גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אאוטינג בפייסבוק להודעה מאפליקציית היכרויות - לשון הרע?

ביהמ"ש דחה תביעת דיבה שהגיש גבר נגד אישה שפרסמה בפייסבוק הודעה פרטית ששלח לה באתר היכרויות ● זאת לאחר שהשופטת קבעה כי הדברים שפורסמו אינם משפילים את התובע ● הגבר לא חויב בהוצאות המשפט, שכן נקבע כי בדברים שפורסמו "היה כדי לפגוע"

פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אלון (שם בדוי), רק ניסה למשוך את תשומת-לבה של דנה (שם בדוי) באמצעות הודעה פרטית ששלח לה באפליקצית היכרויות. הוא ניסח הודעה כדי לשבור את הקרח, וכתב לה כך: "הי דנה, ככה נדע אם אנחנו מתאימים - על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה אקסל? (1) תוכנה לעיבוד (2) משקה אנרגיה (3) מידת בגדים (4) אקסל רוז"?.

אלון שלח את ההודעה והמתין בציפייה לתגובה. מה שהוא לא תיאר לעצמו זה שבמקום תגובה, הוא ימצא צילום מסך של ההודעה ששלח לצד תמונתו באפליקציית ההיכרויות, מפורסם בקבוצת פייסבוק ציבורית, המונה עשרות אלפי חברים.

אלון נדהם לגלות, באמצעות מכר שהסב את תשומת-לבו, כי צילום המסך פורסם בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "שיח פמיניסטי", המונה כיום יותר מ-34 אלף חברים, במסגרת קולאז' צילומי מסך של הודעות פרטיות שפרסמה דנה. אל התמונות צירפה דנה את ההקדמה הבאה: "טוב נראה לי שהגיע הזמן לשתף אתכן בלקטים שאספתי במהלך התקופה האחרונה... מוזמנות לשתף את האהוב עליכן. תהנו. אגב לא מחקתי שמות כי... לא אכפת לי כל-כך". 

לצד צילום המסך של ההודעה מאלון, פורסמו צילומים של הודעות רבות אחרות שנשלחו אל דנה על-ידי גברים אחרים, אשר חלקן בוטות מאוד בתוכנן. כך לדוגמה, כתב לה גבר אחר שפנה אליה באמצעות אותה אפליקציית היכרויות: "את יודעת מה אומרים על בנות שצובעות את השיער בכמה גוונים?... לא רוצה לדעת?... אתן הכי טובות שיש כשזה מגיע למיטה מניסיון... את מסכימה איתי? הקטע הוא שקשה למצוא כמוכן". לצד הפנייה הזאת, הוצגו צילומים של הודעות בוטות אף יותר.

אלון הפגוע החליט לתבוע את דנה בתביעת דיבה ולדרוש ממנה פיצוי של 100 אלף שקל. במסגרת תביעתו, שהוגשה על-ידי עו"ד יוסי מלכה, טען אלון כי "הפירוט בוטה, המעליב והמשפיל אשר בחרה הנתבעת להעלות למדיה בפני רבים - פגעו בתדמיתו, בשמו הטוב ונוספים". עוד נטען כי הנתבעת ניסתה לשייך את אלון לקבוצה של גברים אחרים, שבחרו להתנסח בגסות-רוח, תוך פרסום תמונתו והודעתו לצד צילומי המסך של תמונותיהם והודעותיהם של אותם גברים.

עוד צוין בכתב התביעה כי העובדה שבחרה דנה לציין בפוסט שפרסמה כי היא לא מחקה את השמות של הגברים "כי... לא אכפת לי כל-כך", מלמדת על ההבנה שלה כי הפרסומים עלולים לגרום לפגיעה באותם גברים ובשמם הטוב, ומכאן ניתן ללמוד על כוונת זדון מצידה, המצדיקה את הכפלת הסעד הכספי לפי חוק איסור לשון הרע - מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל.

אלון ציין בתביעתו כי הפרסום הנדון "גרם, גורם ויגרום לתובע קושי רב בהמשך חייו ופגיעה בביטחונו העצמי במציאת בת זוג לחיים - יובהר כי התובע סגר עקב הפרסום את כרטיס המשתמש שלו באפליקציית ההיכרויות", ובהמשך ציין כי "הפרסומים גרמו ויגרמו לתובע בעתיד עוגמת-נפש ובושת-פנים קשה".

דנה טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אלי תגר, כי "התובע טוען כי שמו הטוב נפגע מהדברים שהוא עצמו כתב על עצמו", ובהמשך נכתב: "התובע חש שלא בנוח מהעובדה שכאשר כתב את אשר כתב ברשת החברתית, הפכו דבריו לנחלת הכלל", ולכן לשיטתה אין בפרסום המדובר "בכדי להקים לו עילות תביעה ו/או זכויות לקבלת סעדים כלשהם נגד הנתבעת".

הזמינה את הקוראות לשפוט

השופטת כרמית בן-אליעזר מבית משפט השלום בראשון-לציון קבעה כי מכיוון שאין הכרח שלשון הרע תבוטא במישרין, והיא יכולה גם להשתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות לפרסום - ניתן עקרונית לקבוע כי גם פרסום שלא כלל אמירה במישרין על הנפגע, ייחשב ללשון הרע.

שאלה נוספת שהציגה השופטת היא האם ניתן להטיל אחריות בגין לשון הרע על פרסום של דברים שכתב הנפגע בעצמו, והובאו בשם אומרם. בן-אליעזר החליטה להשאיר שאלה זו ללא הכרעה עקרונית, שכן היא מצאה כי ממילא לא היה בפרסום הנדון כדי להשפיל או לבזות את התובע.

בן-אליעזר הסבירה כי "עיון במכלול הנסיבות מוביל לדעתי למסקנה כי הגם שיכול והיה בפרסום כדי לפגוע בתובע במובנים אחרים, האדם הסביר הקורא אותו אינו מוצא בו דברים העלולים להשפיל את התובע או לעשותו ללעג ולבוז".

עוד הוסיפה השופטת כי "באיזון למול חופש הביטוי וחירות המחשבה המוקנים לנתבעת, סברתי כי הפרסום אינו חוצה את גבולו של פרסום שצריך להיות מוגן במסגרת חופש הביטוי, ואין הוא מהווה פרסום לשון הרע שהחוק נועד לחול עליו".

עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא הכתירה את מקבץ התמונות שפרסמה בכותרת מסויימת, ו"המלל שצורף לפניות הזמין את הקורא (ובעיקר את הקוראת) לשפוט", וכן כי מגוון ההודעות שפורסמו, שחלקן סתמיות וחביבות, וחלקן בוטות ומכוערות - "שולל את המסקנה כי מדובר בפניות שהושמו כולן תחת כותרת בלתי כתובה ובלתי מפורשת אחת המתייגת את כולן באותו האופן".

למרות שהתובעת קיבלה תגובות רבות מחברות הקבוצה שקראו לה למחוק את הפוסט, לאור העובדה שהוא כולל פרסומים של שיחות עם גברים שכתבו לה בצורה מכבדת (מה שאכן הוביל למחיקתו של הפוסט 20 דקות בלבד מרגע פרסומו), קבעה השופטת שלא ניתן להסיק מכך כי מדובר בפרסום המתפרש באופן שלילי על-ידי הקוראים, אלא כי "ההיפך הוא הנכון, מסתבר כי הקורא הסביר - למעשה הקוראת הסבירה - אכן ידעה לשפוט, משהובאו הדברים בשם אומרם, מי ראוי לגינוי ומי לא".

לאור כל זאת, השופטת בן-אליעזר דחתה את התביעה, תוך שהיא קובעת כי לא מדובר בפרסום לשון הרע, ולכל הפחות לא בפרסום כזה "שראוי להטיל אחריות בגינו מכוח החוק".

יחד עם זאת, השופטת ציינה בסוף פסק הדין כי מכיוון שהתרשמה "כי אכן היה בדברים שפרסמה הנתבעת כדי לפגוע בתובע פגיעה של ממש", היא החליטה שלא לחייב אותו בתשלום הוצאות כנהוג.

עו"ד אלי תגר, שייצג את הנתבעת בהליך, מסר ל"גלובס" כי "ראוי שכל אדם אשר עושה שימוש ברשת חברתית יהיה ער לכך שניתן לעשות שימוש בדברים אותם כתב ללא כל הגבלה, וטוב עשה בית המשפט שדחה את הטענה שפרסום כלשהו מהווה לשון הרע גם אם רגשותיו של הכותב נפגעו, שהרי מה היא רשת חברתית אם לא מקום לביטוי רגשות של העושים בה שימוש. יחד עם זאת, לא מקובלת עליי פסיקתו של בית המשפט, לפיה בגלל פגיעה ברגשותיו של התובע לא נפסקו לנתבעת הוצאות משפט למרות דחיית התביעה". 

דין פוסט, דין לייק ודין שיתוף

רשת הפייסבוק הפכה מזמן לזירה של פרסומים, העומדים במרכזן של תביעות משפטיות מסוגים שונים. תביעות דיבה הן הנפוצות במסגרת ההליכים האזרחיים שבין אדם "לחברו", זאת לצד הליכים פליליים רבים שמנהלת המדינה בשנים האחרונות, בשל פרסומים ברשת הפייסבוק הנחשבים לפרסומים המסיתים לאלימות או לטרור.

לצד התביעות ה"קלאסיות" של אנשים שראו עצמם נפגעים מפרסומים של אנשים אחרים שתפסו תאוצה 'ויראלית', וזכו לחשיפה של קהל רב, נדרשים השופטים מפעם לפעם להכריע בתת-סוגיות הקשורות לפרסומים מסוג זה.

כך לדוגמה כבר נקבע בעבר כי דין פרסום מלל מקורי, אינו כדין סימון "לייק" לפרסום של אדם אחר, או שיתוף הפרסום, מבלי שהמשתף הוסיף לפרסום מלל נוסף משלו.

במקרה אחר נקבע כי גם מלל שנכתב בהודעה פרטית, שנשלחה לעיני הנמען בלבד, יכול להיחשב כלשון הרע במקרה שצד שלישי עליו "ריכלו" שני הצדדים להודעה, נחשף לתוכנה, ונפגע מתוכן הדברים. באותו המקרה נדרש כותב ההודעה הפרטית לשלם לנפגע פיצוי בגובה 9,000 שקל, מאחר שהשופטת מרב בן-ארי, מבית משפט השלום בתל-אביב, מצאה כי ההודעה עונה על ההגדרה של "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע: "אמנם אין מדובר ב'פוסט' אשר מפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית, אולם לפי הגדרת החוק, המדובר בהודעה אשר הייתה מיודעת לאדם, זולת, והיא הגיעה לאותו אדם - ומכאן שההודעה נופלת להגדרת 'פרסום' שבחוק".

סוג נוסף של תביעות דיבה הוא מקרים בהם גולשים סכסוכים אישיים ולעתים אפילו משפחתיים, לפסים של פרסומים ברשת הפייסבוק. במקרה מסוים נדרשו בני זוג לפצות קרובת משפחה אותה השמיצו, בסכום של 250 אלף שקל, וקרובת משפחה אחרת שרק שיתפה את הפרסומים המשמיצים, נדרשה לשלם לנפגעים פיצוי בסך 25 אלף שקל.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שיודע אילו מילים בוטים רוסיים אוהבים

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר