"אפשר להגיע לעצמאות כלכלית, צריך להתנהג כמו באפט"

יואב זליקוביץ: "כל אחד שישקיע 5,000 דולר בשנה במשך 30 שנה בתעודות סל פסיביות, וימשיך להשקיע גם אם תהיה תנודתיות גבוהה בבורסה, ייצא מהשקעה זו עם קרוב למיליון דולר"

יואב זליקוביץ / צילום: עידן מעוז
יואב זליקוביץ / צילום: עידן מעוז

ברב-המכר שלו משנת 1973, "הליכת אקראי בוול סטריט", הכלכלן האמריקני ברטון מלכיאל טען ש"קוף עיוור הזורק חיצים הנוחתים על רשימת המניות של עיתון כלכלי יכול לבחור בדרך זו תיק השקעות טוב במידה שווה לתיק השקעות שנבחר על ידי מומחה".

ובכן, הניסוי הזה נערך מספר פעמים ברחבי העולם, ומסתבר שמלכיאל טעה: הקוף לא סתם בחר תיק השקעות שהניב תשואות כמו תיקי ההשקעות שהורכבו על ידי המומחים - הוא הרוויח הרבה יותר מהם.

"לקוף אין את האגו והשיקולים שיש לאנליסטים", אומר בריאיון ל"גלובס" יואב זליקוביץ (39) , המכהן כמנהל השקעות בקוואנטום שוקי הון. "זה היתרון שלו. הוא משקיע במניות קטנות כגדולות. בזמן שהאנליסטים קונים ומוכרים מניות של טבע ופייסבוק, הקוף משקיע גם במניות של חברות שאיש לא שמע עליהן - והוא לא 'ממצמץ' אם הן מתרסקות או 'נכנס לאקסטזה' כשהן נוסקות. הוא ממשיך להשקיע, מבלי לגבות דמי ניהול כמו האנליסטים. ניסוי הקוף מלמד אותנו לקח חשוב לגבי הבורסה: הטיית תיק השקעה במניות לכוון מניות קטנות ו"צנועות" תניב תשואות גבוהות יותר מאשר השקעה במניות ה"מככבות" והפופולריות".

בגיל חמש עבר זליקוביץ עם משפחתו לארה"ב, ובגיל 17 חזר לארץ כדי להתגייס לצה"ל. בגיל 29, בזמן שעבד כעורך דין, קרא את הביוגרפיה של וורן באפט, "כדור השלג" של אליס שרודר, והתאהב בשוק ההון. 

לאחר שהתקבל לעבודה בחדר המסחר של בית השקעות גדול בישראל, הוא לא האמין למראה עיניו. "קזינו בלאס-ווגאס הוא מקום רגוע יותר", הוא צוחק. "כל היום קונים, מוכרים, צועקים. האווירה תזזיתית. הרבה מההחלטות שם באות 'מהבטן'. מישהו צועק 'הצרפתים ישנים בצהריים, הגרמנים לא', אז משקיעים בגרמניה. לא להאמין שכך מנהלים את כספי הציבור". כעת זליקוביץ יוצא לדרך עצמאית, וקורא לחוסכים להוציא את הכסף מידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים - ולהשקיע במסגרת חשבון הבנק הפרטי של החוסך.

ומה לגבי השקעה בנדל"ן? הרי השקעה בנדל"ן נתפסת בציבור כיותר בטוחה ורווחית..

" לדעתי, בישראל התנפחה בשנים האחרונות בועת נדל"ן. אך כשבודקים את הנתונים רואים שהבורסה 'עקפה אפילו את הנדל"ן בסיבוב'. עם כל הכבוד להחלטה לקנות דירה בארץ ב-2002, אנשים שהשקיעו במדד המניות הכללי אפילו בבורסה הישראלית הצנועה ולא נסוגו מהשקעתם, הרוויחו מאז הרבה יותר כסף מאשר בנדל"ן. בבורסה אתה יכול להכפיל את הכסף כל מספר שנים באמצעות אפקט הריבית דריבית, פעולה שלמעשה אינה ריאלית בהשקעות בנדל"ן . אפקט הריבית דריבית - זה שם 'המשחק'. אין צורך 'להבין בבורסה'. צריך פשוט 'לשכוח' מהכסף שהשקעת. כל אחד שישקיע 5,000 דולר בשנה במשך 30 שנה בתעודות סל פסיביות, וימשיך להשקיע גם אם תהיה תנודתיות גבוהה בבורסה, ייצא מהשקעה זו עם קרוב למיליון דולר ויגיע למעשה לעצמאות כלכלית".

ולמי שאין 5,000 דולר בשנה להשקיע בבורסה?

"רובנו כבר משקיעים 5,000 דולר בשנה בשוק ההון - דרך חברות הביטוח ובתי השקעות הגדולים. סקר שוק שפורסם לאחרונה מצא כי ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית בישראל היא פרמיות בגין ביטוחים שונים. התזה שאני מציג היא פשוטה: במקום לשלם לחברות הביטוח על ביטוחים ושהם יפעלו וייהנו מכספנו, הבה נשקיע במניות חברות הביטוח בעצמן. מבחינה כלכלית נטו, לאורך זמן נרוויח יותר כסף מהשקעה במניות מאשר מהסכומים שנקבל מחברות הביטוח במקרה של תביעה".

