חשיפה: מה עומד מאחורי החתימה החפוזה על עסקת הצוללות

התנגדות של מפלגת "הירוקים" הגרמנית למכירת צוללות בעלות יכולת שיגור נשק גרעיני לישראל - עשויה להסביר את החלטת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, למהר ולאשר ביום חמישי האחרון את מזכר ההבנות בנוגע לאספקת שלוש צוללות חדשות לחיל הים הישראלי; מבדיקת "גלובס", שאיתרה שורת התבטאויות של ראשי מפלגת "הירוקים" הגרמנית בשנים האחרונות, מסתמן שהשותפה הפוטנציאלית לקואליציה של הקנצלרית מרקל מתנגדת עקרונית לאספקת הצוללות, או לכל הפחות דורשת פרסום התחייבות ישראלית כי לצוללות אין יכולת לשגר טילים גרעיניים, כפי שיש להן לפי פרסומים זרים.

"הירוקים" הכרחיים עבור מרקל שזכתה בחודש שעבר בבחירות, לצורך הרכבת הקואליציה. עמדתם עשויה להסביר את הלחץ הישראלי מאחורי הקלעים על ממשלת גרמניה בנושא בשבועות האחרונים, ואת החלטתה של הקנצלרית להתקדם ולאשר את העסקה - עוד במסגרת הקואליציה הנוכחית. גורמים ישראלים אמרו ל"גלובס" בימים האחרונים כי הם עוקבים אחרי עמדתם של הירוקים בעניין זה. המפלגה סירבה לענות לשאלות "גלובס" בעניין.

התנגדות של "הירוקים"

לפי הדיווחים בכלי התקשורת בישראל ובגרמניה בסוף השבוע, ממשלת גרמניה חתמה בחשאי על מזכר ההבנות (MoU) המסדיר את העסקה בשווי 1.5 מיליארד יורו בין מדינת ישראל לקונצרן "טיסנקרופ", למרות החשדות לשוחד ולעבירות נוספות מצד נציג המספנה הגרמנית בישראל, מיקי גנור. גרמניה צפויה לאשר את העסקה ולממן כשליש מעלות הצוללות, בתנאי שיתברר כי לא נפל רבב בהחלטת רכש הצוללות עצמה.

לפי בדיקת "גלובס", רוב בכירי מפלגת "הירוקים" הביעו בעבר התנגדות חריפה למכירת צוללות המסוגלות לשגר טילים בעלי ראש נפץ גרעיני לישראל. רנאטה קינאסט, חברת פרלמנט ואחת מראשי המפלגה, אמרה ב-2013 כי "אספקת צוללות לישראל מותנית בהצהרה ישראלית כי לא תשתמש בהן לצורך שימוש בנשק גרעיני". יורגן טריטין, מוותיקי המפלגה ומי שמשתתף כיום במשא ומתן להקמת הקואליציה החדשה, אמר כי "הדיווחים על כך שהצוללות מותאמות לכך שישגרו נשק גרעיני מדאיגים. הצורך להיאבק בתפוצת הנשק הגרעיני הוא עיקרון מרכזי של 'הירוקים'. זו חייבת להיות הנחת המוצא של כל יצוא הנשק הגרמני - כולל לישראל". קלאודיה רות, בכירה נוספת במפלגה וסגנית יו"ר הבונדסטאג, המשתתפת גם היא במשא ומתן לכניסה לקואליציה, אמרה: "אספקת הצוללות שולחת מסר שגוי לדעתי... היא גם מנוגדת למדיניות יצוא הנשק הגרמנית".

לעומתם, קתרין גרינג-אקארדט, שבבחירות האחרונות עמדה בראש רשימת "הירוקים" (ביחד עם צ'ם אוזדמיר) אמרה כי "לצד הגבלת יצוא הנשק הגרמני, המחויבות לקיומה של מדינת ישראל היא חלק מהעקרונות הבסיסיים של הירוקים... לאור המחויבות ההיסטורית של גרמניה לישראל, אני רואה באספקת מוצרים הדרושים לישראל לשם הגנה עצמית כדבר מוצדק".

ב-2005, בכהונה האחרונה עד כה של "הירוקים" בקואליציית השלטון בגרמניה, לא הביעה המפלגה התנגדות להחלטתו של הקנצלר דאז, גרהארד שרדר, לספק שתי צוללות נוספות (מספר ארבע וחמש) לישראל. אולם מאז התחלפו ראשי המפלגה. כמו כן, הדיון והדיווחים על כך שהצוללות שמספקת גרמניה לישראל עשויות לשמש לשיגור טילים גרעיניים הפך לפומבי הרבה יותר. ביוני האחרון תמכו "הירוקים" מהאופוזיציה בביטול עסקת המל"טים של התעשייה האווירית עם צבא גרמניה, מהלך שיזמה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בטענה כי המל"טים מסוגלים לשגר טילים ואינם מופעלים רק לצרכי איסוף מודיעין.

גישוש לקואליציה

נכון להיום סיפקו מספנות HDW שבבעלות קונצרן "טיסנקרופ" לישראל כבר שש צוללות, שלפי פרסומים זרים (ביניהם תחקיר בשבועון "דר שפיגל" שפורסם בשנה שעברה) אמורות להבטיח את יכולת "המכה השנייה" של ישראל במקרה של התקפה גרעינית על המדינה, על ידי שיגור טילים גרעיניים. צוללת שישית צפויה להימסר לחיל הים הישראלי בשנה הבאה. עמדות "הירוקים" עשויות להסביר מדוע החליטה מרקל לחתום על העסקה כעת - מתוך רצון לקבע אותה לפני גיבושה של קואליציה חדשה, ובכך לסלול את הדרך לאספקת הצוללות בעתיד, למרות החשדות בנוגע לשוחד ולאי-סדרים בפרשה.

מרקל הצהירה ב-2013 כי הבטחת ביטחונה של ישראל היא אחת מ"סיבות הקיום" של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית.

ביום רביעי, יממה לפני שאישרה את העסקה, נפגשה מרקל לראשונה עם מנהיגי ונציגי המפלגות המיועדות לקואליציה בראשותה ל"שיחות גישוש".

על מרקל מוטלת המשימה הקשה ליצור לראשונה בהיסטוריה הגרמנית קואליציה ברמה הפדרלית שתשלב בין האינטרסים והבטחות הבחירות של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שבראשה היא עומדת (CDU), מפלגת האחות הבווארית שלה (CSU), הליברלים הפרו-עסקיים (FDP) ו"הירוקים".

קואליציה זו, המכונה בגרמניה "קואליציית ג'מייקה" (על שם צבעי המפלגות, המרכיבים יחד את דגל האי הקריבי), היא היחידה האפשרית אם ברצונה של מרקל להמשיך לכהן כקנצלרית, לאחר שהסוציאל-דמוקרטים (SPD), שהיו שותפיה בעבר, הודיעו כי הם מפרקים את "הקואליציה הרחבה" והולכים לאופוזיציה. אפשרות סבירה פחות היא ממשלת מיעוט בראשותה.

הנשיא ריבלין לחץ

ייתכן שעמדתם הלא-ברורה של "הירוקים" בנושא אספקת הצוללות, כפי שהגדירו אותה גורמים ישראלים בשיחה עם "גלובס", עומדת מאחורי הלחץ הרב, לפי הדיווחים, שהפעילה ישראל בשבועות האחרונים לאשר את העסקה.

ב-7 בספטמבר השנה, עוד לפני הבחירות בגרמניה, הגיע נשיא המדינה ראובן ריבלין לברלין לפגישה מיוחדת עם הקנצלרית, יום לאחר שהשתתף בטקס חנוכת אנדרטה לנרצחים בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, ריבלין הפציר במרקל להתקדם ו"להפשיר" את עסקת הצוללות בשל חשיבותה לביטחון מדינת ישראל. גרמניה הקפיאה ביולי את העסקה, בשל חקירת השוחד והסכם עד המדינה עליו חתם גנור.

"גלובס" פנה בשבוע שעבר לבכירי מפלגת "הירוקים", בבקשה להבהיר את עמדתם בנושא. אניישקה ברוגר, חברת הפרלמנט מטעם "הירוקים" האחראית על מדיניות הביטחון של המפלגה, סירבה לענות לשאלות "גלובס" בנוגע לעמדתה העדכנית של המפלגה בעניין אספקת הצוללות, או אם הנושא צפוי לעלות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. ברוגר היא אחת מ-14 הפוליטיקאים מטעם "הירוקים" המשתתפים במשא ומתן, שכולל בסך הכל 52 נציגים מכל המפלגות.

הדיונים צפויים להימשך שבועות ארוכים, ומרקל הצהירה בעבר כי היא אופטימית שיושג הסכם "עד חג המולד", בעוד כחודשיים. עיקר הדיונים אינו צפוי להיות ישראל, אלא סוגיות הנוגעות לפליטים, רווחה, תעשיית הרכב ולאנרגיה בגרמניה.

עם זאת, ישנם סימנים לעמדות סותרות בנוגע לישראל מצד המפלגות המיועדות לקחת חלק בקואליציה החדשה. בשבוע שעבר בירכה מזכירת המפלגה הליברלית (FDP), ניקולה בר, על החלטת ארה"ב לפרוש מאונסק"ו ועל הודעת ישראל כי תעשה זאת בקרוב, בעוד שהאחראי על מדיניות החוץ במפלגת "הירוקים", אומיד נוריפור, מתח ביקורת מרומזת על הצעד.

בר כתבה כי "רפורמה באונסק"ו הכרחית כיום יותר מתמיד, הביקורת החד-צדדית הקיצונית על ישראל חייבת להיפסק". נוריפור, פוליטיקאי גרמני ממוצא איראני, אמר ל"רויטרס" בתגובה כי בעוד שברור שיש הטיה נגד ישראל במוסדות האו"ם וכי יש לעמוד לצדה, "אי אפשר לכפור בחשיבות מוסדות האו"ם, כפי שטראמפ ובר עושים".

משגרירות ישראל בגרמניה נמסר כי אין תגובה בעניין.

ממשרד החוץ נמסר כי אינם מתייחסים בתקשורת לעניינים הנוגעים לביטחון ישראל.

עסקה שתשלים צי של 9 צוללות גרמניות

במרכז "פרשת הצוללות וכלי השייט" שנחקרת מאז תחילת השנה במשטרה, עומדת עסקה שנויה במחלוקת של מערכת הביטחון להצטיידות בשלוש צוללות דולפין חדשות. בנוסף כוללת העסקה רכש של ארבע ספינות שטח שאמורות לשמש את חיל הים בהגנה על המים הכלכליים של ישראל, ובכללם אסדות הגז הטבעי בים התיכון.

כלי השייט והצוללות הוזמנו מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ, שייצר עבור חיל הים הישראלי 6 צוללות דולפין אחרות. עם גמר ביצוע עסקה זו, צפוי צי הצוללות של ישראל להכיל 9 צוללות דולפין.

בעבר טענו גורמים ביטחוניים כי שלוש הצוללות שהוזמנו במסגרת העסקה שנחקרת בשמונת החודשים האחרונים בלהב 433 - עתידות להחליף צוללות דולפין שיתיישנו, ובכך לאפשר לחיל הים לשמר יכולות מבצעיות.

במסגרת פרשת "תיק 3000", נעצרו לחקירה בכירים לשעבר בחיל הים ובמערכות אחרות, בחשד למעורבות בשוחד ובמעשי מרמה. בין החשודים: נציג טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור; מפקד חיל הים לשעבר והאלוף (במיל'), אליעזר (צ'ייני) מרום. במסגרת אותו תיק נחקרו, או זומנו למתן עדות במשטרה, גם מפקד שייטת 13 לשעבר, תא"ל (במיל') שי ברוש; בכיר במועצה לביטחון לאומי, תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף; ועורך דינו ובן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שימרון. במהלך הקיץ האחרון חלה תפנית דרמטית בחקירת הפרשה, כשגנור - מהחשודים המרכזיים בה - חתם על הסכם עד מדינה.

חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה על עסקת שלוש הצוללות החדשות נדחתה במהלך השנה האחרונה בשל החשדות. בין שתי הממשלות הוסכם כי במידה וחקירת הפרשה תעלה כי אכן העסקה נגועה בשחיתות - היא תבוטל.

 קואליציית ג'מייקה של מרקל