עוזי דיין / צילום: ענבל מרמרי
הביקורת של משרד מבקר המדינה במפעל הפיס חושפת כי בתחילת 2016 היו"ר עוזי דיין והמזכיר ירון לוסקי חשדו כי במשרדיהם הותקנו אמצעים להאזנות סתר, וזאת כשברקע מתיחות פנימית בין לשכת המנכ"ל לשעבר אלי דדון ללשכתו של דיין. על רקע החשדות לקיומם של אמצעי להאזנות סתר, מזכיר המפעל התקשר עם חברת אבטחה ושירותי מידע במטרה שתבדוק את אמיתות החשדות.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
מהדוח עולה כי אף שמפעל הפיס מעסיק קצין ביטחון וכי בתחום סמכויותיו לקיים בדיקות מסוג זה, היו"ר והמזכיר בחרו לבדוק את קיומן של האזנות סתר באמצעות חברה חיצונית - כיוון שעוד קודם לכן הקב"ט בדק אם הותקנו אמצעים כאלה בלשכתו של המנכ"ל דדון. בשל כך, סברו לוסקי ודיין כי לא ניתן להזמין עבודה זו מהקב"ט "מחשש להכשלתה". הזמנת הבדיקות מחברה חיצונית נעשתה מבלי שהקב"ט עודכן בכך. מבקר המדינה העיר כי הבדיקות לקיומם של אמצעי האזנה נעשו כשלושה שבועות לאחר שדדון סיים את תפקידו כמנכ"ל: "ראוי היה כי ההחלטה לבצע את הבדיקה תישקל שנית ובכל מקרה, תיעשה בידי הקב"ט", קבע המבקר.
עוד עולה מהדוח, כי בסוף 2012 חשד מזכיר החברה כי אחד המנהלים במפעל הפיס מוסר דיווחים מוטעים על פעולות שבתחום אחריותו ולהוצאות מיותרת של המפעל. על רקע חשד זה, המזכיר פנה באמצעות הקב"ט לחברת חקירות שבימי שגרה מספרת למפעל הפיס שירותי ייעוץ ואבטחה וביקש ממנה לבדוק את פעולותיו של המנהל - לרבות נסיעותיו לחו"ל במסגרת עבודתו. בהמשך, המזכיר לוסקי ניהל את הקשר עם חברת החקירות בנושא זה, באופן ישיר ובלי מעורבות של גורמים אחרים במפעל.
"היו"ר עקף את סמכות המנכ"ל הקודם"
בנוסף, בדוח מבקר המדינה יש ביקורת חריפה על דיין, בעקבות התנהלותו בפרשה שבה הייתה מעורבת בכירה בארגון, תוך מהלך שהוביל למניעת צעדים משמעתיים נגדה: מדוח המבקר עולה כי באמצע שנת 2013 הבכירה הסתבכה בתקרית שבעקבותיה הדירקטוריון הורה למנכ"ל דאז של הפיס, דדון, לקיים לה שימוע לבירור נסיבות המקרה החריג.
העובדת נעצרה בחשד שניסתה להרעיל עובדת אחרת במפעל הפיס שאיתה התעמתה, באמצעות כספית נוזלית. מצלמות האבטחה שהיו מותקנות במקום תיעדו את הבכירה שופכת את החומר הנוזלי במשרדה של עמיתתה, וקב"ט מפעל הפיס דיווח על כך לגורמים הממונים במפעל והתלונן במשטרה.
מאוחר יותר טענה העובדת הבכירה באמצעות סנגורה כי השפריצה "מים קדושים" שקיבלה ממקובל שאיתו היא התייעצה, למען השכנת "שלום בית" בתוך מפעל הפיס.
מדוח המבקר עולה כי בין חודש יוני 2013 לחודש נובמבר 2014 העובדת נעדרה מעבודתה במפעל הפיס ובאותה תקופה מזכיר הארגון, ירון לוסקי, שקד על גיבוש הסכם שמסדיר את תנאי הפסקת עבודתה. אלא שהמנכ"ל דדון סירב למתווה שגובש, והתעקש לקיים לעובדת הבכירה את השימוע האמור וזאת במועד שובה לעבודה.
הביקורת מצאה כי חרף התנגדותו הנחרצת של דדון, היו"ר דיין חתם עם הבכירה על הסכם להפסקת עבודתה, בהתאם למתווה שגיבש המזכיר לוסקי. על פי אותו הסכם, מועד סיום העבודה הנקוב הוא 9 חודשים מאוחר יותר - סוף אוגוסט 2015 - וזאת תוך ציון ההתניה "אלא אם היו"ר יבקש את המשך העסקתה".
חברי הדירקטוריון של הפיס דווחו על ההסכם שנחתם בידי היו"ר דיין ומאחורי גבו של המנכ"ל דדון רק שבועיים לאחר מכן, ואילו הממונה על השכר במשרד האוצר עודכן על כך רק כעבור חודש וחצי.
