מלחמת סחר / צילום: שאטרסטוק
הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשבוע שעבר על הטלת מיסים על ייבוא מסין בהיקף של כ-60 מיליארד דולר טלטלה בסוף השבוע את שווקי המניות. האופטימיות ששררה עם כניסתו של טראמפ לנשיאות התפוגגה ככל שהראה שהתכוון לכל אחת ואחת מהבטחות הבחירות שפיזר, כולל הטלת מכסי מגן - צעד שנחשב מוקצה בזרם המרכזי של הכלכלנים. אבל מאחורי מדיניות המכסים המטורפת של טראמפ, כפי שכונתה בסוף השבוע שפייננשל טיימס שורר הגיון עסקי ופוליטי, כך לפחות סבור אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "הכל מכוון לבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב" הוא אומר בראיון ל"גלובס".
המדיניות של טראמפ כבר משפיעה על הכלכלה הריאלית?
"לצעד הראשון של מיסוי הפלדה אין כמעט השפעה כלכלית. הצעדים של סוף השבוע שעבר הם הטלת מכס של 25% על ייבוא סיני לארה"ב בהיקף של 50-60 מיליארד דולר, שזה פחות מ-10% מהייצוא הסיני לארה"ב ויכולים להוריד ב-0.1 או 0.2 נקודות האחוז את הצמיחה של סין, כלומר צמיחה של 6.3% ב-2018 במקום 6.4%. כשמנתחים את זה ככה זה לא סיפור גדול. אבל הפואנטה היא שיש כאן תהליך של הסלמה ולכן לא נכון להסתכל על כל צעד בנפרד. זה לא יהיה הצעד האחרון. נראה מכסים על סקטורים מאד ספציפיים בסין, באירופה, בדרום אמריקה - מה שמוביל את הכל זה הבחירות לקונגרס בנובמבר והרצון של טראמפ להבטיח את הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים. לכן אני מאמין שטראמפ גם לא רוצה לגרום למלחמת סחר עולמית לפני הבחירות, כי גם זה משהו שהמצביעים העשירים של טראמפ לא יאהבו. השאלה האם זה יכול להדרדר ולצאת משליטה".
אבל בפעם הראשונה הסינים מבטיחים תגובה
"נכון. מתעוררת כמובן השאלה מה יכולת התגובה של סין ואירופה ומה ההשלכות שיהיו לכך על הכלכלה. צריך לשים לב לכך ששני הצעדים שהוא עשה עד עכשיו לא פורצים את המסגרת של הסכמי הסחר הבינלאומיים. האיש עובד בצורה חכמה. הצו על הפלדה מבוסס על נימוקי ביטחון לאומי, והסכמי הסחר הבינלאומיים מתירים למדינה להטיל מכס אם יש לה חשש לפגיעה בביטחון הלאומי. טראמפ אמר שהוא מטיל את המכס כי אם חס וחלילה תהיה מלחמה נצטרך לייצר פלדה. הוא גם חיכה לקבל המלצה ממשרד הסחר.
"הטקטיקה של טראמפ מקשה מאד על הצד השני להגיב. למשל האירופים איימו להטיל מכס על ההארלי דייוידסון ועל הוויסקי האמריקאי - זה נחמד אבל לא היה להם שום נימוק משפטי שהצדיק את זה. על הפלדה היה. המכס האחרון עכשיו הוא על מוצרים שיש לגביהם חשש של גניבת קניין רוחני. זה משהו שמתנהלת לגביו חקירה בארה"ב כבר הרבה זמן וטראמפ בא עכשיו ואומר "סין היא זו שמפירה את הסכמי הסחר הבינלאומיים ואנחנו מגיבים להם. בסופו של דבר הוא כנראה צודק. יש תופעה של גניבה של טכנולוגיות מערביות על-ידי חברות סיניות. גם כאן יהיה לסינים קשה לטעון שהפעולה של טראמפ מנוגדת להסכמי הסחר. טראמפ יודע שיש לו כאן קייס סביב הנימוק העקרוני שלו שהסכמי הסחר הבינלאומיים דופקים את ארה"ב".
למה בעצם ארה"ב מפסידה מהסכמי הסחר?
"בגלל שהמשק האמריקאי בנוי על צריכה פרטית ועל מוצרים זולים, ובגלל האמונה של האמריקאים ברעיון הגלובליזציה הם ויתרו והעלימו עין מכל מיני דברים שהצטברו. טראמפ אומר 'אין לי בעיה שנמשיך לקנות מסין אבל שזה הוגן'. אלון מאסק צייץ לפני כמה שבועות שרכב אמריקאי שנמכר בסין מחוייב במכס של 30 ומשהו אחוזים בזמן שרכב סיני נמכר בארה"ב במכס של 3.5%. בסין אתה חייב לפעול עם שותף סיני וככה כל הקניין הרוחני עובר לסינים".
מי יפסיד ממלחמת סחר?
"מלחמת סחר זה בהגדרה פגיעה בכלכלה הגלובלית. אנחנו עדיין לא שם, אבל הסיכון שנגיע לתרחיש הזה ללא ספק עלה בשבועות האחרונים. הנקודה השנייה שמשקיע שמנהל תיק גלובלי צריך לשאול את עצמו היא 'איפה אני רוצה להיות?' אני חושב שהתשובה החד-משמעית צריכה להיות 'בארה"ב'".
כי ארה"ב תנצח?
"אם תהיה מלחמת סחר גלובלית ואם יהיו בה מנצחים קשה לי לראות תרחיש שבו ארה"ב היא לא המנצחת. בסוף לארה"ב יש את כל הכלים לנצח במלחמה הזו. אל"ף כי היא הצרכן העולמי. היא זו שקונה ושיש לה את גירעון הסחר ובי"ת היא סוג של אי. הכלכלה האמריקאית לא בנויה על ייצוא למדינות אחרות, בניגוד לכלכלות אירופה או סין, שנבנו לייצוא. זו כלכלה שהייצוא שלה הוא בקושי 10% מהתוצר. אז כמובן שיהיו השלכות למשל זה יכול ליצור לחץ אינפלציוני אבל לא משהו מהותי. אני רוצה להיות פחות במשקים מתעוררים שבנויים על סחר עולמי כמו טאיוון ודרום קוריאה".
וישראל?
"אם כל הסחר העולמי יורד זה משפיע. היתרון של ישראל הוא שרוב הייצוא שלה הוא מתמחה. את הסחורה של צ'ק פוינט אי אפשר לקנות במקום אחר יותר בזול. הפגיעה הכי קשה תהיה כנראה באירופה. הייצוא האירופי לארה"ב הוא באזור ה-600 מיליארד דולר ויש לאירופים עודף מסחרי של 100 מיליארד מול ארה"ב. לאירופה אין כמעט יכולת תגובה ומעבר לכך לוקח לה המון-המון זמן להגיב. כל החלטה כזו צריכה לעבור במוסדות של האיחוד ואח"כ בממשלות".
איזה אמצעי תגובה יש לסין במלחמת סחר עולמית?
"סין יכולה להגיב בדברים נקודתיים. למשל להודיע ש"מהיום לא מוכרים יותר בסין אפל רק שיאומי וסמסונג". לפגוע בנייקי, בבואינג. ברמת המקרו היתרון הכי גדול של סין הוא שהם מחזיקים חוב של ממשלת ארה"ב בהיקף של 1.2 טריליון דולר, מתוך היקף כולל של רזרבות מט"ח של 3.1 טריליון דולר. הם יכולים להציף את השוק באג"ח ממשלתי אמריקאי ולהפיל את המחירים שלהן, מבחינת הכמויות זה ממש QE הפוך.
"הבעיה שמבחינת סין מכירת אג"ח מאסיבית היא נשק יום הדין. הבעיה של סין ב"הא הידיעה" היום היא בועת האשראי הענקית שלהם והסינים עובדים קשה מאד כדי להוציא את האוויר מהבועה הזו בצורה נשלטת. ההתמודדות של הסינים עם המשבר הזה שונה מאד מהתמודדות של האמריקאים או היפנים עם בועות האשראי שהיו להם כי היא מנוהלת. לפני שבועיים למשל היה מקרה של חברה שפשטה רגל והממשל הסיני הכריח חברה אחרת לרכוש את החברה פושטת הרגל. בעצם הלאמה דרך חברה פרטית. לכן הסכנה הגדולה ביותר מבחינתם שתהליך של מכירת חיסול רזרבות המט"ח ייצא משליטה והם יאבדו שליטה על תנועות ההון, שיכול למשל להוביל למשבר פיננסי קשה בסין לבריחת הון ולאובדן אמון במטבע הסיני שצמוד לדולר ולמשהו שיכול להפיל את המשק הסיני. אנחנו לא שם".