"הקנאביס מסוכן והידע על הנזקים שלו איננו מספק"

"אנחנו נמצאים היום בארה"ב בניסוי רפואי בסדר גודל עצום", אומרת פרופ' מרילין יוסטיס, מומחית לרעלים. "יש לגליזציה של קנאביס בשמונה מדינות ולגליזציה בפועל במדינות רבות נוספות. אבל יצאנו למסע הזה בלי להבין עד הסוף מה ההשפעה של קנאביס על עוברים, על הנקה, על ילדים הנחשפים לחומר בעישון פאסיבי או באידוי פאסיבי, על התפתחות של בני נוער וצעירים שהם משתמשים קבועים, ואולי בראש ובראשונה - על נהיגה".

יוסטיס היא דמות מעניינת בחקר הקנאביס. כמי שכתבה יותר מ-400 מאמרים על החומר, היא נמצאת היום לא בזירת התומכים הנלהבים וגם לא בזירת המתנגדים. בניגוד למה שניתן לחשוב לאור התפקיד שמילאה במשך 23 שנה - בכירה במכון לחקר השימוש לרעה בסמים השייך ל-NIH, המכון הלאומי למחקר רפואי בארה"ב, היא אינה שוללת את השימוש בקנאביס לסוגיו, והיא אפילו תומכת בשימוש רפואי כשהמוצר מועיל, אולם לדבריה חשוב להשתמש בחומר בתוך מודעות גדולה לסיכונים ולמצבים שבהם הוא פחות מתאים. כמו כן, היא אומרת, חשוב לבצע את ההתאמה הטובה ביותר בין סוג הקנאביס ואופן השימוש לתוצאה הרצויה.

"אנשים צריכים תרופות, אנשים רוצים לצרוך קנאביס, אבל הם גם צריכים ורוצים את החיים שלהם ואת איכות החיים שלהם", היא אומרת. "הידע שלנו על נזקי החומר אינו מספק. הידע על התועלת הרפואית שלו - ואני בטוחה שיש לו תועלת גדולה - בקושי קיים".

"נהיגה אינה זכות אדם בסיסית"

אחד התחומים שיוסטיס חקרה לעומק הוא נהיגה בהשפעת קנאביס, פרקטיקה יחסית נפוצה בקרב משתמשים, שלא זוכה לשיימינג כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ואולי חבל שכך.

"משתמש הקנאביס הקלאסי יודע שייתכן שהתפקוד שלו בנהיגה נפגע. בכך הוא שונה מצרכן האלכוהול, שבטוח שהוא נוהג מדהים. לכן משתמש הקנאביס ינסה לנהוג בזהירות רבה יותר ולפצות, אבל הוא לא יוכל להגיב לאירועים לא צפויים."

"הדוגמה שאני נותנת תמיד היא של משתמש קנאביס שנוהג עם החברים שלו באוטו. אם הוא רואה ממרחק אדם קשיש חוצה את הכביש, הוא יידע להחליט מבעוד מועד אם עליו לעצור או שניתן להמשיך לנסוע כי הקשיש יספיק לזוז מהדרך עד שיגיע אליו - זו החלטה שנהגים מבצעים בכל יום. אולם אם לאותו קשיש ייפלו לפתע המפתחות והוא יעצור להרים אותם, ייקח לנהג תחת השפעת קנאביס זמן רב יותר לראות זאת, זמן רב יותר להבין את המשמעות וזמן רב יותר להגיב בלחיצה מהירה על הבלם. הוא ייכנס בו בטוח". במצב דומה, ללא השפעת קנאביס, הוא היה יכול להימנע מכך.

לדברי יוסטיס, בדיקה שנערכה לאחרונה הראתה ש-12% מהנהגים בערבי סוף שבוע נוהגים תחת השפעת קנאביס - עלייה של 48% לעומת חמש שנים קודם לכן (כ-8.5%). "זה בהשפעת הלגליזציה הרשמית ודה-פקטו", היא אומרת ומוסיפה ש"הנהגים הבעייתיים הם בעיקר אלה שלוקחים קנאביס באמצעות אינהלציה או עישון. ההשפעה של החומר בבליעה היא פחות חזקה".