החודשים חלפו, והמועד שבו הבכירה הייתה אמורה לסיים את תפקידה על פי ההסכם שעליו חתמה עם דיין - התקרב. אלא שחודשיים לפני כן, ביוני 2015, דיין הודיע לוועדת הביקורת של הפיס כי יש בכוונתו להאריך את משך כהונתה ובהמשך אף החליט להעלות את שכרה בשיעור של 5%. בהמשך, הסיכום על הפסקת עבודתה בוטל.
מבקר המדינה העיר לדיין כי מנע את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים לבכירה שימוע, וחתם על הסכם שגיבש מזכיר מפעל הפיס מבלי לידע בכך את המנכ"ל, את הדירקטוריון ואת משרד האוצר. "היו"ר עקף את סמכות המנכ"ל הקודם, ביטל את סמכותו של הדירקטוריון כגוף שמפקח על מפעל הפיס ומוסמך להחליט בענייני העסקה והפסקת עבודה של נושאי משרה, ונטל לעצמו את הסמכות לקבל החלטות באופן בלעדי", כתב המבקר.
דיין נהג בחוסר שקיפות
גם בפרשה אחרת, מסוף 2015, דיין התנהל באופן שמעלה שאלות לטובת אותה בכירה מפעל הפיס: מהדוח עולה, כי באותה העת מנהלת האגף למשאבי אנוש עדכנה אותו על תביעה שהבכירה הגישה לביטוח הלאומי בסוגיה מסוימת, ובאופן שהעלה את השאלה אם יש לנקוט נגדה בהליך משמעתי. בדוח נכתב כי העובדת התנהלה באופן שאינו תקין, קיבלה כספים שלא הייתה זכאית להם ומאוחר יותר הם הושבו על ידה. לפי תוצאות הביקורת, חרף דברים אלה, דיין הורה למנהלת האגף למשאבי אנוש להמתין עם ההליך המשמעתי נגד הבכירה.
בהמשך, מפעל הפיס הזמין חוות דעת מעו"ד חיצוני העוסק ביחסי עבודה בנוגע למעמדה של העובדת: באותם הימים דיין כיהן כמ"מ מנכ"ל הפיס, שכן דדון כבר פרש והמנכ"ל הנוכחי, עמרי לוטן, טרם נכנס לתפקידו. בהיותו מ"מ המנכ"ל, דיין כיהן גם כמנהל תחום המשמעת - כך שאת חוות הדעת שחוברה בנושא הוא דרש וקיבל בעותק מודפס אחד, שהיה נגיש עבורו בלבד. כשנציגי המבקר דרשו לעיין בחוות הדעת, נמסר להם שהיא אבדה. רק בחודש ינואר 2017 התקבל עותק של חוות הדעת האמורה.
המבקר העיר לדיין על כך שלא שמר כראוי על חוות הדעת, חרף רגישותה הרבה. עיון בעותק של חוות הדעת חשף כי העובדת עברה על כמה סעיפי משמעת באופן שהצדיק פתיחת הליך משמעתי נגדה. "עולה חשש כי מעורבות היו"ר, אם ישירה ואם באמצעות המזכיר וראש מטה המנכ"ל בנושא חוות הדעת שהוזמנה, נועדה לסכל בירור שחובת מפעל הפיס הייתה לעשות בעקבות חוות דעת זו - אך לא נעשה", נכתב בדוח המבקר. "חוות הדעת שהוזמנה עוסקת בעניין אישי ורגיש, אולם למען הסדר התקין וכדי למנוע קבלת החלטה לא שקולה או ממניעים זרים, היה על היו"ר להעביר את חוות הדעת לעיונה ולבחינתה של מנהלת האגף למשאבי אנוש שהזמינה אותה. יש להעיר ליו"ר כי בחר לשמור את חוות הדעת אצלו מבלי שנימק את החלטתו, ומבלי שלכל הפחות התייעץ בעניין זה עם מנהלת משאבי אנוש - ובכך נהג בחוסר שקיפות".
"בקרה רופפת" על עבודה נוספת
דיין מונה לתפקיד יו"ר מפעל הפיס בספטמבר 2011 בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בתקופת כהונתו, כך מצאה הביקורת, הוא היה מעורב בניהול השוטף של מפעל הפיס מבלי שהקפיד על האיזון ועל ההפרדה הדרושים בין פעילות הדרג המנהל לדירקטוריון, ובאופן שחטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת מפעל הפיס.
הביקורת העלתה כי דיין הורה למנהלת משאבי האנוש להביא לאישורו כל פעולה שקשורה לקליטה או לפיטורים של עובד, כמו גם שינויי דרגות של עובדים ושינויים בשכר. בעקבות ההנחיות שנתן בנושא זה, מנהלת משאבי האנוש נאלצה לשנות את הטופס לאישור קליטת עובדים חדשים ולהוסיף בו מקום שמיועד לחתימת היו"ר. המבקר העיר בהקשר זה כי ההנחיות שנתן דיין בנושא עומדות בניגוד לנהלים ולתקנון שמונהגים במפעל הפיס.
