עובד ויתר על ייצוג בהליך משמעתי? ביה"ד יסביר לו את הסיכונים

ביהמ"ש המחוזי ביטל את החלטת בית הדין למשמעת של עובדי רשויות מקומיות לפטר עובדת: "בחירתה להיות לא מיוצגת נעשתה לא מדעת" ■ השופט גרשון גונטובניק מתח ביקורת על בית הדין, שלא הסביר לעובדת את משמעות בחירתה ובכך גרם לעיוות הדין

גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון
גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניינה של עובדת עירייה שפוטרה קובע עמדה ברורה בנוגע לחשיבות הייצוג המשפטי של עובדים בבית הדין למשמעת: השופט ד"ר גרשון גונטובניק, שדן בערעור שהגישה העובדת על פסיקת בין הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, קיבל את ערעורה בנימוק שבחירתה לא להיות מיוצגת בהליך המשפטי על-ידי עורך דין נעשתה "לא מדעת" ולפיכך נפל פגם בהליך המשפטי.

עובדי רשויות מקומיות, בדומה לעובדי מדינה, נתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, והם יכולים לערער על פסיקותיו לבית המשפט המחוזי. במקרה של ל', עובדת עיריית אשדוד, בית הדין המשמעתי קבע שהיא ביצעה עבירות משמעת, ולכן העירייה הייתה רשאית לפטרה. גונטובניק ביטל את ההחלטה ומתח ביקורת על כך שבית הדין לא הבהיר לעובדת מהי משמעות הוויתור שלה על הזכות להיות מיוצגת בהליכים המשמעתיים על-ידי עורך דין.

באוקטובר 2016 הגישה עיריית אשדוד כתב אישום משמעתי נגד ל' ונגד עובדת נוספת. בכתב האישום המשמעתי טענה העירייה, בין היתר, כי העובדת שכנעה את חברתה לעבודה לנהל שיחת טלפון בעלת אופי מיני עם מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה ואף הקליטה את השיחה, שלחה אותה למנכ"ל העירייה וסירבה למחוק אותה. ב-19 ביוני 2017 גזר בית הדין למשמעת על ל' נזיפה חמורה בתיק האישי, פיטורים לאלתר, בתוך שמירה על זכויותיה הסוציאליות, ופסילת עבודה בשירות הציבורי לצמיתות.

ל' ערערה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וטענה בין השאר כי היא לא הייתה מיוצגת בהליך המשמעתי ולכן נמצאה במצב של נחיתות. לטענתה, היא לא שכרה עורך דין שייצג אותה משום שלא הייתה מודעת לסיכון ולמהותו של ההליך, ולא העריכה נכונה את עוצמת האמצעים המשמעתיים העלולים להיות מוטלים עליה. ל' הוסיפה וטענה, הפעם באמצעות עורכי הדין גיא מדמוני לנדאו וערן שלום, כי הלכה למעשה יכולתה לייצג את עצמה בבית הדין המשמעתי הייתה לקויה ואילו הייתה מיוצגת, קביעותיו של בית הדין היו שונות. לדוגמה, טענה ל', אגב ניהול ההליך המשמעתי היא הוטעתה לחשוב שהיא אינה רשאית לחקור בחקירה נגדית חלק מעדי העירייה שהעידו נגדה, ובהם המנכ"ל, וזאת נוכח דברים שאמר לה לטענתה בא כוח העירייה. העירייה יוצגה על-ידי עורכי הדין חן סומך ואביב שטרסנוב.

העירייה טענה מנגד כי ל' היא שבחרה שלא לשכור את שירותיו של עורך דין וכי היא הייתה מודעת היטב לסיכונים הטמונים בהליך המשמעתי. עוד טענה העירייה כי ל' לא נפגעה מהעדר הייצוג שכן "היא ניהלה חקירות נגדיות טובות וממצות לעובדי העירייה שבחרה לחקור בחקירה נגדית".