"מקור נוסף לרווחים משמעותיים של חברות הביטוח הוא דמי הניהול שהן גובות מאיתנו. לכן, מובן שחברות הביטוח אינן מעוניינות שנאמץ את הנתיב החדש שהמדינה מציעה לנו , דהיינו האפשרות להעביר לחשבוננו הפרטי את קרנות ההשתלמות, הגמל והפנסיה שלו, עם אותן הטבות מס ובלי דמי ניהול בכלל. נתיב זה נקרא Individual Retirement Account, או I.R.A. בארה"ב, למעלה ממחצית מציבור החוסכים כבר מנהל את כספי החיסכון שלו בצורה זו, באופן עצמאי".

אם זה כל כך פשוט, למה חברות הביטוח אינן משקיעות אחוז גבוה יותר מכספנו במניות?

"כי הן פוחדות מתנודתיות המניות. מנהלי הכספים בחברות הביטוח חוששים למשל מעזיבה המונית של לקוחות כתוצאה מתנודתיות בתיקי ההשקעות של הלקוחות. עם מדיניות ניהול שכזו, בעוד 30 שנה אנשים יתעוררו ויבינו שפשוט אין להם פנסיה. תפסיקו אתם לחשוש ותתחילו לדאוג לעצמכם. המשקיעים הגדולים בעולם אימצו את המודל של באפט בברקשייר האת'וויי והקימו חברות ביטוח שאת כספיהן הם מנהלים. אפשר פשוט לקנות את מניותיהן של חברות אלה, וכך להשקיע לצד המשקיעים הטובים בעולם - ללא דמי ניהול. לדוגמא, אפשר לקנות מניות של ברקשייר" .

"מי שאין ברשותו מיליון שקל זמינים, יכול לרכוש מניות BRK-B ולקבל את הניהול של באפט כמעט בחינם. עם כל הכבוד לבתי השקעות השונים בישראל, אין להם את ה-track record של באפט, ואלה שיש להם, לא יטפלו בכם בלי עשרות מיליונים בעו"ש. התפקיד שלי כמנהל השקעות הוא לקרוא ולנתח מאות דוחות כספיים של חברות ביטוח שונות מכל העולם כדי לנסות ולאתר את הבאפט הבא שלצידו כדאי להשקיע. משימתי היא לאתר חברות כאלה עם תשואה על ההון שגבוהה מ-15% ושהשקעה במניותיהן לאורך זמן, חרף התנודתיות שלהן, יכולה להפוך השקעה של דולר אחד ל- 100 דולר עם השנים".

אז אתה בעצם מתנגד להשקעות סולידיות?

"משדרים לציבור שהמדובר בהשקעות סולידיות. זה לא סולידי - זה הפסד כמעט ודאי. לפני מספר שבועות התפרסם בגלובס מאמר של צבי סטפק יחד עם עוד אנליסט ממיטב. הם מצאו שאף קרן נאמנות אג"חית לא הצליחה להכות את מדדי הייחוס שלה בשנים האחרונות. וזה ברור מדוע: בעיקר בגלל דמי הניהול שהקרנות גובות, דמי ניהול שהם גבוהים יותר מהתשואה הגלומה באגרות החוב. ועדיין, למרות התשואה הנמוכה והריבית הנמוכה, אפיק האג"ח הקונצרני מגייס בישראל מיליארדים כל שנה. מחקרים מראים שהיסטורית, הפיצוי עבור הסיכון באג"ח קונצרני אינו מספיק גבוה, ועדיפה השקעה במניות לפי פרמטר תשואה לסיכון. אם משקיעים באג"ח ממשלתיות, עדיף לעשות זאת באמצעות קרן מחקה או תעודת סל עם דמי ניהול מינימליים. יש לזכור שבאג"ח אתה משקיע עם "תקרת זכוכית". אף חברה ציבורית לא תחזיר יותר ממה שהיא חייבת. לעומת זאת, כאשר אתה בעל המניות, הרווח הפוטנציאלי הוא בעצם אינסופי.

מה אתה אומר לסיום ?

"חוסך או משקיע לא זקוק למנהל השקעות . אתם יכולים לנהל את החסכונות שלכם לבד. קנו מכשירים פסיביים, בלי להפעיל שיקול דעת פיננסי ספציפי, ותגיעו לתשואות גבוהות בהרבה. במסלולים המסורתיים חברות הביטוח משקיעות כ-30 אחוזים מהקרנות שלנו במניות במקרה הטוב, והשאר מושקע בהשקעות סולידיות. מתמטית, זה פשוט לא מספיק - במיוחד לא בהווה, כששיעורי הריבית בעולם נמוכים עד שליליים. שיעור החיסכון באפיקים הסולידיים שואף לאפס. לא מזמן הרציתי בתיכון ברמלה, ואמרתי לתיכוניסטים: ההורים חוסכים לכם בפק"ם בבנק? קחו את הכסף הזה, השקיעו אותו בבורסה באופן אחראי ומפוזר בתעודה מנייתית פסיבית, הפרישו לקופה זו מדי חדש סכום של כמה מאות שקלים למשך 30-40 שנה, ויום אחד תיהפכו למיליונרים...".

*** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג לרבות ניירות ערך, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות או כל נכס פיננסי אחר. כל המשקיע בניירות הערך המוזכרים בכתבה עושה זאת על דעתו בלבד .