עוד עולה מהדוח, כי הסכם ההעסקה של דיין קובע שהוא לא יוכל לעבודה בעבודה נוספת, אלא אם קיבל לשם כך אישור מהדירקטוריון. הבדיקה מצאה כי דיין לא דיווח לדירקטוריון על מלוא עיסוקיו הנוספים, כמו היותו יועץ אסטרטגי, מרצה בתשלום וכותב מאמרים. כך, במועד תחילת עבודתו במפעל הפיס, דיין שימש בתפקיד מנהל ודירקטור בחברות מסוימות.
הביקורת מצאה עוד, כי ביולי 2016 התברר כי לכמה מבכירי מפעל הפיס אכן היה אישור לעסוק בעבודה נוספת, אולם חלק מהאישורים ניתנו להם בניגוד לכללים ולהנחיות של הממונה על השכר באוצר. לפי המבקר, מדובר באישורים שניתנו לתקופה בלתי מוגבלת, חלקם בני יותר מעשור, וחלק מהם ניתנו ליותר מעיסוק אחד מרשימת העיסוקים המותרים על פי הנחיות הממונה על השכר. "הבקרה של הנהלת מפעל הפיס בנושא זה רופפת", העיר המבקר בדוח, "חלק מעובדי המפעל והמנהלים הבכירים לא דיווחו על עיסוקיהם הנוספים ולא קיבלו אישור כנדרש בעת שהתקבלו לעבודה".
ממפעל הפיס נמסר בתגובה לדוח המבקר: "מפעל הפיס מינה צוות לתיקון ליקויים. חלק מהערות המבקר המופיעות בדוח כבר תוקנו. אלוף (במיל') עוזי דיין כיהן כיו"ר מפעל הפיס מתחילת מאי 2011, וסיים את תפקידו לפני מספר ימים, בתום תקופה בת שבע שנים - הכהונה המקסימלית המותרת על פי התקנון. במהלך כהונתו יישם הפיס שורה ארוכה של מהלכים חשובים בתחומי הממשל התאגידי, המינהל התקין ומדיניות חברתית.
יו"ר מפעל הפיס הוא "יו"ר פעיל" ופעל בהתאם לסמכותו וחובתו, על פי תקנון הפיס, לפקח על הנהלת הפיס, אך לא התערב בסמכויות המנכ"ל וההנהלה. היו"ר לא היה מעורב מעולם באיתור וקליטה של עובדים, למעט עובדים במשרת אמון שלו. מרבית המקרים בדוח המייחסים ליו"ר התערבות פעילה בניהול הפיס, נעשו במהלך שנת 2016 שבה התנהל מפעל הפיס ללא מנכ"ל. לפיכך, מינה הדירקטוריון את היו"ר לממלא מקום מנכ"ל והוא נשא בתפקיד כפול שחייב אותו לקבל גם החלטות ניהוליות על מנת שמפעל הפיס ימשיך לתפקד ולעמוד ביעדיו. במשך תקופה זו, הקפיד היו"ר על הפרדה בין שני התפקידים שנשא בהם, ובחלק מן המקרים התבקשו נושאי משרה אחרים בפיס למלא באופן זמני תפקידים שנועדו למנכ"ל החברה. עם מינוי מנכ"ל קבוע לפיס באוקטובר 2016, הועברו כל התפקידים למנכ"ל. בהתייחס לבכירה יצוין כי הכל נעשה בהחלטה ובשיתוף עם הדירקטוריון".
האם אביגדור יצחקי יזכה בלוטו?
בחודש אוגוסט 2017 הפתיע יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי כאשר הודיע על עזיבת התפקיד. בעיתונות פורסם בהרחבה שהוא מיועד להתמנות ליו"ר מפעל הפיס הבא, עם סיום הקדנציה של עוזי דיין בסוף אפריל 2018.
במסגרת הצהרת הכוונות ההיא, נשמטה עובדה בסיסית אחת: יו"ר מפעל הפיס בישראל מתמנה באמצעות מכרז ציבורי. מי שמחליטה היא ועדת איתור, אחרי שבעיתונות מתפרסמות מודעות הקוראות למועמדים ומועמדות להציג את שמותיהם. ועדת האיתור, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, אמורה לקבל בימים אלה את ההחלטה, ולאחר מכן להביאה לאישורו של ראש הממשלה נתניהו. ספק אם מועמדים שראו את עצמם כמתאימים טרחו בכלל לגשת למה שנראה כ"מכרז תפור", כאשר יש מועמד מוביל, איש של שר האוצר, שרואה את התפקיד כמצוי בכיסו.
מאחר שעוזי דיין עזב את התפקיד עם סיום הקדנציה שלו, ומכיוון שוועדת האיתור וההליך חייב להתנהל על פי חוק, גם כאשר מדובר בהעמדת פנים, נוצר פער זמנים בין פרסום המודעות על ועדת האיתור ועד להחלטה על המינוי בפועל, וכך בפרק הזמן הזה מונה ראש עירית מעלה אדומים בני כשריאל לכהן בתפקיד באופן זמני, כממלא מקום.