ענן היברידי וספוטיפיי: הפורטפוליו של שלומי פרייס

גיל: 49 • תפקיד: מנכ"ל נטאפ ישראל, העוסקת בניהול אחסון ומאגרי נתונים

שלומי פרייס / צילום: איל יצהר
שלומי פרייס / צילום: איל יצהר

אני: מאוד מתוכנן. גם בקריירה תמיד מכין אלטרנטיבה. דוחף קדימה, לא יודע להתנתק.

משפחה: לצבי ובתיה, סבא וסבתא מצד אמא, היה אטליז כשר בוורשה, וב-1930 החליטו לעלות לארץ, הגיעו לגבעתיים, פתחו אטליז בשכונה וילדו את אמא ואת אחיה, שלמה, שטבע באח"י דקר - ואני קרוי על שמו. סבא וסבתא מצד אבא גרו בווינה. כשמלאו לאבא 12, הוא קיבל מכות מנערים אנטישמיים, מה שהביא את הוריו להחלטה שהם מוכרחים לעזוב. סבא היה עו"ד מבוסס. הם מכרו את כל הרכוש, לקחו את הריהוט והגיעו לארץ. אבא, באקט של מרד, נסע לדוד בניו יורק, חי שם, התחתן עם אשתו הראשונה, עלה איתה ב-48' לקיבוץ יפעת וכמה שנים אחר כך היו ממייסדי מושב בית חרות.

הורים: אשתו של אבא נפטרה והשאירה אותו עם חמישה ילדים. אמא למדה עבודה סוציאלית בנתניה וחברה הכירה לה את אבא, שהיה מבוגר ממנה ב-14 שנה, והיה לה האומץ להיכנס למשפחה עם ילדים בגיל צעיר. אני הבן המשותף היחיד שלהם וההפרש בינינו גדול - אחי הבכור חוגג 70.

ילדות: בית חרות, עם לולים ואפרוחים. כשהייתי בן שש אבא קיבל תפקיד של חשב בחברת ביטוח וחזרנו לגבעתיים. למדתי בבית ספר בורוכוב והייתי פעיל בקן בורוכוב של הנוער העובד ובלהקת הריקוד של העיר. אמא רצתה שאלמד מקצוע, אז שלחו אותי ללמוד מחשבים באורט טכניקום, ואיך לומר, לא ממש הצטיינתי.

אבא: בשירות הצבאי הייתי בצוות הראשון של יחידת מגלן ואחרי השחרור עבדתי חצי שנה כשליח בהוצאת ספרים וכמלצר בגן אירועים. ואז טסתי עם חבר מהצוות לעשות טרקים בצפון הודו. במשך כמה שבועות לא היה לי קשר עם הארץ, וכשהגעתי לדואר לאסוף את המכתבים, התברר לי שאבא נפטר מהתקף לב שלושה שבועות לפני כן ולא היה לי מושג. לא עברתי את תהליך עיבוד האבל והייתי אבוד.

שירה: אשתי, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, מנהלת משאבי אנוש בחברת תרופות. הכרנו בילדות, כשגרה שתי קומות מעליי, ומהצבא אנחנו יחד. אני מתייעץ איתה בכל נושא, כי יש לה יכולת נדירה לנתח מצבים ולהציב מראה. יש לנו שלושה ילדים ואנחנו גרים ברמת גן.

לימודים: במשך שנה וחצי שיפרתי בגרויות, התחלתי ללמוד כלכלה ומנהל עסקים בבר אילן, סיימתי את התואר בהצטיינות, ובמקביל עבדתי בהוצאת ספרים כשליח, מחסנאי ומקדם מכירות. אחרי שסירבו שאהיה שותף, עברתי לחברה לייצור קרטונים ובמקביל למדתי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק. אחרי חמש שנים הייתי מנהל מכירות ארצי וב-2000, שיא בועת ההייטק, החלטתי לעבור לתחום. עד היום אני הופך קרטונים כדי לבדוק מי היצרן.

HP: הקמתי את תחום הטונרים והמוצרים המתכלים של המדפסות ובהמשך מוניתי למנהל המכירות של המדפסות. במשך שלוש שנים ניהלתי את החטיבה ואז הציעו לי להיות המנכ"ל של חטיבת המחשוב. כעבור שנתיים וחצי, כשהייתי בתהליך של רילוקיישן להודו, הוצע לי לנהל את נטאפ, תפקיד שאני ממלא בשבע השנים האחרונות.

נטאפ: מתמחה בתוכנות לניהול ואחסון מידע. אנחנו מוכרים שרתי אחסון, בין היתר לבנקים, לחברות ביטוח ולמערכות ביטחוניות. יש לנו שני מרכזי פיתוח בישראל, שמבוססים על חברות שנקנו פה ונשארו סטארט-אפים בתוך המערכת, וכ-150 עובדים בישראל.

ענן היברידי: אנחנו מחזיקים שרת שיושב בחוות ספקי ענן, מה שמאפשר ללקוחות להיות יותר גמישים ולא להסתמך רק על השרתים שלהם.

ספוטיפיי: כשגילו שהם משלמים הרבה לספקי הענן על ההורדות, הם קנו מאיתנו ענן היברידי, שמשמש אותם לשירים הפופולריים שמורידים בכמויות.

HCI: מוצר המשלב יכולות מחשוב ואחסון ביחד ונוסף על שירותים קיימים שלנו.

תרגילי כופר: חלק מהשירות שלנו הוא גיבוי החומר במינימום מקום אצלנו, מה שהופך את איום הכופר ללא משמעותי עבור ארגונים שיש להם את המערכות שלנו.

פנאי: אוהב לבשל. התחלתי ללמוד לימודי ארץ ישראל במכון אבשלום ארבע שעות בשבוע, מה שמתחבר לאהבה הגדולה שלי לטיולים. עושה ספורט פעמיים בשבוע.

תפיסת עתיד: לנהל ארגונים, לאו דווקא בהייטק, ובהחלט בא בחשבון רילוקיישן עם נטאפ, שהיא חברה מדהימה.