השופט גונטובניק, שהיה במשך שנים שותף במשרד יעקב וינרוט ושות' ומונה לשופט מחוזי בדצמבר 2016, ראה בחומרה את העובדה של' לא הייתה מיוצגת בהליך. בפסק הדין הוא הדגיש את חשיבות הייצוג בהליכים המשמעתיים ואת היותו זכות יסוד. לדבריו, הוויתור על הייצוג צריך להיות מדעת ולהישען על הבנת המשמעויות והסיכונים הכרוכים בוויתור, במיוחד אם הטלת האחריות המשמעתית עלולה להוביל לנקיטת אמצעי משמעת כבדים.

גונטובניק הבהיר בפסק הדין כי על בית הדין המשמעתי להבהיר לעובד מהן ההשלכות ומהם הסיכונים, ואם בכל זאת יבקש להתקדם כשהוא אינו מיוצג, יהא זה ויתור מדעת. "כאשר הוויתור לא היה מושכל, נפל פגם בהליך המשמעתי ומקום בו מדובר באישום משמעתי חמור וחוסר הייצוג הוביל לכשלים בהגנת הנילון באופן מהותי וממשי, הכף תטה אל עבר ביטול ההליך המשמעתי".

במקרה של ל', השופט קבע כי הוויתור של ל' על זכות הייצוג לא היה מדעת, ופגם זה צריך להוביל לביטול ההליך המשמעתי, הן משום החומרה שבה ראה בית הדין את האישום המשמעתי והן משום שהייצוג העצמי סבל מפגמים ממשיים ונגרם בעקבות זאת עיוות דין.

"עולם המשפט הוא מורכב ועמוק. פרחי משפטים מקדישים שנים ללימוד רזיו, וגם לאחר שאוחזים הם בתעודת עורך הדין הנכספת לא תם מסע הלימוד ולא נפסקת ההעמקה. חיים מקצועיים שלמים יחלפו וייוותר עדיין מה ללמוד. תמיד תצוצנה סוגיות חדשות, תמיד תעלינה מחשבות שלא חלפו בתודעה קודם לכן. זהו יופיו של העיסוק במשפט", הפליג גונטובניק בתיאורים על מקצוע עריכת הדין. והנה מגיע אדם זר לכל אלה. עולם המשפט הוא כתורת הנסתר עבורו. אין המדובר, כך יש לקוות, בגיבור הקפקאי יוזף ק', אך עדיין רב הלא ברור על הברור. לכן, כששוקל אדם לבצע מהלך משפטי משמעותי, מן הראוי שיפנה לקבל עצה משפטית טובה, בדיוק כשם שכאשר עתיד אדם לבצע פעולה רפואית משמעותית מן הראוי שיפנה לקבל ייעוץ רפואי".

לדברי גונטובניק, "יש הטוענים כי עומעם זוהרה של הפרקטיקה המשפטית, וזקני הדור מבכים את הימים שחלפו ואינם עוד ומתרפקים עליהם (בדיוק כשם שקודמיהם עשו בדורות עברו). אולי, אך עדיין אין תחליף לייצוג משפטי הולם ונאות. כך היה בימים ההם, כך בזמן הזה. ודאי שכך כאשר הצד השני להליך מיוצג. בנסיבות אלה, סיכויי הצלחתו של הלא-מיוצג מצטמצמים. או אז ייצוג משפטי נאות מתבקש אפוא ממש".

לבסוף הורה גונטובניק לבית הדין למשמעת לקיים דיון מחודש בקובלנה המשמעתית נגד ל'. עוד פסק כי "בנסיבות העניין, מן הראוי לשקול בכובד הראש הראוי כי ההליך המשמעתי החדש ייערך בפני מותב (הרכב דיינים) שונה מזה שבו נוהל מלכתחילה, "נוכח עוצמתן של הקביעות השיפוטיות שניתנו בהליך הקודם".