איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
שרת המשפטים, איילת שקד, מגוננת על היוזמה השנויה במחלוקת שלה להטיל אגרות כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות.
היוזמה להטיל אגרות בייצוגיות נחשפה ב"גלובס" לפני כשנה וחצי, והיא זוכה לתמיכה של התעשיינים והחברות הגדולות - אך לביקורת נוקבת מצד חלק מעורכי הדין והמשפטנים, הטוענים כי היא פוגעת בתכלית חוק התובענות הייצוגיות, שנועד לאפשר לאזרחים הקטנים להתארגן כנגד עוולות של תאגידים וגופים גדולים.
אתמול (ד') עברו התקנות בוועדת החוקה של הכנסת בנוסח מרוכך, שלפיו כתנאי להגשת תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי תשולם אגרה של 16 אלף שקל, וכתנאי להגשת ייצוגית בבית משפט השלום תיגבה אגרה בסך 8,000 שקל.
בפוסט שכתבה היום (ה') שקד, היא ציינה כי "אני מניחה ששמעתם כבר על הדמוניזציה, שבעלי אינטרסים כאלה ואחרים עושים לתקנות שמטילות אגרה על תובענות ייצוגיות. לצערי, יש הרבה שקרים/חצאי אמיתות, אז נעשה סדר ונספר לכם מה מסתירים מכם".
לדברי שרת המשפטים, "אני יוצאת משתי נקודות מוצא: האחת - תובענות הן כלי אכיפה אזרחי וצרכני חשוב מאין כמותו; השנייה - יש מאות תובענות-סרק. מדי שנה מוגשות כ-1,300 תובענות (שיא עולמי ביחס לגודל האוכלוסייה), רק 1% (!) מהן מסתיים בפסק דין. כמובן שאלה פסקי דין חשובים מאוד ששמים סוף לעוולות של בעלי עסקים בעייתיים".
שקד ממשיכה וכותבת: "אבל לאן נעלמות כל 99% התובענות?" - ועונה: "אז ככה - רבות מהן מסתיימות בפשרה, רבות אחרות מסתיימות בהסתלקות של התובע. למה מגישים כל-כך הרבה תובענות? כי אפשר. כי זה בחינם, וכי ב'שיטת מצליח' אולי יכניס עורך הדין כמה מאות אלפי שקלים לכיס על חשבון בית העסק שתבע, שמשית את העלות על כולנו, הצרכנים. יוקר המחיה כבר אמרנו?"
לדברי שרת המשפטים, "יצאנו וניסינו לבדוק מדוע בעלי העסקים מגיעים לפשרה, אם התובענה היא כלום ושום דבר. מסתבר שהרבה פעמים בעלי עסקים שבטוחים בצדקתם מעדיפים לסגור את התיק בפשרה. ניהול תיק ארוך, שלוקח במקרה הטוב חודשים ארוכים, יעלה להם לא פחות כסף. וזה עוד לפני שדיברנו על התדמית הבעייתית המרחפת מעל אותם עסקים כל עוד תלויה ועומדת נגדם התובענה הייצוגית.
"יש כאלו שעשו מזה קריירה. לוקחים טעות שבשגגה של בעל עסק, מאיימים עליו בתובענה ייצוגית ענקית - ואחרי זה ממהרים להציע לו פשרה נמוכה בהרבה. בדרך זו התובעים מרוויחים על שום דבר, והנתבע שאיתרע מזלו ממתין בחרדה לתובענה הבאה".
השרה מצטטת בנקודה זו את נשיא המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, שכתב באחת מהחלטותיו: "שותף אני לדעה שיש מקום לבחון הצבת בלמים ראויים שימנעו הגשת תביעות ייצוגיות שהן תביעות-סרק, כמו גם תביעות מופרזות".
לדברי שקד, "אתם יודעים איך קוראים לזה - פרוטקשן. אבל לא כולם נכנעים לפרוטקשן. יש כאלה שנלחמים עד הסוף. וזוכים, אלא מה. אחד כזה הגיע לדיון בוועדת החוקה של הכנסת שדנה בתובענות הייצוגיות. מדובר בבעל חנות צעצועים בנס-ציונה. הוא סיפר בוועדה לפני שבועיים שקיבל 20 תובענות ייצוגיות בגין אריזה לא תקינה, על סכום של 5 מיליון שקל לכל תובענה, שהוגשו באותו יום על-ידי אותם עורכי דין.
