גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורה לדירקטורים: העליון מרחיב הגנת "שיקול-הדעת העסקי"

השופט דנציגר דחה בקשה שהגיש אפרים מנשה לאשר תביעה נגזרת בשם יוויז'ן אייר נגד תע"א, לאחר שהיא עצמה נמנעה מכך: "יש לעודד הפעלת שיקול-דעת עצמאי וחופשי ע"י הדירקטורים ולמנוע מצב שבו יעדיפו להגיש תביעה רק בשל החשש שבתי המשפט יתערבו בהחלטתם"

השופט יורם דנציגר /  צילום: שלומי יוסף
השופט יורם דנציגר / צילום: שלומי יוסף

השופט העליון (בדימוס) יורם דנציגר, שפרש החודש מבית המשפט העליון, השאיר את חותמו גם באחד מפסקי הדין האחרונים שלו. מדובר בפסק דין שעליו חתום דנציגר כבר כשופט בדימוס, שבו קבע הלכה חדשה המרחיבה את הגנת "כלל שיקול-הדעת העסקי" ומחילה אותה על החלטת חברה שלא להגיש תביעה נגד צד שלישי, על אף דרישה של בעל מניות.

המקרה שהובא לפני בית המשפט העליון עסק במחלוקת ארוכת-שנים בין איש העסקים אפרים מנשה, הנחשב לחלוץ בתחום המל"טים בישראל, ובין החברה שהקים ולאחר מכן פוטר ממנה - יוויז'ן אייר (UVision Air).

מנשה הקים והיה הבעלים היחיד של חברת א.מ.י.ת, שעסקה בפיתוח מוצרי תעופה, מל"טים וטילים מתקדמים. בשלב מסוים, לאחר שנקלעה לקשיים, נמכרה א.מ.י.ת לחברה אחרת והפכה לחברת יוויז'ן אייר בע"מ. בין מנשה, שהפך לבעל מניות מיעוט בחברה, ובין החברה התגלו לאורך השנים מחלוקות, שחלקן אף הגיעו לפסים משפטיים.

את הבקשה לתביעה נגזרת הגיש מנשה בעקבות החלטת החברה, שלא להגיש תביעה נגד התעשייה האווירית (תע"א), מאחר שלשיטתו תע"א לא עמדה בתנאיו של הסכם בין החברות שלפיו חברת יוויז'ן מתחייבת שלא להתחרות בתע"א במכירת מל"טים בשתי מדינות זרות, ובתמורה תע"א התחייבה להעביר ליוויז'ן עבודות בהיקף של 15% מכל חוזה רכש שייחתם על-ידה עם אותן המדינות.

לטענת מנשה, התשלום המגיע לחברה מכוח ההסכם מגיע ליותר מ-19 מיליון דולר, ולכן הוא פנה לחברה (ליוויז'ן) בדרישה למצות את זכויותיה בדרך של הגשת תביעה נגד תע"א. מעובדות המקרה עולה כי בחינת האפשרות להגשת תביעה נגד תע"א, החלה עוד בתקופה שמנשה שלט בחברה וניהל אותה, תוך שהחברה מקבלת ייעוץ משפטי מכמה עורכי דין מהשורה הראשונה. תחילה היה זה עו"ד נבות תל-צור, ששלח בשם החברה מכתב למנכ"ל תע"א, שכלל פירוט של טענות החברה (יוויז'ן) כלפיה, אך תע"א דחתה את הטענות מכל וכל.

לאחר מכירת החברה, ודילול החזקותיו של מנשה בה, עבר הנושא לטיפולו של משרד עורכי הדין ליפא מאיר. אנשיו הכינו טיוטת מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים נגד תע"א, אך המכתב לא נשלח בסופו של דבר. לאחר מכן, עבר הטיפול למשרד עורכי הדין ברקמן-וקסלר-בלום, אך מכיוון שבשלב הזה מנשה כבר היה מצוי בסכסוך עם החברה, הוא סירב לשתף פעולה עם בקשת מנכ"ל החברה לעזרה באיתור המסמכים הרלוונטיים מהתקופה שבה ניהל מנשה את החברה בעצמו. בשלב זה, במסגרת ישיבת דירקטוריון שנכח בה, הובהר למנשה כי "עד המצאת המסמכים לא יהיה דיון חדש בנושא".

שיקולי הדירקטריון עדיפים

בנסיבות פנה מנשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לאשר לו להגיש תביעה נגזרת נגד תע"א. מנשה ביקש להיכנס לנעלי יוויז'ן ולהגיש בעצמו את התביעה, לאחר שלטענתו, בין היתר, החלטת הדירקטוריון שלא להגיש תביעה הייתה נגועה בניגוד עניינים.

השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בחנה את החלטת החברה שלא להגיש את התביעה נגד תע"א לפי הפרמטרים של "כלל שיקול-הדעת העסקי". לאחר בחינת הראיות שהובאו בפניה, קבעה רונן כי בית המשפט לא צריך להתערב בתוכן ההחלטה שלא להגיש תביעה נגד תע"א, מאחר שהיא התקבלה באופן מיודע ובהליך תקין. רונן דחתה גם את טענת מנשה כי ההחלטה נבעה מניגוד עניינים שבו היו שרויים בעלי תפקידים בחברה.

עוד קבעה רונן כי על רקע הבעייתיות בהסכם המקורי בין החברה לתע"א, החלטת הדירקטוריון הייתה סבירה. זאת, מאחר שכלל לא ברור כי מדובר בהסכם מחייב, וגם מנגנון התמורה שהגיעה ליוויז'ן מכוח ההסכם לא הובהר דיו, נתון המשפיע על סיכוייה של התביעה להתקבל, לו הייתה מוגשת.

על הכרעה זו, של בית המשפט המחוזי, הוגש הערעור לבית המשפט העליון. השאלה שעמדה בפני הרכב השופטים, יורם דנציגר, מני מזוז ויוסף אלרון, הייתה - האם ניתן להרחיב את השימוש ב"כלל שיקול-הדעת העסקי", ולהחיל אותו כבר בשלב המוקדם של בחינת הבקשה לאישור הגשת התביעה הנגזרת. על שאלה זו ענה השופט דנציגר, שכתב את פסק הדין - בחיוב.

הדילמה של דנציגר סבבה סביב השאלה האם קביעה לפיה כלל שיקול-הדעת העסקי חל על החלטה בעניין אי-הגשה של תביעה בשם החברה אינה מרוקנת מתוכן את סעיף 198 לחוק החברות, אשר קובע את התנאים שבהם יאשר בית המשפט הגשת תביעה נגזרת. אם החלטת החברה שלא להגיש תביעה נגד צד שלישי תחסה תחת כלל שיקול-הדעת העסקי, פירוש הדבר הוא כי בית המשפט כלל לא נדרש לבחון את התקיימות תנאיו של סעיף 198 לחוק החברות.

חרף תהיות אלה שהעלה דנציגר הוא קבע כי "אין מניעה להחיל את כלל שיקול-הדעת העסקי על החלטה מסוג זה (אי הגשת תביעה, ב' ש'). דנציגר ציין כי "ראשית, סעיף 198 לחוק החברות רלוונטי לטווח רחב של מקרים, אשר מפורטים בסעיף 197 לחוק החברות, ולא רק למצב שבו החברה סירבה לדרישתו של בעל המניות להגיש תביעה נגזרת.

שנית, סעיף 198 יהיה רלוונטי לכל אותם מקרים שבהם אין מקום להחיל את כלל שיקול-הדעת העסקי (לדוגמא מצב שבו ברור מראש שההחלטה נגועה בניגוד עניינים מובנה, כגון תביעה נגד הדירקטוריון של החברה). שלישית, גם במצב שבו בחן בית המשפט את הליך קבלת ההחלטה אם להגיש תביעה אם לאו בהתאם לכלל שיקול-הדעת העסקי, והגיע למסקנה כי איזה מתנאיו אינו מתקיים, יהיה על בית המשפט לבחון את סבירותה של החלטת הדירקטוריון, בראי עילת התביעה והאם ניהולה הוא לטובת החברה".

חסינות מפני ביקורת שיפוטית

נזכיר כי "כלל שיקול-הדעת העסקי" קובע חזקת תקינות, שלפיה החלטה של הדירקטוריון אשר התקבלה בהליך תקין תהיה, ככלל, חסינה מפני ביקורת שיפוטית. לגבי שאלת החלת הכלל על החלטת הדירקטוריון, שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה בעקבות דרישה של בעל מניות, קבע דנציגר כי "החלטה להפעיל או שלא להפעיל את כוח התביעה של החברה, היא החלטה עסקית ככל החלטה עסקית אחרת".

דנציגר הוסיף בפסק הדין כי "מבחינת הרציונלים המצדיקים את קיומו של 'כלל שיקול-הדעת העסקי', נכון יהיה להחילו על החלטה בעניין הפעלת כוח התביעה של חברה".

לשיטתו של דנציגר, "יש לעודד הפעלת שיקול-דעת עצמאי וחופשי על-ידי הדירקטורים ולמנוע מצב שבו הם יעדיפו להגיש תביעה בשם החברה רק בשל החשש שבתי המשפט יתערבו בהחלטתם". עוד הוסיף דנציגר כי "צמצום ההתערבות של בתי המשפט בהחלטה אודות הגשה או אי-הגשה של תביעה, יסייע במניעת תביעות סרק והצפה של בתי המשפט".

מלבד הקביעה, שאין לבתי המשפט עדיפות על פני דירקטורים הפועלים בצורה בדרך מיודעת (קרי, שנעזרו בייעוץ משפטי לפני שקיבלו את ההחלטה), הדגיש דנציגר כי ההחלטה על הגשת תביעה כרוכה בשיקולים נוספים מלבד סיכויי התביעה גרידא (כגון, עלות ניהול ההליך, ההשפעה על המוניטין של החברה בעקבות הגשת התביעה ועוד), שיקולים שבהם יש לדירקטוריון החברה עדיפות ברורה על פני בתי המשפט.

לאור זאת, אימצו שופטי בית המשפט העליון פה-אחד (מזוז ואלרון הצטרפו לדנציגר) את החלטתה של השופטת רונן מבית המשפט המחוזי, ודחו את הערעור. זאת, תוך שהם קובעים שבמקרה נדון, החלטת דירקטוריון חברת יווז'ין אייר, חוסה תחת הגנת "כלל שיקול-הדעת העסקי", ולכן אין הצדקה להתערבות של בית המשפט בהחלטה.

על מנשה הוטל לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 50,000 שקל.

עו"ד אורי אדלשטיין ממשרד ד"ר הר זהב, אדלשטיין, ברמן, המתמחה בדיני חברות מוסיף כי "בפסיקה זו הלך בית המשפט העליון בדרך שבה הלכו גם בתי במשפט בדלאוור בארה"ב, שהיא מכורתו של 'כלל שיקול הדעת העסקי'. פסק הדין חוזר על הכלל לפיו גם כאשר נמצא שלא מתקיימים התנאים להחלת 'כלל שיקול הדעת העסקי', אין בהכרח להחיל את הסטנדרט המחמיר של 'הגינות מלאה', המטיל נטל על המנהלים להראות שבפעולתם לא נפל כל פגם. ניתן להחיל סטנדרט ביניים של 'בחינה מוגברת' (Enhanced Scrutiny), שלפיו כדי להימנע מביקורתו של בית המשפט על המנהלים יוטל 'נטל ראשוני' להראות שפעולתם נופלת 'במתחם הסבירות'".

את התובע אפרים מנשה, ייצגו עורכי הדין גולן קאשי ומשה קריף. את חברת יוויז'ן אייר, ייצגו עורכי הדין ארז דר-לולו וניר מנחם, ממשרד עורכי הדין ליפא מאיר. את התעשייה האווירית ייצג עו"ד רן שפרינצק, ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו.

הגנת "כלל שיקול-הדעת העסקי"

מקורו של הכלל הנ"ל הוא בדיני החברות של ארה"ב, שם התפתח הכלל אשר קובע את "חזקת התקינות", לפיה, החלטה של הדירקטוריון אשר התקבלה בהליך תקין, תהיה ככלל, חסינה מפני ביקורת שיפוטית.

התנאים להתקיימות "כלל שיקול-הדעת": (1) הדירקטור לא היה נגוע בניגוד עניינים בהקשר הרלוונטי; (2) הפעולה ננקטה באופן 'מיודע'. קרי, לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלוונטיים; (3) הדירקטור פעל בתום-לב (סובייקטיבי).

ככל שנמצא כי תנאי הכלל מתקיימים, הדירקטורים יזכו להגנה, ובית המשפט לא יבחן את שיקול-דעתם העסקי בתביעה שבה נטען כי בפעולה או בהחלטה כלשהי הפרו חברי הדירקטוריון את חובותיהם מכוח דיני החברות.

עוד כתבות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות חוזרות ברובן עם פערי ארביטרז' שליליים ● דריכות בוול סטריט לקראת פרסום המדד ● באסיה מתנהל המסחר במגמה שלילית: הניקיי יורד בכ-1.3%, ההנג סנג צולל בכ-2.3% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?