אנגלה דורותיאה קסנר נולדה ב-17 ביולי 1954 בהמבורג, וגדלה בטמפלין, במדינת ברנדנבורג שבמזרח גרמניה. אביה היה כומר לותרני ואמה מורה לאנגלית וללטינית. יש לה אח, מרקוס, שצעיר ממנה בשלוש שנים, ואחות, אירן, שצעירה ממנה בעשר שנים.
בעבר נשמעו טענות כי לאב היו ככל הנראה יחסים טובים במיוחד עם השלטונות המזרח-גרמניים - מה שמסביר את העובדה שהמשפחה החזיקה שתי מכוניות ועברה בקלות ממזרח למערב ובחזרה.
סיפור ידוע אחר הוא שחיילים סובייטים גנבו את האופניים שלה בהיותה אנגלה, אולם בראיון שהעניקה ל"דר שפיגל" סיפרה שאין לה טראומה מיוחדת מהעניין: "האופניים שלי נגנבו שלוש פעמים והתמודדתי עם זה יפה".
משפחה: ב-1977 נישאה אנגלה לאולריך מרקל, סטודנט לפיזיקה. השניים התגרשו חמש שנים מאוחר יותר, ולאחר מכן נישאה ליואכים סאואר, פרופסור לכימיה קוונטית באוניברסיטה בברלין. סאואר לא נכח בהשבעתה לתפקיד הקנצלרית אלא הסתפק בצפייה באירוע בטלוויזיה, ומסרב בעקביות להתראיין: "החלטתי שלא להתראיין בנוגע לפעילות הפוליטית של אשתי, אלא רק בכל הקשור לעבודתי כחוקר ומרצה באוניברסיטה", אמר ל"ברלינר זייטונג". אין לצפות ממנו לתשובה של דניס תאצ'ר, בעלה של "גברת הברזל" הבריטית, שסיפר בראיון "אני לובש את המכנסיים בבית, ואני גם מכבס ומגהץ אותם". בכל זאת, בשנים האחרונות רואים אותו קצת יותר.
העיתונות הגרמנית הצמידה לו את הכינוי "פאנטום האופרה", משום שהוא מקפיד לבקר עם אשתו בפסטיבל האופרה השנתי.
לבני הזוג לא נולדו ילדים אולם לסאואר יש שני בנים מנישואיו הקודמים, דניאל ואדריאן.
השכלה: מרקל הצעירה למדה פיזיקה באוניברסיטת לייפציג בשנים 1973-1978 ולאחר מכן המשיכה במחקר באקדמיה למדעים בברלין עד 1990. היא דוברת רוסית ואנגלית שוטפות. בשנה שעברה, בראיון שהעניקה לרגל 20 שנה לנפילת החומה, סיפרה כי בעבר, בעת שניסתה להתקבל למשרה של עוזרת מחקר, ניסתה השטאזי, המשטרה החשאית הידועה לשמצה של מזרח גרמניה, לגייס אותה לשורותיה, אולם היא התחמקה. היא גם לא קיבלה את המשרה.
מרקל השלימה דוקטורט בכימיה קוונטית (בנושא "חישוב ערכי המהירות של תגובות פחמימניות") וחתומה על פרסומים מדעיים רבים.
קריירה פוליטית: מרקל היתה חברה בתנועת הנוער FDJ (Free German Youth). ב-1989, לאחר נפילת חומת ברלין הצטרפה לתנועה הדמוקרטית ומונתה לסגנית דובר הממשלה.
ב-1990 נבחרה לבונדסטאג ומונתה לשרת הנשים והילדים בממשלתו של הלמוט קוהל, ולאחר מכן לשרה לאיכות הסביבה ולבטיחות גרעינית. היא נחשבה לבת חסות של קוהל, והוא כינה אותה "הילדה". אגב, כיום מכנים אותה במולדתה "מוטי" (אמאל'ה), ולא בחיבה.
ב-2000 נבחרה למנהיגת המפלגה הדמוקרטית-נוצרית - האישה הבכירה במפלגתה, ופרוטסטנטית במפלגה שמרנית וגברית. ב-2002 הפסידה בבחירות לגרהארד שרדר אולם ב-2005 ניצחה אותו (ברוב זעום) ומונתה לקנצלרית - האדם הראשון ממזרח גרמניה והאישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה. בספטמבר 2009 זכתה בכהונה נוספת.
אג'נדה: מרקל היא אחת מדמויות המפתח במשבר הנוכחי באיחוד האירופי, המנסה להציל את מדינות דרום אירופה הנתונות במשבר. בראיון בעבר אמרה: "מדיניות בינלאומית, אחרי כל הידידות והשותפות, קשורה תמיד לייצוג האינטרסים של המדינה שלך" - והיא מוכיחה זאת במשבר הנוכחי.
עוד משהו: באתר האינטרנט שלה היא מעידה על עצמה שהיא אוהבת לקרוא, לטייל ולעבוד בגינה; ב-2007 קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים; בביקור רשמי שלה בכנסת ב-2008 נשאה מרקל נאום בשפה הגרמנית, וכמה מחברי הכנסת החרימו את נאומה; בכל שבוע היא נושאת נאום וידיאו שמועלה לרשת.
לאחרונה "גויסה" מרקל על ידי חברת הלבשה תחתונה בגרמניה לקמפיין שבו הוצגה דמותה על שלטי חוצות, לבושה בבגדים תחתונים בלבד (ביחד עם עוד שישה פוליטיקאים גברים) תחת הכותרת "המדינה זקוקה לתחתונים חדשים". מרקל סירבה להגיב.