גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתונים מעודדים עם קידום חקיקת הרפורמה בדיני חדלות פירעון

הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון צפויה להחליף את התיקון לחוק ההוצאה לפועל מיוני 2015 ■ התיקון - המכונה "חוק השמיטה" - איפשר לראשונה לחייבים במערכת הוצאה לפועל המוגדרים כ"מוגבלים באמצעים" לקבל, בתנאים מסוימים, הפטר מחובותיהם

רשות האכיפה והגביה  / צילום: איל יצהר
רשות האכיפה והגביה / צילום: איל יצהר

הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון - שאושרה שלשום (ד') בוועדה חוקה של הכנסת לקראת ההצבעה בקריאות שנייה ושלישית - אמורה להחליף חקיקה של תיקון לחוק הוצאה לפועל בהוראת שעה, שכונתה "חוק השמיטה". הוראה זו מאפשרת, מאז יולי 2015, לחייבים בהוצאה לפועל לקבל "הפטר" כולל מחובם, אם הם עומדים בתנאים מסוימים. הפטר כזה ניתן עד לתיקון לחוק הוצל"פ רק בהליכי פשיטת רגל.

בשבוע שעבר, הודות להוראת השעה, העניקו רשמי הוצאה לפועל את ההפטר האלף במספר מאז שנחקק "חוק השמיטה". מנהל רשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ), תומר מוסקוביץ, הציג בכנסת נתונים על אותן אלף משפחות, שיצאו לחיים חדשים בהחלטת רשמי ההוצל"פ. מהנתונים שהציג, עולה כי אלף ההפטרים שניתנו מאז התיקון לחוק, מהווים כחמישית מכלל הבקשות שהוגשו להליך הפטר בהוצל"פ על-ידי חייבים המוגדרים כ "מוגבלים באמצעים". יצוין כי רשם ההוצל"פ מוסמך לקבל החלטה על מתן הפטר רק לאחר שפנה לנושי החייב לקבלת התנגדויות להפטר.

"הנחה" בדרישת העמידה בתשלומים

עד שיסתיימו הליכי החקיקה של הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון, שיעור מתן ההפטרים צפוי לעלות עם אישורם של תיקונים חדשים לחוק ההוצל"פ שמקדמת רשות האכיפה והגבייה ושממתינים לאישור הכנסת, עוד לפני אישור הרפורמה הכוללת. התיקונים - שבהם מתבקשת הארכה של הוראת השעה ("חוק השמיטה") עד לספטמבר 2019 - מרחיבים את שיקול דעתם של רשמי ההוצל"פ במתן הפטרים מחובות. בין השאר, מוצע להסמיך את הרשמים לתת הפטר גם לחייב שיש לו נכסים, אם הגיע הרשם למסקנה שאין תועלת לנושים במימוש הנכס.

עם היוודע דבר ההפטר האלף שניתן מאז כניסת התיקון לחוק, מסרה שרת אהמשפטים, איילת שקד, כי "מסלול ההפטר שיצרנו, מאפשר גם לחייבים נעדרי יכולת כלכלית לשוב ולעמוד על רגליהם. דבר זה הוא יעיל יותר ומוסרי יותר מהעידן שקדם לחוק ההפטר ('חוק השמיטה', מ' ר'). אני מודה לרשמי ההוצל"פ על הרגישות החברתית שתשפר את חייהם של אלף משפחות".

בין ההחלטות להעניק הפטר מכוח "חוק השמיטה" - ניתנה החלטה להעניק הפטר מחובות לחייבת כבת 70, חולת סרטן במצב כלכלי ונפשי חמור. החייבת סבלה מאלימות בן-זוגה וחיה כחסרת בית במשך כמה שנים. חובותיה הסתכמו ב-327 אלף שקל, ונפתחו נגדה 47 תיקי הוצאה לפועל שאוחדו לאחד. ביולי 2016 הגישה החייבת בקשת הפטר, ולאחר שנושיה לא הגישו התנגדויות, החליט הרשם להפטיר אותה מחובותיה. מקרה זה מדגים את הרציונל שבגינו נחקק "חוק השמיטה", אבל גם את הצורך בתיקוני החוק החדשים שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה.

החייבת הוכרזה כ"מוגבלת באמצעים" לפני 15 שנה, אך לא שילמה את צו התשלומים בתיק ההוצל"פ המאוחד שלה. היא גם לא שילמה את הריביות על יתרת החוב - שגם כך היו גדלות יותר משיעור התשלומים. לצד זאת, ההגבלות עליה, כחייבת מוגבלת באמצעים, מנעו ממנה לצאת לדרך חדשה.

"מהמסמכים שהגישה החייבת עולה תמונה של נסיבות קשות ביותר, בעיות בריאות ובעיות סוציאליות קשות", כתב רשם ההוצל"פ בהחלטת ההפטר. "החייבת מתגוררת כיום במרכז קליטה בבאר שבע לאחר שהיתה דרת רחוב במשך מספר שנים, ובעברה, אלימות מצד בן זוגה (שמרצה כיום עונש מאסר בעוון רצח), שהייה במעון לנשים מוכות עם ילדיה ונישואים נוספים שלא צלחו.

"החייבת מוכרת כנכה במוסד לביטוח לאומי וסובלת משלל בעיות רפואיות וכן בעיות נפשיות, וב-2004 אובחנה כחולת סרטן. החייבת מתקשה לתפקד בשל בעיותיה הנפשיות והרפואיות ונזקקת לטיפול תרופתי מסיבי, וכל אלה מצטרפים למצבה הכלכלי הקשה. הכנסותיה של החייבת מורכבות מקצבת הביטוח הלאומי, לאחר שניסיונות להשתלב בשוק העבודה לא צלחו - והכנסה זו אינה מספיקה בכדי לקיים את צרכיה ההכרחיים".

אולם למרות הנסיבות הקשות של החייבת, הדרך לקבלת הפטר מחובותיה לא הייתה מובנית מאליה. זאת, מאחר שחוק הוצל"פ קובע כי ככלל על חייב המוגדר כ"מוגבל באמצעים" לעמוד בסכום החודשי בצו התשלום בשלוש השנים שקדמו לבקשת ההפטר שהגיש. אולם, רשם ההוצל"פ קבע כי כי למרות שהחייבת לא עמדה בתנאי הנדרש לבקשת ההפטר, יש הצדקה להפטיר אותה מחובותיה לפי סעיף 69' לחוק ההוצל"פ, המאפשר לרשם שיקול דעת במתן הפטר במקרה של "נסיבות חריגות". הרשם ציין כי מתן צו ההפטר לאותה חייבת משרת את התכלית של מוסד ההפטר לחייבים, והוא "יאפשר לחייבת - לכל הפחות במישור החובות הרובצים על כתפיה - לצאת לדרך חדשה".

אם יאושרו התיקונים החדשים לחוק ההוצל"פ שמקדמת הרשות, בעתיד לא יידרשו רשמי ההוצל"פ ל"נסיבות חריגות" כדי להעניק הפטר לחייב במצב דומה לחייבת חולת הסרטן. לפי אחד התיקונים המוצע, כדי לקבל הפטר, לא תידרש עוד עמידה בתנאי של תשלום הסכום החודשי בצו התשלומים במשך שלוש שנים לפני בקשת ההפטר, ודי יהיה בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים שהיה עליו לשלם במהלך אותן שנים. זאת, ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום.

הפטר גם לחייב עם נכסים

שיקול דעת נוסף שיוקנה לרשם ההוצל"פ במסגרת התיקונים המוצעים לחוק ההוצל"פ, עוסק בתנאי הסף לכניסה למסלול ההפטר, שלפיו נדרש כי לחייב לא יהיו כל נכסים.

לפי התיקון המוצע, במקרים המתאימים יוכל חייב מוגבל באמצעים לקבל הפטר מחובותיו, גם אם יש בבעלותו נכסים. לפי התיקון, רשם ההוצל"פ יהיה מוסמך להביא בחשבון את עלות מימוש הנכס והתועלת לנושים ממימושו, ולהעניק הפטר אם יגיע למסקנה שאין תועלת לנושים במימוש הנכס. עוד מוצע להסמיך את רשם ההוצל"פ לגבש הסדר חוב מוסכם בין החייב לנושיו.

הרפורמה המתוכננת בדיני חדלות פירעון

מנגנון ברור וידוע מראש לקבלת הפטר והגדלת חלקם של הנושים הרגילים:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שאושר השבוע בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, הוא הסדר חקיקתי עם כ-400 סעיפים שאמור להסדיר לראשונה את תחום חדלת הפירעון של יחידים ושל תאגידים על כל היבטיו. הרפורמה תחליף את ההסדרים הקיימים היום בפקודת פשיטת הרגל ובפקודת החברות.

תחום חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים מבוסס כיום על פקודות מנדטוריות ארכאיות ועל פסיקה. ההסדר החדש אמור לייתר את הצורך במוסד "החייבים המוגבלים" במערכת ההוצל"פ. הליך ההפטר לחייבים מוגבלים ("חוק השמיטה") שימש למעשה פיילוט לרפורמה.

מטרות הרפורמה הן: שיקום כלכלי לחייב, הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים וקיצור הליכים במערכת ההוצל"פ.

הרפורמה מעבירה חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים מבתי המשפט לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ולרשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) לצורך ייעול ההליכים. רשות האכיפה והגבייה תהיה אמונה, לפי הרפורמה, על ההפטר הכולל ליחידים, גם על לגבי אלו שלא עברו דרכה ושלא שילמו במשך 3 שנים לפני בקשת ההפטר סכום חודשי בצו תשלומים, כפי שנדרש היום. עם זאת, הליך ההפטר ברפורמה מבוסס על תשלומים שישלם החייב במהלך שלוש שנים לאחר כניסתו להליך.

התוצאה הצפויה היא כי תהיה עלייה בכמות החייבים הנזקקים לשירותיה של הרשות. אולם, מנגד הרפורמה גם מצמצמת את כמות החייבים שיוכלו לבקש הפטר. זאת, על-ידי שינוי התנאי הדורש כי חייב מוגבל באמצעים המבקש הפטר צריך להיות בעל יתרת חוב של לכל היותר 800 אלף שקל. לפי ההסדר החדש, סכום החובות המקסימלי יעמוד על 150 אלף שקל.

עיקרי השינויים הצפויים ברפורמה:

הגדלת החלק שיקבלו הנושים ה"רגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים - מקופת הנשייה. זאת, בין השאר על-ידי הפחתת היקף דין הקדימה (העדיפות) שניתן למדינה כנושה בעת חלוקת נכסי החייב.

מנגנון ברור וידוע מראש לחובותיו של חייב-יחיד בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר מחובות. לצד זאת קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. במסגרת זאת אף מוקנות לכנ"ר סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים כאלו.

הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "מו"מ מוגן", היוצר סביבה המאפשרת קידום מהיר של הסדרי חוב. זאת, כדי לצמצם את תופעת התספורות במשק הישראלי.

הרפרומה מטילה חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.

הרפורמה מחייבת חברות לקבוע מנגנון להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון במקרה של פעילות עסקית במספר מדינות בו-זמנית.

תשונה שיטת בחירת הנאמנים, כך שהם ימונו מתוך רשימה שתקבע ועדה ציבורית.

הרחבת גמלת הביטוח הלאומי גם להבראת חברות.

"חוק השמיטה"

התיקון לחוק שמאפשר לחייב "מוגבל באמצעים" לצאת לחיים חדשים

תיקון חוק ההוצאה לפועל שאישרה הכנסת ביוני 2015 ושמכונה "חוק השמיטה", נולד בין השאר מהאבסורד, שהיה רלבנטי בזמנו לכ-22 אלף חייבים שהוגדרו כ"מוגבלים באמצעים": חייבים אלו - גם אם היו משלמים את הסכום החודשי הנמוך שנקבע להם בצו התשלומים (לרוב בגובה של 150-200 שקל), עדיין היו צוברים ריבית גבוהה יותר מסכום קרן החוב, כך שהתשלום החודשי לא היה מפחית לעולם את יתרת החוב. זאת, בזמן שההגבלות החלות עליהם כ"חייבים מוגבלים באמצעים", לא מאפשרות להם לצאת לדרך חדשה ולהשתקם כלכלית. כחייבים שהוכרזו "מוגבלים באמצעים" ושנתונים לתשלום צו תשלומים, רבים מהם נאלצו להסתיר כל נכס שזכו בו וכל שיפור במצבם הכלכלי, גם אם זה היה המפתח לחיים חדשים.

עד לתיקון החוק לא הייתה לחייבים בהוצל"פ אופציה לקבל הפטר מחובות בדיני הוצל"פ אלא רק בדיני פשיטת רגל. ההנחה של המחוקק הייתה כי חייב בהוצל"פ יוכל לעמוד בתשלומים שנקבעו לו בצו התשלומים, מאחר שגובהם נקבע לפי מצבו הכלכלי.

לכאורה המענה הטבעי לאותם עשרות אלפי חייבים היה טמון באפשרות לפנות למערכת פשיטת הרגל, שם היו זוכים להפטר ויכולים לבנות מחדש את חייהם במישור הכלכלי-משפטי. אולם חוסר הוודאות והמורכבות שבהליכי פשיטת הרגל, בצירוף עלות הייצוג המשפטי והפקדת הפקדון הנדרש בהם, הביאו את אותם חייבים להמשיך להתנהל כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצל"פ, כך שהם היו "כלואים" ללא כל אופק של יציאה.

התיקון מ-2015 מתמקד בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום לב בחובות, שעומדים בצו התשלומים ושמוגבלים בהגבלות שונות. בנוסף, מדובר בחייבים שגם אם היו עומדים לאורך שנים בצו התשלומים שנקבע להם, הם לא היו מצליחים לפרוע את חובם ולהשתקם.

לפי התיקון לחוק, יכול רשם הוצל"פ לתת הפטר לחייב "מוגבל באמצעים", אם זה עמד בתנאים הבאים: החייב הוכרז כ"מוגבל באמצעים" במשך ארבע השנים שלפני הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו - הן בהוצל"פ והן מחוץ להוצל"פ, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר - עומד על 800 אלף שקל או פחות; אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב; ולא מתנהל הליך נגד החייב.

התיקון לחוק מ-2015 חוקק באמצעות הוראת שעה למשך שלוש שנים - כך שלתחולתו נותרה כשנה בלבד (עד יוני 2018).

בדברי ההסבר לתיקון לחוק צוין כי הממשלה תפעל לחקיקת רפורמה כללית בדיני חדלות פירעון ואז יבוטל מוסד "החייבים המוגבלים" בהוצל"פ. "הממשלה תפעל לגיבוש הסדר חקיקתי חדש ומקיף שיסדיר את דיני חדלות הפירעון על כלל היבטיהם, ויחליף את ההסדרים הקיימים היום בעניין זה בפקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות", נכתב בדברי ההסבר.

לפי ההסבר, ההסדר החדש בעניין חדלות פירעון ייתר את הצורך במוסד "החייבים המוגבלים" בהוצל"פ, "ולכן מוצע לבטל מוסד זה בשנים הקרובות".

דינו של "חייב מוגבל באמצעים"

- חייב "מוגבל באמצעים" במערכת הוצל"פ הוא: מחוסר נכסים, הסתבך בתום לב בחובות, ועומד בצו התשלומים שנקבע לו. בנוסף, גם אם הוא היה עומד לאורך שנים בצו התשלומים שנקבע לו - הוא לא היה מצליח לפרוע את חובו

- עד יוני 2015: חייב "מוגבל באמצעים" לא יכול היה לקבל הפטר מחובותיו, אלא רק ב"נסיבות חריגות". חייב כזה יכול היה להגיש בקשה להפטר רק אם עבר להליכי פשיטת רגל

- מיוני 2015 ואילך: "חוק השמיטה": התיקון לחוק הוצל"פ קובע כי חייב "מוגבל באמצעים" יכול לקבל הפטר מחובותיו, ללא הליכי פשיטת רגל, אם עמד בתנאים הבאים:

1. החייב הוכרז כ"מוגבל באמצעים" במשך 4 השנים שלפני הגשת בקשת ההפטר, לפחות

2. סך חובותיו - הן בהוצל"פ והן מחוץ להוצל"פ - עומד על 800 אלף ש', לכל היותר

3. אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה

4. החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, ב-3 השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר

5. אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב

6. לא מתנהל הליך נגד החייב

- התיקונים לחוק הצפויים עד לאישור הרפורמה הכוללת בדיני חדלות פירעון:

א. כדי לקבל הפטר, די יהיה בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים במשך 3 שנים לפני בקשת ההפטר. זאת, ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום

ב. במקרים המתאימים יוכל החייב לקבל הפטר, גם אם יש לו נכסים. רשם ההוצל"פ יוכל להעניק הפטר אם יגיע למסקנה שאין תועלת לנושי החייב במימוש הנכס

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם