גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אאוטינג בפייסבוק להודעה מאפליקציית היכרויות - לשון הרע?

ביהמ"ש דחה תביעת דיבה שהגיש גבר נגד אישה שפרסמה בפייסבוק הודעה פרטית ששלח לה באתר היכרויות ● זאת לאחר שהשופטת קבעה כי הדברים שפורסמו אינם משפילים את התובע ● הגבר לא חויב בהוצאות המשפט, שכן נקבע כי בדברים שפורסמו "היה כדי לפגוע"

פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אלון (שם בדוי), רק ניסה למשוך את תשומת-לבה של דנה (שם בדוי) באמצעות הודעה פרטית ששלח לה באפליקצית היכרויות. הוא ניסח הודעה כדי לשבור את הקרח, וכתב לה כך: "הי דנה, ככה נדע אם אנחנו מתאימים - על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה אקסל? (1) תוכנה לעיבוד (2) משקה אנרגיה (3) מידת בגדים (4) אקסל רוז"?.

אלון שלח את ההודעה והמתין בציפייה לתגובה. מה שהוא לא תיאר לעצמו זה שבמקום תגובה, הוא ימצא צילום מסך של ההודעה ששלח לצד תמונתו באפליקציית ההיכרויות, מפורסם בקבוצת פייסבוק ציבורית, המונה עשרות אלפי חברים.

אלון נדהם לגלות, באמצעות מכר שהסב את תשומת-לבו, כי צילום המסך פורסם בקבוצת הפייסבוק הפופולרית "שיח פמיניסטי", המונה כיום יותר מ-34 אלף חברים, במסגרת קולאז' צילומי מסך של הודעות פרטיות שפרסמה דנה. אל התמונות צירפה דנה את ההקדמה הבאה: "טוב נראה לי שהגיע הזמן לשתף אתכן בלקטים שאספתי במהלך התקופה האחרונה... מוזמנות לשתף את האהוב עליכן. תהנו. אגב לא מחקתי שמות כי... לא אכפת לי כל-כך". 

לצד צילום המסך של ההודעה מאלון, פורסמו צילומים של הודעות רבות אחרות שנשלחו אל דנה על-ידי גברים אחרים, אשר חלקן בוטות מאוד בתוכנן. כך לדוגמה, כתב לה גבר אחר שפנה אליה באמצעות אותה אפליקציית היכרויות: "את יודעת מה אומרים על בנות שצובעות את השיער בכמה גוונים?... לא רוצה לדעת?... אתן הכי טובות שיש כשזה מגיע למיטה מניסיון... את מסכימה איתי? הקטע הוא שקשה למצוא כמוכן". לצד הפנייה הזאת, הוצגו צילומים של הודעות בוטות אף יותר.

אלון הפגוע החליט לתבוע את דנה בתביעת דיבה ולדרוש ממנה פיצוי של 100 אלף שקל. במסגרת תביעתו, שהוגשה על-ידי עו"ד יוסי מלכה, טען אלון כי "הפירוט בוטה, המעליב והמשפיל אשר בחרה הנתבעת להעלות למדיה בפני רבים - פגעו בתדמיתו, בשמו הטוב ונוספים". עוד נטען כי הנתבעת ניסתה לשייך את אלון לקבוצה של גברים אחרים, שבחרו להתנסח בגסות-רוח, תוך פרסום תמונתו והודעתו לצד צילומי המסך של תמונותיהם והודעותיהם של אותם גברים.

עוד צוין בכתב התביעה כי העובדה שבחרה דנה לציין בפוסט שפרסמה כי היא לא מחקה את השמות של הגברים "כי... לא אכפת לי כל-כך", מלמדת על ההבנה שלה כי הפרסומים עלולים לגרום לפגיעה באותם גברים ובשמם הטוב, ומכאן ניתן ללמוד על כוונת זדון מצידה, המצדיקה את הכפלת הסעד הכספי לפי חוק איסור לשון הרע - מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל.

אלון ציין בתביעתו כי הפרסום הנדון "גרם, גורם ויגרום לתובע קושי רב בהמשך חייו ופגיעה בביטחונו העצמי במציאת בת זוג לחיים - יובהר כי התובע סגר עקב הפרסום את כרטיס המשתמש שלו באפליקציית ההיכרויות", ובהמשך ציין כי "הפרסומים גרמו ויגרמו לתובע בעתיד עוגמת-נפש ובושת-פנים קשה".

דנה טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אלי תגר, כי "התובע טוען כי שמו הטוב נפגע מהדברים שהוא עצמו כתב על עצמו", ובהמשך נכתב: "התובע חש שלא בנוח מהעובדה שכאשר כתב את אשר כתב ברשת החברתית, הפכו דבריו לנחלת הכלל", ולכן לשיטתה אין בפרסום המדובר "בכדי להקים לו עילות תביעה ו/או זכויות לקבלת סעדים כלשהם נגד הנתבעת".

הזמינה את הקוראות לשפוט

השופטת כרמית בן-אליעזר מבית משפט השלום בראשון-לציון קבעה כי מכיוון שאין הכרח שלשון הרע תבוטא במישרין, והיא יכולה גם להשתמע מהפרסום או מנסיבות חיצוניות לפרסום - ניתן עקרונית לקבוע כי גם פרסום שלא כלל אמירה במישרין על הנפגע, ייחשב ללשון הרע.

שאלה נוספת שהציגה השופטת היא האם ניתן להטיל אחריות בגין לשון הרע על פרסום של דברים שכתב הנפגע בעצמו, והובאו בשם אומרם. בן-אליעזר החליטה להשאיר שאלה זו ללא הכרעה עקרונית, שכן היא מצאה כי ממילא לא היה בפרסום הנדון כדי להשפיל או לבזות את התובע.

בן-אליעזר הסבירה כי "עיון במכלול הנסיבות מוביל לדעתי למסקנה כי הגם שיכול והיה בפרסום כדי לפגוע בתובע במובנים אחרים, האדם הסביר הקורא אותו אינו מוצא בו דברים העלולים להשפיל את התובע או לעשותו ללעג ולבוז".

עוד הוסיפה השופטת כי "באיזון למול חופש הביטוי וחירות המחשבה המוקנים לנתבעת, סברתי כי הפרסום אינו חוצה את גבולו של פרסום שצריך להיות מוגן במסגרת חופש הביטוי, ואין הוא מהווה פרסום לשון הרע שהחוק נועד לחול עליו".

עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא הכתירה את מקבץ התמונות שפרסמה בכותרת מסויימת, ו"המלל שצורף לפניות הזמין את הקורא (ובעיקר את הקוראת) לשפוט", וכן כי מגוון ההודעות שפורסמו, שחלקן סתמיות וחביבות, וחלקן בוטות ומכוערות - "שולל את המסקנה כי מדובר בפניות שהושמו כולן תחת כותרת בלתי כתובה ובלתי מפורשת אחת המתייגת את כולן באותו האופן".

למרות שהתובעת קיבלה תגובות רבות מחברות הקבוצה שקראו לה למחוק את הפוסט, לאור העובדה שהוא כולל פרסומים של שיחות עם גברים שכתבו לה בצורה מכבדת (מה שאכן הוביל למחיקתו של הפוסט 20 דקות בלבד מרגע פרסומו), קבעה השופטת שלא ניתן להסיק מכך כי מדובר בפרסום המתפרש באופן שלילי על-ידי הקוראים, אלא כי "ההיפך הוא הנכון, מסתבר כי הקורא הסביר - למעשה הקוראת הסבירה - אכן ידעה לשפוט, משהובאו הדברים בשם אומרם, מי ראוי לגינוי ומי לא".

