העליון: בז"ן וחיפה כימיקלים ישלמו 250 מיליון ש' לעיריית חיפה

זאת בגין עבודות סלילה ותיעול שבוצעו בין השנים 2006-2008 ■ בכך הפך ביהמ"ש העליון את החלטת המחוזי מאוגוסט 2014, לפיה המפעלים לא היו אמורים לשלם כלל ■ בז"ן: הפסיקה לא תשפיע מהותית על התוצאות; נשקול לבקש דיון נוסף

ישר בן מרדכי  / צילום: איל יצהר
ישר בן מרדכי / צילום: איל יצהר

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון: בתי הזיקוק בחיפה וחיפה כימיקלים יצטרכו לשלם לעיריית חיפה כ-250 מיליון שקל בגין עבודות סלילה ותיעול שבוצעו בין השנים 2006-2008.

פסק הדין ניתן ביום חמישי האחרון על-ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, והוא מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה באוגוסט 2014, לפיה המפעלים לא היו אמורים לשלם כלל. 

סיבת החיוב היא עבודות סלילה ותיעול שביצעה עיריית חיפה לפני כעשור בשדרות ההסתדרות בעיר. עבודות אלה נועדו למנוע הצפות בדרך ששימשה באותה עת כדרך הגישה המרכזית למתחם בז"ן. העבודות בוצעו לאחר שהמתחם עבר לתחום השיפוט של עיריית חיפה בדצמבר 2005.

בגין העבודות דרשה עיריית חיפה לקבל היטלי הסלילה והתיעול מארבעת המפעלים השייכים לקבוצת בז"ן  - בתי זיקוק, גדיב פטרוכימים, שמנים בסיסיים וכרמל אולפינים - ומחיפה כימיקלים. לאחר שבקשת התשלום סורבה, הגישה עיריית חיפה עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה - עתירה שכאמור נדחתה באוגוסט 2014, והעירייה הגישה ערעור לבית המשפט העליון.

שלושת שופטי העליון קיבלו את הטענות של עיריית חיפה והפכו את חובת התשלום של המפעלים מאפס לכ-250 מיליון שקל.

בפסק הדין כותבת השופטת חיות: "במועד הרלוונטי, דהיינו בשנים 2006-2008, טרם נכלל אמנם מתחם בז"ן במרחב התכנון של חיפה, אך היה חלק מתחום השיפוט שלה. על כן חל עליו חוק הסלילה הישן במועד ביצוע עבודות שדרוג".

נכון לדצמבר 2011, תאריך בו נשלחה הודעת חיוב ראשונה למשיבות על-ידי עיריית חיפה,  עמד הסכום הכולל של היטלי הסלילה והתיעול על כ-250 מיליון שקל. על-פי ההערכות, בתוספת ריבית הצמדה סכום זה עשוי להגיע לכ-400 מיליון שקל ולהתחלק בין 4 רשויות מקומיות: עיריית חיפה, עיריית קריית אתא, עיריית נשר והמועצה האזורית זבולון. מתוך סכום זה החלק היחסי של חיפה כימיקלים עומד על 9%, והיתרה - של מפעלי קבוצת בז"ן. בנוסף חויבו המשיבות בהוצאות משפט בגובה של 150 אלף שקל. 

השופטת חיות ציינה בהחלטתה כי ניסיון הגישור בתיק זה לא צלח. במסגרת הגישור הציעה שופטת בית המשפט העליון בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, שהצדדים יתפשרו על הסכום שנע בין 70-200 מיליון שקל, ואולם בתי הזיקוק סירבו להצעת המגשרת.

את עיריית חיפה ייצגו עורכי הדין שמואל לנקרי וגדי רוקח. 

מפסק הדין עולה עוד כי הכספים שתגבה עיריית חיפה מהמשיבות ישמשו למימון פעילותה של החברה המנהלת של מתחם בז"ן, שאחראית בין היתר להקמת תשתיות ותחזוקתן. "על אף שעיריית חיפה היא זו שתגבה את היטלי הפיתוח, ההיטלים ישמשו בראש ובראשונה למימון הגוף האחראי על התשתיות במתחם בז"ן", נכתב בפסיקה.

מהדיווח המיידי של בז"ן עולה כי "הפסיקה איננה צפויה להשפיע באופן מהותי על תוצאות הפעילות של הקבוצה לשנת 2017. החברה לומדת את פסק הדין ושוקלת הגשת עתירה לקיומו של דיון נוסף".