כמו שהוא הגדיר זאת, "התופעה כאן היא ממש אמצעי סחיטה". והמשיך לתאר: "אתה רואה באיזו מהירות באים אליך עורכי דין ורוצים את הפרוטקשן שלהם, רוצים את הפשרה, לא רוצים בכלל להגיע לבית משפט. שכר-הטרחה שאתה צריך להביא לעורך דין שיגן עליך זה שכר-טרחה של לפחות 40 אלף שקל". והוא הלך עד הסוף וזכה. את מלוא ההוצאות הוא לא קיבל.
"וכמותו יש הרבה. אחד תבע על כך שלא ידע להפעיל משאבה שתנפח לו מזרון ים, אחר תבע על כך שלא היו הוראות שימוש בדבק סטיק, הדבק הזה שהילדים שלכם משתמשים בו בבית הספר ועוד שהוא על המדף בחנות הם יודעים כבר להשתמש בו, ואחד תבע שהגודל של הפקאן בדנונה קטן יותר מזה שמופיע על האריזה. ואם תהיתם, אותם תובעים הם עורכי דין שעושים קופה על חשבון בעלי עסקים קטנים.
"זה לא תאגידי ענק, זה יכול להיות המכולת השכונתית שלכם. אתם רוצים שהיא תקרוס? לא. גם אני לא. לכן יזמתי את התקנות האלה, שמאזנות בין הרצון לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות שיש להן אינטרס ציבורי לבין מניעת הגשת תביעות-סרק".
לבסוף, שקד פירטה את המתווה המוסכם להטלת האגרות בייצוגיות:
"לאחר שנה של דיונים, גיבשתי עם גורמי המקצוע את התקנות האלה:
- סכום האגרה יעמוד על 8,000 שקל שקל לתובענה בבית משפט שלום ו-16 אלף שקל לתובענה בבית משפט מחוזי.
- הסכום לא ישולם בפעימה אחת. בבית משפט השלום ישולם תחילה סכום של 3,000 שקל, והיתרה בסיום ההליך. בבית משפט המחוזי ישולם תחילה סכום של 5,500 שקל, והיתרה בסיום. כמובן, אם התובע זוכה, הנתבע ישלם במקומו את כל האגרה.
- יינתן פטור מאגרה בתובענות ייצוגיות המוגשות בנושאים חוקתיים, כמו פגיעה בשוויון ואפליה, נגישות לאנשים עם מוגבלות ונושאי איכות הסביבה.
- בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד המדינה או רשות מקומית גובה האגרה יהיה נמוך משמעותית.
- יינתן פטור מאגרה לעמותות שפועלות למטרה ציבורית ולמועצה הישראלית לצרכנות.
- לבית המשפט תינתן הסמכות לפטור מתשלום המחצית השנייה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסף על כך, כמו בכל תביעה אחרת, לבית המשפט ניתנת סמכות לפטור מלא מתשלום אגרה נוכח נסיבות כלכליות.
- מלבד אלה, קיימת במשרד המשפטים קרן למימון תובענות ייצוגיות מתקציב המדינה. ככל שיימצא על-ידי הקרן כי יש אינטרס ציבורי בהגשת התובענה היא תממן את האגרות ואף הוצאות אחרות בהליך".
והשרה שקד מסיימת את דבריה: "זה כל הסיפור. אל תתנו להם לספר לכם סיפורים. אמשיך בכל כוחי לפעול למענכם האזרחים ולמען העסקים הקטנים והבינוניים. וכן, גם למען נושאים חברתיים".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הלשכה מצרה על ההתבטאות הקושרת את מכשיר התובענות הייצוגיות עם הליכי סחטנות ופרוטקשן. זאת התבטאות שגוייה ומוטעית, וראוי היה שלא תבוא לעולם. המהלך להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות הוא צעד אנטי-צרכני הפוגע בציבור הרחב ומצמצם את כוחו של אחד מכלי הפיקוח וההרתעה העיקריים על עוולות צרכניות וכלכליות הפוגעות בראש ובראשונה בכלל הציבור במדינה. הגישה המנסה להצר ולצמצם את מכשיר התובענות הייצוגיות היא מוטעית מיסודה ובניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי הרחב, והנהנים היחידים ממנה הם בעלי הון שאינם חפצים כי יטרידו אותם בתביעות מוצדקות".