בני שטיינמץ / צלם: שלומי יוסף
איש העסקים המיליארדר בני שטיינמץ קיבל השבוע את מתנת חג הפסח שלו מהמדינה, מעין "שחרור מעבדות לחירות": הבוקר (א') הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה משותפת למדינה ולשטיינמץ, שבמסגרתה הוסכם על ביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו עליו במסגרת חקירות השוחד והלבנת ההון לכאורה, בגינאה וברומניה, והשבת 40 מיליון שקל במזומן שהפקיד לטובת הבטחת התייצבותו לחקירה. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על ביטול ההגבלות שהוטלו על המיליארדר והשבת 40 מיליון השקל לשטיינמץ.
מעל המהלך של הסרת כל המגבלות על שטיינמץ, מרחפת כעת השאלה האם החקירה "תקועה". מדוע המשטרה לא ביקשה להטיל מגבלות חדשות על שטיינמץ? האם לפתע פתאום רוחשת המשטרה אמון לשטיינמץ שיתייצב לכל החקירות ולא יברח מאימת הדין או שכרגע לא ברור עד מתי עוד תימשך החקירה? כל צד מספק תשובה שונה לשאלות הללו, ובינתיים החקירה נגד שטיינמץ עדיין מתנהלת.
הבקשה הוגשה לאחר שפג תוקפם של הערבויות והתנאים שנקבעו, אולם ברקע ממשיכה המדינה לנסות לחקור עדים וחשודים בפרשה השוהים בחו"ל, ולנסות להשיג את "ראיית זהב" נגד שטיינמץ.
החשדות של המשטרה והפרקליטות נגד שטיינמץ, יהלומן, נדל"ניסט ואחד הישראלים העשירים בעולם, נוגעים למעשים שנעשו בשלוש יבשות. שטיינמץ נעצר לראשונה בדצמבר 2016, ונחקר בחשד כי נתן שוחד של עשרות-מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, בתמורה לרישיונות לכריית ברזל שהניבו לו רווחים של מאות-מיליוני דולרים בשנים 2006-2012.
יצוין כי העבירה המרכזית שבה חשוד שטיינמץ - מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה - נכנסה לחוק העונשין הישראלי ב-2008.
באוגוסט 2017, רגע לפני שיצא לחו"ל, נעצר שטיינמץ בשנית. הפעם נחקר בחשד כי יחד עם אחרים ביצע בשנת 2009 עסקה פיקטיבית ברומניה, שכללה כסף שהועבר לטובת תשלומי שוחד. לפי החשד, העסקה הפיקטיבית כללה רכישת קרקע ששווייה היה 3 מיליון אירו, תמורת סכום גבוה בהרבה, של 9 מיליון אירו.
המשטרה חושדת כי 6 מיליון האירו שנשארו נכנסו ל"קופה קטנה", ששימשה לצורך העברת כספי שוחד לגורמים שונים בעולם - בין השאר, 1.5 מיליון אירו שהועברו לאשתו של נשיא גינאה לשעבר.
שטיינמץ מצדו מכחיש את כל הנטען נגדו, וטוען שהעסקאות ברומניה היו כשרות ובאשר לתיק גיניאה, לטענתו, תפרו לו תיק וכל ההליך שמתנהל נגדו הוא מיחזור של הליך ישן, שמובילה ממשלת גינאה מאז עלייתו לשלטון של אלפא קונדה, במטרה להפקיע שלא כדין את זכויות הכרייה של החברות של שטיינמץ.
עיקולים על בתים
לאחר מעצרו הראשון בדצמבר 2016, שוחרר שטיינמץ לביתו בתנאים מגבילים, ובהם מעצר-בית מלא, בביתו ברחוב מול הים בארסוף, הרחקה ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה, הרחקה ממשרדו בהרצליה, צו עיכוב יציאה מן הארץ, והפקדת דרכון. להבטחת קיום התנאים הללו נקבעה הפקדה כספית בסך 50 מיליון שקל במזומן, ועוד 50 מיליון שקל בנכסים.
בהמשך להסכמה על העמדת הנכסים, נקבע כי יוטלו עיקולים על שני בתים בבעלותו של שטיינמץ בארסוף, המוערכים בשווי של 150 מיליון שקל. בנוסף, נתפסו לצורכי חילוט עתידי גם חפצי אמנות של שטיינמץ בשווי עשרות-מיליוני שקלים. שטיינמץ הפקיד כ-55 מיליון שקל במזומן.
כשנה לאחר מכן, בדצמבר 2017, הוארכו התנאים המגבילים שהוטלו על שטיינמץ, וכן הוסכם כי הפקדה של כ-40 מיליון שקל מתוך הסכום שהופקד במזומן, תוארך ב-90 ימים (10 מיליון שקל הוחזרו לשטיינמץ באותו מועד), וכלל הנכסים שנתפסו במסגרת החקירה לצורכי חילוט עתידי, ישמשו גם לצורך הבטחת התייצבותו של שטיינמץ, למשך 90 ימים.
מועד הערבויות ותנאי זה פקעו לפני כעשרה ימים. על הרקע הזה הוגשה הבוקר הבקשה להשבת 40 מיליון השקלים שהופקדו במזומן, ולביטול התנאי על העמדת כלל הנכסים לטובת הבטחת תנאי שחרורו של שטיימץ ממעצרו.
סנגוריו של שטיינמץ, עורכי הדין נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, הגישו הבוקר לבית משפט השלום בראשון-לציון את הבקשה, בהסכמת יאח"ה-לה"ב 433 של משטרת ישראל, לביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו על שטיינמץ במסגרת חקירתו, והשבת כל הערבויות, בהן הפקדה כספית בסך 40 מיליון שקל, וביטול התנאי המתייחס להעמדת כלל הנכסים שנתפסו בחקירה לצורכי חילוט, ואשר שימשו להבטחת התייצבותו של שטיינמץ לצורכי חקירה.
כלל הנכסים שהיו תפוסים עד עתה לצורך הבטחת התייצבותו ולצורך הבטחת חילוט עתידי - ובהם שתי הווילות בארסוף, ופריטי האמנות בשווי עשרות-מיליוני שקלים - יישארו תפוסים על-ידי המשטרה לצורכי החילוט העתידי בלבד, אם יוגש נגש שטיינמץ כתב אישום, והוא יורשע בעבירות המיוחסות לו. "בשורה התחתונה, הכסף הגדול תפוס עד להכרעה בתיק הזה", אומר גורם המכיר את פרטי התיק.
המשטרה מחכה ששותפו לשעבר של שטיינמץ וחשוד נוסף יישברו
לשאלה מתי תהיה הכרעה בתיק הזה - אין תשובה ברורה. להערכת גורמים המכירים את הפרשה, המשטרה מחכה שאחד משני החשודים האחרים בפרשות המיוחסות לשטיינמץ - איש העסקים מיכאל נוי, שותפו לשעבר של שטיינמץ; או איש העסקים אברהם לב רן - יישברו. "הם החוליה החלשה", אומר גורם המכיר את התיק.
איש העסקים מיכאל נוי, שותפו לשעבר של המיליארדר בני שטיינמץ, חשוד עימו בביצוע עבירות במסגרת פרשת השוחד לכאורה שנתנה החברה שבשליטתו לנשיא גינאה, בתמורה לרישיונות כרייה במדינה. נוי שוהה כיום בצרפת, ונחקר שם בחשד לתיווך בשוחד, הן על-ידי האינטרפול והן על-ידי נציגי המשטרה בישראל, שטסים לצרפת מעת לעת.
לעמדת המשטרה, נוי - אזרח ותושב חוץ הדרוש לחקירה בישראל, ואחד החשודים המרכזיים בפרשה - נמלט מישראל עם פתיחת החקירה הגלויה בעניין השוחד לכאורה, בדצמבר אשתקד. בדיון בעניינו שנערך לאחרונה, טענה עו"דית טפת מויאל-רוטשילד, שייצגה את המדינה יחד עם רפ"ק יניב שמול, כי "לפני למעלה משנה הוא זומן לחקירה", אך השופט אייל כהן שדן בתיק, העיר: "אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא ברח מהארץ". בהמשך הדיון נקב, כי המשטרה תוכל להגיש חומר סודי לעיני השופט בלבד להוכחת הטענה הזו.
במהלך הדיון עלתה האפשרות מצד באי-כוחו של נוי, עורכי הדין קובי ואורי גולדמן, להביא לכך שנוי יגיע לארץ לשם חקירה, הגעה שתקל הן על המשטרה כאן והן על מסעותיו שלו בחו"ל, אך עורכי הדין ביקשו התחייבות מצד המשטרה שלא תעצור את נוי אם יגיע לארץ להיחקר. בתחילה הביעו נציגי המשטרה באופן חלקי את הסכמתם המסויגת - לא להתחייב, אך להצהיר על "ברירת מחדל" שלא לעצור.
"חזרו בידיים ריקות"
אולם לבסוף נקבע כי "בשים לב לכך כי מעורבים אחרים בפרשה כבר משוחררים, הרי שאין כל כוונת מכוון דווקא לעצור את המשיב (נוי, א' ל"ו).
ברירת המחדל היא שלא לעוצרו, אלא אם כן יהיה טעם חקירתי של ממש לעשות כן". אך ברירת מחדל מעין זו הציתה חשש לתקדים רוחבי, בעייתי מאוד מבחינת הפרקליטות.
נזכיר כי מיכאל נוי, המיוצג על-ידי עו"ד אורי גולדמן, נחקר באוקטובר אשתקד בצרפת. אז גם נאמר לו כי אם יעיד נגד שטיינמץ, הדבר לא ישמש נגדו (נגד נוי). אולם מאז חלה הפסקה בחקירותיו, וגם המו"מ על עדות מדינה מצידו לא נידונה שוב. בינתיים, נוי נשאר בצרפת, ולא מתכוון לחזור.
יצוין כי שטיינמץ עצמו לא נחקר בישראל בחודשים החולפים, גם לא לאחר חקירתו של נוי.
בכיוון השני, ניסתה המשטרה לחקור באפריקה חשוד נוסף בפרשות האופפות את שטיינמץ, את איש העסקים אברהם לב רן, המקורב לשטיינמץ. החשדות סביב לב רן דומים לחשדות המיוחסים למיכאל נוי, ולפיהם לב רן שימש כ"צינור" להעברת תשלומי שוחד מהחברה שבבעלות שטיינמץ, נשיא חברת הכרייה BSGR, לפקידי ממשל בכירים בגינאה. לב רן שוהה בימים אלה באפריקה, לאחר שלטענת המשטרה נמלט מאימת הדין עם הפתיחה בחקירה, והוא אף מסרב לשוב לארץ. לאחרונה נסעו נציגי הפרקליטות בישראל וחוקרי לה"ב-433 לאפריקה, והגישו לרשויות במדינה האפריקאית בקשה לחיקור דין. הרשויות בדרום אפריקה זימנו את לב רן לחקירה, אך ערעור שהוא הגיש על ההחלטה התקבל, והוא לא נחקר לבסוף.
לדברי גורם המכיר את התיק, "החוקרים נסעו לאפריקה לחקור אותו באזהרה, אבל בית המשפט קבע כי הם לא יוכלו לחקור אותו, והם חזרו בידיים ריקות". הגורם הוסיף כי "בכך הם פספסו את אפקט ההרתעה כלפי לב רן".