אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו: מי הוא שלמה פילבר

שלמה פילבר (54) עד המדינה החדש בפרשות השחיתות, מונה ביוני 2015 לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, ובקיץ האחרון הורחק ובהמשך הושעה ממנו על רקע מעורבותו בפרשת בזק.

פילבר מונה לתפקיד על-ידי רשא הממשלה בנימין נתניהו שכיהן בזמנו גם כשר התקשורת, לאחר שעם כניסתו לתפקיד פיטר נתניהו את קודמו של פילבר, אבי ברגר, והוא נחשב לאחד מהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה.

פילבר, עורך דין במקצועו, הוא מראשי מועצת יש"ע ובעבר כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע וכבכיר במועצה אזורית מטה בנימין. לאורך השנים האחרונות הוא נע בין תפקידים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי: הוא שימש כמזכיר דירקטוריון רכבת ישראל, כדירקטור בתעשייה הצבאית ואף עסק בתחום ההשקעות הפרטיות.

לפני למעלה מעשור שימש פילבר כראש המטה של נתניהו, ובבחירות האחרונות חזר לעבוד בצמוד אליו כיו"ר מטה הבחירות של הליכוד. במסגרת התפקיד הזה חתם ביחד עם נתניהו על תצהיר לוועדת הבחירות המרכזית, לפיו אין לנתניהו קשר לעיתון "ישראל היום". התצהיר הוגש בתגובה לעתירה של עו"ד שחר בן-מאיר, לפיה העיתון משמש כתעמולה אסורה נגד נתניהו.

מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת כמעט והסתבך על רקע מאמר שפרסם מיד לאחר רצח רבין בביטאון "נקודה", ובו טען כי לשב"כ יש אחריות לרצח והעלה את האפשרות שהשב"כ הדיח באמצעות אבישי רביב את יגאל עמיר לבצע את הרצח.

בתגובה לפרסומים טען פילבר כי אמנם חתם על המאמר אך לא כתב אותו בעצמו. ועדת המינויים לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת התייחסה למאמר וקבעה כי הגם ש"המאמר נתן ביטוי לתיאוריות מופרכות... בנסיבות העניין אין הצדקה כדי למנוע את המינוי".

בקיץ האחרון הורחק כאמור פילבר ממשרד התקשורת לאחר שהסתבך בחקירת בזק. חומר הראיות נגדו בתיק כולל שורה של הטבות שנתן כביכול לחברה ולבעליה שאול אלוביץ', לרבות מסמכים שהודלפו ממנו לחברה על-מנת להיטיב עמה.

עד כה פילבר הכחיש את כל החשדות נגדו וטען שפעל במסגרת החלטות ממשלה. ביום ראשון האחרון הוא נעצר שוב במסגרת ההסתעפות של פרשת בזק, והלילה כאמור חתם על הסכם עד מדינה. שמו נקשר גם בפרשה 1000 כמי שהתבקש כביכול על-ידי ראש הממשלה לסייע גם בענייניו של ארנון מילצ'ן בתחום התקשורת.

בחודשים האחרונים ניסה פילבר לחזור למשרד התקשורת למרות החשדות נגדו ובמקביל החל בניסיונות להקים פעילות לייעוץ אסטרטגי.