא היו מאפשרות כיסוי ביטוחי לנושא משרה, בגלל לשון החוק לגבי מקרים של הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות.

הדירקטורים נאלצו בסופו של דבר לשלם סכום גבוה, אולם עצם העובדה שחברת הביטוח השתתפה ברובו המוחלט של הסכום חריגה אף היא, לדעת חלק מהעוסקים בתחום, נוכח קביעת השופט.

הפרשה
 הפרשה