"בסוף נחייב רשויות להגדיר מה העתיד ההתחדשותי של כל בניין"

לדברי ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי בכנס השמאים באילת, 19 רשויות מקומיות קיבלו מימון להקמת מינהלות להתחדשות עירונית במטרה להגן על דיירים בקידום תוכניות כמו תמ"א 38

אביגדור יצחקי / צילום: שלומי יוסף
אביגדור יצחקי / צילום: שלומי יוסף

"כשנכנסתי לתפקיד החלטתי לטפל בנושא תמ"א 38, שהיא אולי מוגדרת תוכנית ארצית אבל לא מתממשת בכל הארץ" - כך אמר היום (ב') אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור, בכנס השנתי של לשכת שמאי המקרקעין בישראל שנערך במלון דן באילת.

יצחקי סקר את הבעיות שליוו את התמ"א מאז הושקה והיוו מכשול במימושה עד היום: "פעם אחת אלה היו וועדות הערר שפירשו בצורה שונה את זכויות הבנייה בתמ"א, פעם אחרת זה היה תקן 21, שעד היום אני לא מבין מדוע מערכת התכנון מתערבת בנושא הרווח שליזם או הדיירים, ופעם שירותי הכבאות, קבעו פתאום שרחובות ברוחב נמוך מ-4 מטרים, לא יכולים לעבור התחדשות עירונית כי הכבאיות לא יכולות לעבור בהם. בסופו של דבר שכנענו את מפקד שירותי הכבאות שהמטרה בהתחדשות עירונית היא לחזק את הבניין מרעידות אדמה, להוסיף ממ"ד, ואש היא לא האיום היחיד על אנשים".

יצחקי הוסיף כי "בסוף הזכויות בקרקע שיכות לדיירים, לא ליזם, לא לקבלן ולא לעירייה, ולדיירים יש את האופציה באמצעות התחדשות עירונית לשפר את רמת חייהם וערך הדירה שלהם בתמורה למתן זכויות הבנייה בקרקע. אני סבור שהריכוזיות היא 'אם כל החטאים', ולא הכול צריכה לעשות הממשלה. אני בעד ביזור, ולכן ראוי שהרשויות המקומיות יטפלו בתמ"א 38 כי הן מכירות את הדיירים. לכן אנחנו מאפשרים לרשות המקומית לאשר את התמ"א בהיתר ולא בתוכנית".

לדברי יצחקי, אין הומוגניות בנושא: "יש רשויות שבהן תמא 38 פורחת, ויש כאלה שהיא עוד לא התחילה. יש רשויות שבעבר היתה פריחה של תמ"א ועכשיו פחות . יצחקי הוסיף כי יש רשויות שעושות מאמצים לממש את התמ"א באמצעות רעיונות יצירתיים, כמו התנייה של הקלות בפרויקט כלכלי, בביצוע פרויקט במקום אחר פחות כלכלי, אך ברעיונות יצירתיים קיים גם המכשול המשפטי.

על רקע חוסר ההומוגניות מסביר יצחקי כי הממשלה החליטה לבצע 3 צעדים חדשים: הראשון, פורסם קול קורא לרשויות מקומיות להקמת מינהלות להתחדשות עירונית. "מאז שפרסמנו את הקול הקורא, 19 רשויות מקומיות קיבלו תקציב להקמת מינהלת שאמורה קודם כל להגן על הדיירים ולהעמיד לרשותם עו"ד, עו"ס, אדריכל, שמאי, וכל הגורמים המקצועיים שיאפשרו להם לשאול שאלות נכונות".

הצעד השני הוא תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית. "כל עיר צריכה תוכנית מתאר להתחדשות עירונית" אמר יצחקי. "עד 2020 אנחנו מתכננים 2.6 מיליון דירות, 25% מהן יהיו בהתחדשות עירונית. כל עירייה תחוייב בסופו של דבר להכין תוכנית כזאת. המשמעות שלה שכל בניין בעיר יידע את עתידו ההתחדשותי. על הדרך עשינו רגולציה כלפי כל מי שהחתים דיירים שיידע שאם לא עשה עם החתימות כלום חצי שנה, העסק פוקע. היום יש חקיקה שמצילה את הדיירים שחתומים בכל מיני מקומות, בלי שהמחתים ידע בכלל מה העירייה תיתן. בזכות התוכניות שהרשויות יעשו כולם יידעו מה מותר ומה לא מותר לבנות"

הצעד השלישיאותו מציין יצחקי הוא הקצאת קרקעות משלימות להתחדשות עירונית במקומות שבהם זה נדרש. "ההחלטה אושרה במועצת מקרקעי ישראל, והמפתח הוא שעל כל יחידה בתוכנית, הקרקע המשלימה תייצר 2.5 דירות חדשות. אנחנו גם יודעים שבפריפריה אי אפשר לעשות התחדשות עירונית בלי להביא כסף ולכן אנחנו נמצאים בדיונים להביא מקור כסף. בין היתר הקמנו רשות להתחדשות עירונית שרק עכשיו קיבלה בעל בית - חיים אביטן שאני מאמין ביכולות שלו, ובסופו של דבר הרשות הזאת תחלק כסף לפרויקטים האלה" .