"להעז יותר ולא לפחד לחשוב שונה ואחר"

"ידעתי מאז שהבנתי שיש דבר כזה, בתור נער בשנות ה–80", אומר אלון שטרוזמן, מנהל KI, הזרוע הבינלאומית של קשת.

ההבנה הזאת, הוא נזכר, דווקא שימחה אותו. "נדמה לי שהייתי מרוצה מלהיות מיוחד. גדלתי בבית ליברלי עם הורים יצירתיים, הלכתי למגמת קולנוע וביליתי במועדונים בתל אביב, הערצתי את מוריסי ודיוויד בואי - אז זה די התאים לאווירה הכללית מסביבי".

גם התגובות היו פשוטות יותר לעיכול משאחרים, בסביבות אחרות, חוו. " לא עברתי יציאה דרמטית או מורכבת מהארון. כשעמדתי על דעתי פשוט לא הסתרתי את זה. אמא שלי שאלה אותי אם אני גיי וכשעניתי לה שכן היא פשוט הודיעה את זה באותו יום לכל המשפחה והחברים".

למרות הקלות היחסית הזאת, שטרוזמן אומר שהנטייה שלו השפיעה על כל חייו, ומן הסתם גם על הקריירה. "אבל אני לא חושב שהיא השפיעה על החלטות מקצועיות או קרייריסטיות".

כמו רוזן, גם שטרוזמן זוכר תגובה אחת ספציפית שקיבל. "כשמוניתי למנכ"ל ICP, חברת התוכן המשותפת של מפעילות הכבלים טרום הוט, הגיע מכתב בעילום שם לבעלי המניות של חברות הכבלים ולעיתונות שביקר את המינוי שלי על רקע גיל (הייתי בן 35) ונטייתי המינית. התמיכה שקיבלתי מרם בלניקוב ועמית לווין שהובילו את המיזוג ומינו אותי הייתה מוחלטת. חוץ מזה, מעולם לא חוויתי שום תגובה שלילית". גם מאפליה הוא לא הרגיש שסבל: "למזלי אני בתעשייה שהיא מאוד גיי פרנדלי".

שטרוזמן אמנם לא חושב שנטייתו השפיעה על החלטות מקצועיות, אבל היא כן תרמה לו תובנות שעוזרות לו בעולם הניהול. "אני חושב שזה איפשר לי להעז יותר ולא לפחד לחשוב שונה ואחר. אני גם מאמין שזה נתן לי הבנה עמוקה של ג׳נדרים ותרבויות שונות ואפשר לי יותר בקלות לגור ולעבוד במקומות שונים ברחבי העולם".

הדרך שבה שטרוזמן מקדם לדבריו את הקהילה הגאה מתבטאת בשילוב בין המקצועי לבין האישי. " אני מדבר על בעלי ובני בטבעיות בפגישות, בראיונות מדיה ובאירועים פורמלים. עצם היותי מנהל וגיי מחוץ לארון שולח מסר של "נרמול". אני גיי, מנהל, בעל ואבא - ואני מקווה שזה נותן דוגמא לגייז צעירים שאולי פחות בטוחים בעצמם, שנטייה מינית אינה מגבלה בשום צורה ואופן".

העצה שמספק רוזן לעובדים להט"בים בתחום התקשורת דומה לזו של רוזן: "בחרת בתעשייה הנכונה. עכשיו תעבוד קשה ותצטיין".

יונתן כיתאין