לאור כל זאת, השופטת בן-אליעזר דחתה את התביעה, תוך שהיא קובעת כי לא מדובר בפרסום לשון הרע, ולכל הפחות לא בפרסום כזה "שראוי להטיל אחריות בגינו מכוח החוק".

יחד עם זאת, השופטת ציינה בסוף פסק הדין כי מכיוון שהתרשמה "כי אכן היה בדברים שפרסמה הנתבעת כדי לפגוע בתובע פגיעה של ממש", היא החליטה שלא לחייב אותו בתשלום הוצאות כנהוג.

עו"ד אלי תגר, שייצג את הנתבעת בהליך, מסר ל"גלובס" כי "ראוי שכל אדם אשר עושה שימוש ברשת חברתית יהיה ער לכך שניתן לעשות שימוש בדברים אותם כתב ללא כל הגבלה, וטוב עשה בית המשפט שדחה את הטענה שפרסום כלשהו מהווה לשון הרע גם אם רגשותיו של הכותב נפגעו, שהרי מה היא רשת חברתית אם לא מקום לביטוי רגשות של העושים בה שימוש. יחד עם זאת, לא מקובלת עליי פסיקתו של בית המשפט, לפיה בגלל פגיעה ברגשותיו של התובע לא נפסקו לנתבעת הוצאות משפט למרות דחיית התביעה". 

דין פוסט, דין לייק ודין שיתוף

רשת הפייסבוק הפכה מזמן לזירה של פרסומים, העומדים במרכזן של תביעות משפטיות מסוגים שונים. תביעות דיבה הן הנפוצות במסגרת ההליכים האזרחיים שבין אדם "לחברו", זאת לצד הליכים פליליים רבים שמנהלת המדינה בשנים האחרונות, בשל פרסומים ברשת הפייסבוק הנחשבים לפרסומים המסיתים לאלימות או לטרור.

לצד התביעות ה"קלאסיות" של אנשים שראו עצמם נפגעים מפרסומים של אנשים אחרים שתפסו תאוצה 'ויראלית', וזכו לחשיפה של קהל רב, נדרשים השופטים מפעם לפעם להכריע בתת-סוגיות הקשורות לפרסומים מסוג זה.

כך לדוגמה כבר נקבע בעבר כי דין פרסום מלל מקורי, אינו כדין סימון "לייק" לפרסום של אדם אחר, או שיתוף הפרסום, מבלי שהמשתף הוסיף לפרסום מלל נוסף משלו.

במקרה אחר נקבע כי גם מלל שנכתב בהודעה פרטית, שנשלחה לעיני הנמען בלבד, יכול להיחשב כלשון הרע במקרה שצד שלישי עליו "ריכלו" שני הצדדים להודעה, נחשף לתוכנה, ונפגע מתוכן הדברים. באותו המקרה נדרש כותב ההודעה הפרטית לשלם לנפגע פיצוי בגובה 9,000 שקל, מאחר שהשופטת מרב בן-ארי, מבית משפט השלום בתל-אביב, מצאה כי ההודעה עונה על ההגדרה של "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע: "אמנם אין מדובר ב'פוסט' אשר מפורסם לעיני כל, אלא בהודעה פרטית, אולם לפי הגדרת החוק, המדובר בהודעה אשר הייתה מיודעת לאדם, זולת, והיא הגיעה לאותו אדם - ומכאן שההודעה נופלת להגדרת 'פרסום' שבחוק".

סוג נוסף של תביעות דיבה הוא מקרים בהם גולשים סכסוכים אישיים ולעתים אפילו משפחתיים, לפסים של פרסומים ברשת הפייסבוק. במקרה מסוים נדרשו בני זוג לפצות קרובת משפחה אותה השמיצו, בסכום של 250 אלף שקל, וקרובת משפחה אחרת שרק שיתפה את הפרסומים המשמיצים, נדרשה לשלם לנפגעים פיצוי בסך 25 אלף שקל.

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק