בלי דיון, בלי הסבר: כך עוברים מיליארדי שקלים בוועדת הכספים

מניצולי שואה ועד טיפול בנזקי קורמורנים - העברות תקציביות של יותר מ-5 מיליארד שקל אושרו היום, ורק חבר כנסת אחד העז לשאול שאלה

מצביעים בוועדת הכספים / צילום: עמירם ברקת
מצביעים בוועדת הכספים / צילום: עמירם ברקת

מה הקשר בין ניצולי שואה, מס הכנסה שלילי ומס דירה שלישית? אל תתאמצו לחשוב. אין שום קשר, למעט העובדה שהיום נכרכו שלושתם יחד בבקשה להעברה תקציבית מספר 14004 שהניח האוצר על שולחן ועדת הכספים של הכנסת. "אנחנו מבקשים להעביר מתוך הרזרבה 750 מיליון שקל לניצולי שואה, 450 מיליון שקל מענקי מס הכנסה שלילי ועוד 55 מיליון למענקי מס שבח ששולמו במסגרת חוק מס דירה שלישית", הסביר לחברי הכנסת נציג אגף התקציבים באוצר.

בקשה 14004 אושרה בתוך דקה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שאל היו"ר משה גפני כמעט רטורית. 1.2 מיליארד שקל חלפו להם ביעף והשיירה המשיכה בדרכה. עשרות רבות של העברות תקציביות כאלה, בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל, אושרו היום בוועדת הכספים ועוד מאות יאושרו עד סוף השנה. מה לא היה לנו שם? למשל 138 מיליון שקל לתקציב הרשות לחדשנות (בגלל ירידה בהכנסות מתמלוגים), חצי מיליון שקל למיגון מתקני חברת החשמל מפני "איום הפעימה האלקטרו-מגנטית", 97 מיליון שקל ו-791 אלפי שקלים למרכז ההשקעות לצורך מענקים לפי חוק עידוד השקעות הון, 12 מיליון שקל לשדרוג אתרי תיירות ושמורות טבע בשטחים, 245 מיליון שקל לתקציב הביטחון לצורכי אימונים, 139 מיליון שקל ל"תגבור השירות בתחבורה הציבורית" וגולת הכותרת: 200 אלף שקל "כספים קואליציוניים של ח"כ מיקי זוהר" עבור "טיפול בנזקי קורמורנים (ציפורים - ע"ב) שאוכלים את הדגה בכינרת".

לקראת סוף שנת התקציב האוצר מעביר מסעיף לסעיף עודפים וסכומים שלא נוצלו לטובת צרכים חדשים שנוצרו בסעיפים קיימים. נערי האוצר פועלים תחת דד-ליין: כספים בלתי מנוצלים שלא יימצא להם סעיף תקציבי עד סוף השנה - יעברו אוטומטית למימון הגירעון, כלומר יאבדו לנצח לטובת החזר חובות.

הבלחה של קרן אור

הדיון הקצרצר בוועדת הכספים הוא כלי הפיקוח הציבורי היחיד על העברות הכספים האלה, בניגוד לתקציב המדינה המקורי, שאישורו מחייב הליך חקיקה מלא הכולל שלוש הצבעות במליאת הכנסת. חברי הכנסת הם, אם תרצו, הדירקטוריון שאליו מגיש האוצר את בקשותיו. הדירקטוריון הזה אמור לבחון ולבדוק את ההעברות בתשומת לב מעמיקה לפחות כמו זו של דירקטוריון חברה עסקית הדואג לבעלי מניותיו - במקרה הזה אנחנו, הציבור.

בשנתיים האחרונות, חייבים להודות, חל שיפור מסוים ברמת השקיפות. על רקע עתירתה לבג"ץ של ח"כ סתיו שפיר נגד ההעברות התקציביות גיבשו האוצר והיועץ המשפטי לממשלה נוהל מסודר לאישור ההעברות התקציביות שמחייב לפרט את ההעברה בין הסעיפים, את ההיסטוריה התקציבית וגם לצרף לבקשה דברי הסבר שיבארו לח"כים, בעברית ללא-כלכלנים, מדוע ולמה נדרשת ההעברה. איך זה עובד בפועל? "הפנייה נועדה לתגבר התקנה שממנה מתבצעים תשלומי חלף היטל השבחה לרשויות המקומיות", נאמר למשל בפנייה להעברת 40 מיליון שקל לרשות מקרקעי ישראל. מהם לעזאזל "תשלומי חלף השבחה", אתם שואלים? "נגזרת תוצאתית של תקבולי רמ"י משיווק המקרקעין בפועל", ממהר האוצר להשיב בדברי ההסבר. אתם הבנתם? אני לא.

אז למרות ההתקדמות אפשר עדיין לתהות אם מתקיים דיון ציבורי אמיתי בהעברות התקציביות. ובכל זאת, קרן האור הבליחה בדיון לפחות פעם אחת.

מדובר בפנייה מספר 26018 ל"העברת תקרת עודפים בסך 435 מיליון שקל מהקרן למניעת זיהום ים, מהקרן צער בעלי חיים ומקרן הניקיון", כפי שהסביר "אורי מאגף תקציבים". "למה יש עודפים?" שאל ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה ציוני), "אלה פרויקטים ארוכי טווח". ,כל רשימת הפרויקטים מונחת לפניכם בדברי ההסבר", מיהר אורי מהאוצר להשיב. רוזנטל לא ויתר. "כתוב קרנות - זה לא התחייבויות ארוכות טווח. למה אתם לא משתמשים בכסף? או שהם לא יודעים את העבודה וצריך לקחת להם את הכסף או שישתמשו בכסף למקור אחר".

הרגע הקצרצר הזה נגוז במהרה, והשאלות הראויות של רוזנטל נותרו באוויר ללא תשובה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' גנב את תשומת הלב בהסתודדות עם היו"ר משה גפני סביב העברה תקציבית להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, וגפני מיהר לסכם: "האמת היא שהייתי צריך להצביע נגד". רק שבסוף הוא, כמובן, הצביע בעד.