בנק ישראל העניק לאחרונה רישיון לשכת אשראי לארבעה גופים שיקבלו גישה למאגר נתוני האשראי - כך נודע ל"גלובס". בארבעת הגופים נכללים שתי חברות המידע העסקי המוכרות - דן אנד ברדסטריט ו-BDI, ועוד שני גופים קטנים יותר הפעילים בתחום הייעוץ ודירוג האשראי - מינופים קרדיט ופארטיקס סקורינג. לשכות האשראי יקבלו גישה למאגר נתוני האשראי שמקים הבנק המרכזי, ועל סמך הנתונים ידרגו את רמת הסיכון של הלווים הפרטיים בישראל.
ארבע החברות עמדו בתנאים שהעמיד להם בנק ישראל לצורך קבלת הרישיון, וקיבלו למעשה "אור ירוק" בכדי לבנות התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות. לחברות אין יותר מדי זמן, שכן בבנק ישראל רוצים שכבר לקראת חודש אוקטובר יונגש הקשר בין המאגר ללשכות, וזאת בכדי שהמאגר יוכל לעלות לפעילות מלאה בתחילת השנה הבאה.
עוד נודע, כי גופים נוספים פנו לבנק ישראל, אולם הם לא עמדו בדרישות ולפיכך לא קיבלו רישיון. כמו כן, ישנם גופים שפנו רק בתקופה האחרונה ובבנק ישראל מנסים לקדם עימם תהליך רישוי מואץ על-מנת שיהיו מוכנים לפעילות מלאה עד לסוף השנה.
"האישור שנתנו לארבעת הגופים הוא אבן-דרך משמעותית עבורנו. לשכות האשראי הן רכיב משמעותי בפרויקט המאגר. אנו מצפים מלשכות האשראי להיות גורם מקצועי שישפר את תהליכי החיתום וייעץ לאזרח באופן שיסייע ללקוח לשפר את תנאי האשראי", אומר צורי תמם, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל.
קבלת הרישיון הייתה כרוכה בעמידה בכמה סטנדרטים, כאשר המרכזי בהם הוא בתחום הטכנולוגיה ואבטחת מידע. לשכות האשראי יהיו חשופות למידע מאוד רגיש על מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל, ובבנק ישראל ביקשו לוודא שלא תחול זליגה או פריצה למידע. יחד עם זאת, דרישות נוקשות מדי בתחום זה עלולות להביא לכך שלא יקומו כמעט לשכות אשראי, או שהשוק יישלט ע"י 1-2 גופים בלבד שהכוח והמידע יהיו בידיהם. לכן, בהתייעצות עם רשות ההגבלים, ניסו לבנות בבנק ישראל מודל שיאזן בין שני הנושאים וימנע ריכוזיות בתחום.
מלבד הסטנדרטים בתחום הטכנולוגי נבדקו המועמדים השונים גם בנושא פוטנציאל ניגוד העניינים שלהם - האם קיים אצלם קשר עם הבנקים או עם לווים מסוימים, וכן נעשה תהליך הדומה לתהליך 'פיט אנד פרופר' בכדי לוודא שהבעלים ומנהלי החברות ראויים להחזיק ברישיון שכזה. עוד נדרשות לשכות האשראי לעמוד גם בסטנדרטים בתחום הממשל התאגידי.
גם גופים חוץ-בנקאיים
תהליך הקמת מאגר נתוני אשראי הוא פרויקט מורכב שמוביל בנק ישראל ונמשך מזה מעל לשנתיים, כאשר המטרה היא שהוא יתחיל לעבוד כאמור בתחילת 2019. במסגרת התהליך, נבחרה ביוני אשתקד מטריקס כחברת ה-IT שתקים את המאגר. כמו כן, הבנקים כבר קיבלו הנחיות אילו נתונים הם נדרשים להעביר וכיצד, והם עוסקים בימים אלה בהכנת הנתונים ופיתוח מערכת טכנולוגית שתעביר אותם לבנק ישראל.
כאמור, לשכות אשראי שיעברו הליך רישוי יקבלו גישה אל הנתונים, ועל בסיסם יבצעו את הדירוג. הלשכות יקבלו מידע לא מזוהה לצורך בניית מודל הדירוג. מידע מזוהה הם יקבלו רק כשתהיה בקשת אשראי, ולאחר מכן מידע זה יימחק.
עוד נזכיר, כי לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי לא רק בנקים וחברות כרטיסי אשראי יצטרכו להעביר נתונים למאגר, וגם גופים חוץ-בנקאיים בעלי תיק הלוואות למשקי בית בהיקף של מעל ל-250 מיליון שקל יצטרכו להעביר לו נתונים. לפי הערכות, יש כיום עד 15 גופים הנכללים בהגדרה של נותני אשראי בהיקף כזה, ביניהם חלק מהמשקיעים המוסדיים וגם חלק מפלטפורמות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים). הרחבת מקורות המידע במאגר אמורה לשפר את שקיפות מצב הלווים ואת איכות המאגר ויכולתו לבצע הליך חיתום ודירוג איכותי יותר שישקף תמונה מלאה יותר על מצב הלווה.