יש משתמשים הטוענים שהמוח שלהם כבר התרגל לקנאביס, אבל לדברי יוסטיס זה לא מדויק. "במינון נמוך של החומר, משתמש קבוע ינהג טוב יותר מאדם שמשתמש לראשונה, אם כי שניהם ינהגו פחות טוב מאשר במצב של פיקחות. במינון גבוה, ההבדלים בין משתמשים קבועים לחדשים מיטשטשים, ולרוב המעשנים נוטים לצרוך מינון גבוה. מעבר לכך, אם ניקח משתמש קבוע ואדם שלא משתמש כלל, שניהם במצב של פיקחות, המשתמש יתפקד פחות טוב מאשר הלא-משתמש. כלומר, מתרחשת פגיעה מסוימת לטווח הרחוק".

בתוך כמה זמן פגה ההשפעה וניתן לנהוג שוב? אין על כך תשובה חד-משמעית. היא תלויה במינון, בהרכב החומר ובאופן הנטילה, ובכל מקרה החומר מסתלק מאיתנו כנראה הרבה יותר לאט מכפי שאנחנו חושבים.

"בניסוי שערכנו, סגרנו משתמשים קבועים ולא-משתמשים במעבדה ועקבנו באופן צמוד אחר השימוש שלהם בחומר. ראינו שאריות THC (המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס) בדם אפילו 33 ימים אחרי השימוש האחרון. כמו כן, הראינו שאצל משתמשים קבועים, ישנה ירידה במספר הרצפטורים במוח לקנבינואידים (כלומר ירידה בתגובה של הגוף לחומרים הטבעיים שהוא מייצר והקנאביס לוקח עליהם 'טרמפ'), ומספר הרצפטורים נשאר נמוך גם אחרי 30 ימים של גמילה. מה קורה אם מספר הרצפטורים יורד? מתרחשת פגיעה בזיכרון, בפוריות, בקשב ובשליטה המוטורית. הנהיגה של המשתמשים הקבועים בסימולטורים שלנו הושפעה לרעה מהקנאביס גם 30 יום אחרי השימוש האחרון. אני מאמינה שזה משפיע לרעה על התפקוד בכל עבודה".

אבל מה לגבי משתמשים קבועים בקנאביס רפואי? הם לא ינהגו?

"נהיגה היא לא זכות אדם בסיסית. חשוב מאוד שאנשים יקבלו את התרופות שלהם, אבל חשובים גם החיים שלהם ושל אחרים. מה שכן, נראה שההשפעות הן רק של THC. כאשר נותנים רק CBD (אחד מעשרות קנבינואידים פעילים שזוהו בקנאביס, המהווה עד 40% מהתמצית הצמח), שהוא כנראה אפקטיבי לבדו במחלות מסוימות, אין השפעה על הקוגניציה ולכן כנראה גם אין השפעה על הנהיגה. אבל אנחנו לא יודעים זאת בוודאות מלאה".

"לחשיפת עוברים יש השפעות לטווח רחוק"

יוסטיס חוששת גם מהשפעת הקנאביס על ילדים ונוער. "אנחנו יודעים שהמערכת הקנבינואידית הפנימית, כלומר אתם קולטנים שהקנאביס מפעיל, היא קריטית לתפקוד. המערכת הזאת לא נועדה להיות מופעלת על ידי קנאביס, כמובן, אלא על ידי חומרים שנוצרים על ידי הגוף. העובדה שהמערכת הזאת מגיבה חזק כל כך לחומרים ממקור חיצוני היא מלהיבה מאחר שהיא מעידה על הפוטנציאל של ייצור תרופות המבצעות בה מניפולציה, אבל גם ברור שצריך להיזהר כשמתערבים בה.

"לחשיפת עוברים, ילודים וילדים לקנאביס יש השלכות לטווח ארוך. אצל נשים שהשתמשו בהיריון בקנאביס ללא טבק (אלה מיעוט, רוב מעשני הקנאביס משתמשים גם בטבק), עוברים נולדים ללא סממן חיצוני ברור כמו תינוקות לאימהות ששותות הרבה מאוד אלכוהול. הם לא נראים מכורים כמו תינוקות לאימהות המכורות להרואין, אבל יש להם ראש קטן, גוף קצר ומשקל נמוך לעומת ילדים אחרים, בממוצע. בגיל 3-4 אנחנו מתחילים לראות שיש להם, בממוצע, יותר בעיות התנהגות, ובגיל 8-9 יש להם בממוצע יותר בעיות בתקשורת ורבלית. בגיל 11, עדיין יש להם ראש קטן יותר. בגיל 15 הם עצמם משתמשים בקנאביס יותר מילדים אחרים, אם כי במקרה הזה קשה לומר אם זו השפעה פיזיולוגית, או יחס מתירני של ההורים לשימוש. ההבדלים לכל אורך תקופת הילדות נמצאים גם כאשר משווים משתמשים ולא-משתמשים מאוכלוסייה רגילה, וגם כאשר משווים משתמשים ולא-משתמשים מאוכלוסיית סיכון.

"אגב, עכשיו כשיש לגליזציה ומדקליזציה של קנאביס, רופאים עשויים להציע אותו לנשים בהיריון שסובלות מהקאות. הרי זו תרופה, אז למה לא? ואם הם לא מציעים, אז הם אומרים, 'אני לא יודע', 'לא ידוע לי שזה מסוכן'. כי הם אכן לא יודעים, אבל הנשים רואות בזה אישור".

למקרה שהדברים לא הובנו, יוסטיס חושבת שצריכת קנאביס בהיריון היא מסוכנת לעובר, ואותם רופאים עושים לעוברים ולאימהות עוול כשהם לא מונעים את השימוש בו. "לגבי השפעת הצריכה בהיריון יש מעט מידע אבל הוא מידע איכותי. לגבי הנקה כמעט שאין לנו מידע כלל", אומרת יוסטיס. "אני חוקרת את זה עד היום. בעיקרון, ההמלצה היא שאמהות שלא מצליחות להפסיק לצרוך קנאביס לא יניקו, אבל ההמלצה הזאת מבוססת על מחקר אחד בלבד, ולא השוו את הנזק מהשימוש לנזק שמבחירה בפורמולה על פני הנקה. זו השאלה שיש לשאול".

רק בני 9 וכבר משתמשים קבועים

אחת הבעיות שמעלה יוסטיס היא החשיפה של ילדים לקנאביס גם באופן פסיבי. "לא משנה אם הקנאביס רפואי או לא -אם מדובר באידוי, האדים יורדים לרצפה ומצטברים שם כך שהילדים זוחלים בתוכם. עם הלגליזציה, מייצרים היום סוכריות ושוקולד עם קנאביס וכל מיני דברים שילדים רוצים".

אז הורה לא מודע יאמר לעצמו, "נגמרו לי הסוכריות הרגילות, לא נורא אם הילד יאכל סוכריית קנאביס, זה טבעי?"

"חס וחלילה! אני לא מאמינה שיש הורה שיעשה את זה. אבל הילדים לוקחים בעצמם. ובגיל העשרה המוקדם, חלקם כן מקבלים שאכטה או שאיפה מההורים".

יש ילדים שמקבלים קנאביס רפואי.

"השימוש הנפוץ הוא בקרב ילדים עם אפילפסיה. אין היום מידע מוצק על כך שקנאביס רפואי עוזר באופן גורף נגד אפילפסיה, אבל אנחנו מדברים על מקרים חמורים ביותר ואם היה לי ילד עם 200 התקפי אפילפסיה ביום, הייתי מנסה הכול, כולל הכול. כרגע המידע מרמז שזה יותר מועיל ממזיק, ואז עולה השאלה מהו המינון הכי נמוך שניתן לתת ועדיין להשיג את האפקט הרצוי. הטיפול הזה מתאים בעיניי למי שהמצב שלו לא נשלט על ידי התרופות, כי באמת לא מספיק ידוע עליו".

ומה לגבי אוטיזם?

"בניסוי הקליני שנערך בילדים עם אוטיזם היו בעיות שקשורות לסטנדרטיזציה ולכן אני כרגע אומרת שאין לנו תוצאות בתחום הזה. אנחנו לא יודעים שיש תועלת ולא יודעים מהו ההרכב שיכול להביא תועלת. עבור כל אדם ספציפי זו שאלה של ניהול הסיכון, במצב של חוסר ידע, וממש חבל שלא עורכים ניסויים נוספים וטובים יותר".

מה הסיכון האפשרי עבור ילדים וצעירים?

"אין ניסויים בילדים קטנים שמשתמשים בקנאביס, אבל לגבי נוער אנחנו רואים שינויים במוח ושינויים ב-IQ, לכיוון השלילי, בעיקר על פי מחקר יחיד אך ערוך היטב שבוצע בניו זילנד. עקבו אחרי אנשים 25 שנה, ובין היתר בחנו את השימוש שלהם בקנאביס. הם איתרו ירידה ב-IQ, סיכוי נמוך יותר בממוצע ללכת לקולג', יותר משתמשים שנזקקו לשירותי הרווחה. ולפני שתשאלי, כן, המחקר הזה ניטרל משתנים אחרים שיכולים להשפיע גם על השימוש בקנאביס וגם על ההישגים של הילדים. הייתה לו קבוצת ביקורת מצוינת".

גם כאן יש לציין כי בעוד שההשפעות של קנאביס עם THC ידועות לשלילה, ההשפעה של CBD אינה ידועה ויוסטיס מאמינה כי השפעתו על המוח תהיה פחותה, אם כי גם את זה יש לחקור טוב יותר. "אנחנו אפילו לא יודעים בדיוק למה ה-CBD נקשר".

בסוף שלב ההתפתחות, השימוש הוא פחות בעייתי?

"הנזק העיקרי הוא כנראה במשתמשים מתחת לגיל 17, והאמת היא שאנחנו רואים יותר ויותר שימוש בגילים הללו. בשנים האחרונות שעבדתי במכון, הגיעו אליי גם ילדים בני 9 שהיו משתמשים קבועים. אחרי גיל 17 כנראה הנזק פחות חמור, אבל קיים. פעם חשבנו שהמוח שלנו מסיים לגמרי את התפתחותו עד גיל 20, ואילו היום אנחנו יודעים שההתפתחות ממשיכה עד גיל 28 בערך. רוב השימוש הוא בטווח הגילים הזה".

"אחת הבעיות שקשורות בלגליזציה היא התחושה שאם הצמח חוקי, הוא בטוח לא מזיק. אבל עובדה שגם אלכוהול וסיגריות הם חוקיים. ההורים לא מבינים את ההשפעה. הם אומרים, 'כמה אני גאה בילד שלי שלא מעשן ולא שותה ורק צורך קנאביס. הם לא מבינים את ההשפעה של החומר על היכולת של הילד לקבל החלטות, לנהל את חייו וליהנות משליטה עצמית".

גם לטווח ארוך?

"זו שאלה טובה שאין עליה תשובה מדויקת, אבל ממילא אם הילדים מעשנים כל הזמן, ואם ל-THC לוקח כל כך הרבה זמן להסתלק מהגוף, אז הוא נוכח במוח של הצעירים בדיוק כשהם צריכים ללמוד וצריכים לקבל החלטות משמעותיות לחייהם".

האם ייתכן שקנאביס גורם להתפרצות של מחלת נפש?

"על פי המידע שראיתי, אני לא מאמינה שקנאביס מייצר סכיזופרניה שלא הייתה מתפרצת בלעדיו, אבל הוא כנראה יכול להקדים התקף ראשון. בניסוי הכי משמעותי בתחום הזה, לא דאגו לבקר חומרים אחרים, ובדרך כלל נטילת חומרים אחרים נפוצה יותר אצל משתמשי הקנאביס, אז אין לדעת".

אז בגדול, אם מישהו משתמש קבוע בקנאביס, יכול להיות שהחיים שלו חוץ מזה רגילים?

"אני לא רוצה להגיב על זה. אם אתה בגיר שלא מסכן עוברים, תינוקות או ילדים, ולא יוצא לנהוג תחת השפעה, מבחינתי תעשה מה שאתה רוצה".

אבל לא היית ממליצה?

"זו לא שאלה של כן ולא. תלוי מי אתה ומה השאיפות והרצונות שלך. אני לא בעד לגליזציה של ממש, כי אז זה תמיד מגיע לילדים ולנהגים. אפילו קופי שופ, שהאדים שלו נישאים לתוך בית ספר, זה לא דבר טוב".

יעיל בטיפול בכאב כרוני

דיברנו על חסרונות הקנאביס. מה ידוע על היתרונות שלו?

"אני מאמינה מאוד בקנאביס הרפואי. התחומים שבהם יש תוצאות משמעותיות ממחקרים טובים הם טיפול בכאב כרוני מסוגים מסוימים, טרשת נפוצה, בריחת שתן והקאות. לגבי שינה, התוצאות הן ברמת איכות בינונית ולגבי כל השאר - המידע הוא אנקדוטלי בלבד, כלומר שום רופא טוב לא היה מתרשם ממנו. לגבי סרטן, לדוגמה, לא ממש יודעים. כנראה הקנאביס אפקטיבי בחלק מסוגי הסרטן, אבל לא בטוח, ולא יודעים בדיוק באיזה מינון והרכב. כך גם לגבי מחלות אוטואימוניות. חלק מהניסויים בוצעו ב-THC סינתטי, אבל ברוב הניסויים לא ממש ידעו לומר מהו הרכב החומרים שנבחן. הלוואי שהיינו רואים שהכול בזכות ה-CBD, כי רוב החולים לא רוצים להתמסטל, ורוב ההשפעות הבעייתיות ביותר הן כנראה ב-THC, אבל לא יודעים ב-100%".

"אנחנו חייבים להגיע למוצרים אחידים כדי שבאמת ניתן יהיה לדעת יותר על הקנאביס כמוצר רפואי"

פרופ' מרילין היוסטיס הגיעה לישראל כדי להשתתף בכנס Cannatech של משרד הבריאות, ולרגל מינויה ליועצת מיוחדת לחברת נקסטר. נקסטר, בניהולה של אורנה דריזין, היא חברה ותיקה לפיתוח הרכבים של תרופות. החברה מפתחת פורמולציות אחידות של קנאביס, פעילות שנחשבת אחד האתגרים הקשים בתחום הפורמולציות. היום, כאשר מגדלים שני צמחי קנאביס מאותו זן זה לצד זה, אפשר להפיק מהם מיצויים המכילים חומרים פעילים שונים לגמרי, התלויים בדישון או בתאורה ובגורמים נוספים.

המטרה היא ליצור מיצויים אחידים הן מבחינת רמות ה-THC וה-CBD בהם, והן מבחינת הרמות של עשרות חומרים נוספים שכנראה תורמים לאפקט המועיל או המזיק של הצמח, באופן שאינו ידוע עדיין. נקסטר הקימה חממה טכנולוגית לתחום הקנאביס ומפתחת פרויקטים עצמאיים בתחום הזה. היוסטיס תשתתף הן בבחירה של הפרויקטים שישתלבו בחממה והן בתכנון הניסויים.

"אנחנו חייבים להגיע למוצרים אחידים כדי שבאמת ניתן יהיה לדעת משהו על הקנאביס כמוצר רפואי", אומרת היוסטיס. "כל עוד אי אפשר להוכיח את התועלת וכן ידוע שיש נזק כלשהו, הרגולטורים בארה"ב חייבים לסמן את הקנאביס כסם בקטגוריה הקשוחה ביותר. אם נוכיח יעילות אמיתית, נוכל לשחרר אותו מהגדרה זו ברמה הרשמית".

פרופ' מרילין היוסטיס

גיל: 70

מצב משפחתי: גרושה פלוס 2

השכלה: תארים ראשון ושני בביוכימיה ודוקטורט בטוקסיקולוגיה (רעלים) מאוניברסיטת Mount Holyoke College

קריירה: היוסטיס פרשה לאחרונה, אחרי 23 שנה, מהמכון הלאומי האמריקאי לחקר השימוש לרעה בסמים. בתפקידה האחרון הייתה ראש תחום כימיה ומטבוליזם של סמים. כיום היא פרופ' בביה"ס לרפואה באונ' מרילנד ואחראית בין היתר על תכנון ניסויים קליניים ומנטורינג בחממת הקנאביס של נקסטאר.

פעילות ציבורית: היוסטיס חברה בין השאר בוועדה הלאומית לזיהוי פלילי, ועדת הרשימה העולמית של סמים מסוכנים והמועצה לחקר אלכוהול וסמים בתחבורה. היא הייתה האישה הראשונה שעמדה בראש הארגון הבינ"ל של חוקרי רעלים בזיהוי פלילי.

עוד משהו: קולגות מכנים אותה "לב ענק ומוח ענק"