מס תמורת ניקיון: איטלקים פונים לברטר בשל הקיפאון בכלכלה

כמה מדידות מצביעות על היקף מסחרי של מאות מיליוני אירו בכלכלה האיטלקית החלופית

ברטר של יין תמורת ארוחה בפירנצה  / צילום: רויטרס
ברטר של יין תמורת ארוחה בפירנצה / צילום: רויטרס

בעיירה מסארוזה בטוסקנה, אלסיה סיניוריני מנכשת עשבים בגן ציבורי מקומי כדי לקבל הנחות מס. ריקרדו פורטה מחליף את הלחם שהוא אופה בסרדיניה בבשר. פיורנטינה סרס, בעלים של מסעדה ברומא, קונה ומוכרת סחורות במטבע שלא קשור לבנקים.

על רקע תקופה ממושכת של קיפאון כלכלי, כמה איטלקים מוצאים דרכים חדשות להתמודדות, כמו כלכלת ברטר תאגידית, מטבעות חלופיים ואפילו עסקאות להפחתת מס על ידי ביצוע מטלות ציבוריות.

לאורך כל ההיסטוריה היו דרכים חלופיות לסחור בדברים, בייחוד במשברים כלכליים, כדי לשפר את ההוצאה המקומית ולעזור לחברות שאין להן גישה להלוואות בנקאיות. WIR, המטבע החלופי של שווייץ, סחיר משנת 1934. כמה וכמה עסקים בארה"ב עברו לכלכלת ברטר בשנות השפל הכלכלי הגדול.

אבל רק מדינות מפותחות בודדות בהיסטוריה הקרובה אימצו אמצעים כאלו בקנה המידה האיטלקי - או יכלו לנסות אותם לאורך זמן כה ממושך כמו איטליה.

כלכלת המדינה התכווצה בכמעט 5% בעשור האחרון, למרות שהעולם המפותח צמח ב-22% מבחינה כלכלית, לפי הבנק העולמי. שיעור האבטלה באיטליה הוא 11.1% מול ממוצע של 7.7% באיחוד האירופי.

בעוד שקשה למדוד במדויק את היקף הכלכלה החלופית האיטלקית, כמה מדידות באזורים שונים באיטליה מצביעות על היקף מסחרי של מאות מיליוני אירו.

במסארוזה, עיירה של 22,000 תושבים מצפון לפיזה, עובדי עירייה מציעים לתושבים הנחה של 50% במס איסוף האשפה שהם משלמים - מה שיכול להניב חיסכון של 450 אירו שנה - תמורת שירותים קהילתיים כמו ניקוי כבישים או ניכוש עשבים שוטים בגנים ציבוריים.

לפני שלוש שנים, הגברת סיניוריני הציעה לעזור בניקוי רחוב, לפני שהיא הפכה ל"מנכשת" המקומית.

"לערים שלנו אין גרוש על הנשמה", אומרת סיניוריני, שאיבדה לאחרונה את מקום עבודה כרואת חשבון. היא אמנם לא תכננה לנכש עשבים, אבל "עם ההנחה שאנחנו מקבלים, אנחנו כמשפחה של מפרנס אחד, יכולים לשלם עוד חשבון".

ה"ברטר המינהלי" הזה החל ב-2014 כאשר הממשלה הלאומית העבירה חוק שמתיר לאזרחים לקבל הנחה במס המקומי שלהם, אם הם מבצעים מטלה ציבורית. עם זאת, בית משפט פסק בשנה שעברה שלא ניתן לקבל הנחה על חובות שנצברו בעבר. במסארוזה יש כעת כ-200 תושבים שמשתתפים ביוזמה הזו, אמר ראש העיר פרנקו מונגאי, רבים מהם צעירים ומובטלים או גמלאים "עם הרבה זמן פנוי". העיר מכנה את התוכנית הזו "אזרחות פעילה".

אנשי עסקים, לעומת זאת, פונים לברטר תאגידי ולמטבעות מקבילים. סיניור פורטה, אחד הבעלים של חברת מוצרי אפייה בעיירה גונוספנדיגה בסרדיניה, מנהל עסקאות ברטר עם יצרני בשר מקומיים במטבע חלופי שנקרא סרדקס. הוא מקבל נקודות זיכוי עבור הלחם שלו, שהוא יכול להשתמש בהן במפעלי עיבוד בשר מקומיים.

אשראי ברטר כזה מתנהג למעשה כמו מטבע, כלומר נותן ערך באמצעות כוח קנייה. על ידי החלפת מוצרים או סחורות שנחשבים לבעלי ערך שווה, חברות יכולות לקנות סחורות בלי להשתמש בכסף וללוות אותו - משהו שהפך לרצוי יותר ויותר בקרב בעלי עסקים קטנים שמתקשים להשיג הלוואות בנקאיות.

לאיטליה יש כעת לפחות 11 מטבעות חלופיים, שמחזור העסקאות בהם נאמד ב-90 מיליון אירו בשנה שעברה, לפי נתונים של סרדקס, מערכת המטבע החלופי בסרדיניה.

גברת סרס, הבעלים של המסעדה ברומא, החליטה להשתמש באחד המטבעות הללו בשנה שעברה, אחרי שהתקשתה להשיג אשראי מהבנקים.

המטבע המקביל המקומי, טיבקס, שמכונה כך על שם נהר הטיבר החוצה את העיר, מאפשר לה להחליף סחורות ושירותים, ומשחרר מזומנים לשימושים אחרים. "זה הציל את החיים שלי", היא אומרת.

כמה עסקים ברומא ובנפולי משתמשים גם ב-SCEC, מערכת שוברי הנחה שמאפשרת ללקוחות לקנות מוצרים בהנחה בחנויות מסוימות, שקונות סחורות מוזלות מספקים שמשתתפים בתוכנית.

ההצלחה של החלופות הללו למסחר הנורמלי נשארת, עם זאת, בספק, אומרים מומחים. אם המחזור העסקי נמוך, קשה למצוא צד נגדי שיקבל את האשראי או המטבע המקביל. בסופו של דבר, אומרים כלכלנים, המערכות הללו יכולות להתרחב רק עד קצה גבול נכונותם של אנשי העסקים המקומיים להאמין שהחובות שמגיעים להם ייפרעו.

"זה יכול לעודד תחושה של שייכות וסולידריות", אמר ג'יורג'יו די ג'יורג'יו, פרופסור לתיאוריה מוניטרית באוניברסיטת LUISS ברומא. "אבל ההצלחה תלויה מאוד במידת השימוש במטבע החלופי".

גם ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, שמתמודד בבחירות הכלליות בשנה הבאה, וגם תנועת חמשת הכוכבים האנטי-ממסדית תומכים במטבעות מקבילים, בתקווה לגייס לצידם את משתמשי המטבעות הללו.