"לא צריך להיעלב מאלה שלא מבינים. צריך להסביר"

"אני מתאר לעצמי שההבנה הייתה אצלי בראש מזמן", אומר מיקי אוזן-דפס מחברת התעופה ארקיע. "אני לא יודע להצביע על גיל, זה היה בראש כשהייתי נער ועם השנים זה העמיק. עשיתי עם זה משהו רק בגיל 34: לפני 11 שנה פגשתי את שי, בן זוגי, ועדיין אפשר להגיד שהייתי בארון, איש לא ידע. יחד איתו התחלתי לצאת מול המשפחה והחברים. במקום העבודה זה קרה כשנולדה לי הבת הראשונה, לפני חמש שנים.

"היה מעגל קרוב שידע גם לפני והיה שותף לתהליך הפונדקאות, אבל כשהיא נולדה הכול יצא החוצה, בעיקר לנוכח העובדה שהייתי בחופשת לידה. קיבלו את זה בצורה מעולה, אחרי הכול אני עובד בחברת תעופה. אני לא הראשון ובטח לא האחרון שהוא גיי בתעשייה בכלל ובחברה בפרט. זה היה יותר אישו שלי מאשר חשש שיקרה משהו. גם מול המשפחה זה היה עניין שלי ולא שחששתי שלא יקבלו את זה. ככלל, תעופה הוא תחום שהוא יותר פתוח לקהילה וגם אצלנו יש מגוון עובדים במגוון תפקידים, מדיילי אוויר ועד עובדי מנהלה. זה לא משהו זר או חדש, זה טבעי. גם פורמלית החברה מתייחסת לזה באופן שווה, בני הזוג למשל מקבלים את אותם תנאים בכל הנוגע לטיסות".

"תמיד יש את החשוכים, אבל מרגישים מהשטח שיש יותר פתיחות והבנה וידע. בחופשת הלידה הראשונה היו שואלים אותי איפה האימא של הילדה, בעיקר מחוסר הבנה. שאלו גם אם הפונדקאית היא האימא. יש אבות גאים שנעלבים מהגישה הזו ואני אומר שאין מה להיעלב. חלק מהתפקיד שלנו כחברי קהילה הוא להביא לכך שאנשים ידעו ויבינו וזה יהפוך את החיים קלים לנו ולילדים שלנו. גם כשהבת שלי שאלה מי האימא שלה הסברנו לה. גם בגן ילדים שואלים - ואנחנו מסבירים".

אוזן מתנדב מזה 4 שנים בעמותת "אבות גאים" שהוקמה "על ידי חבר׳ה כמונו שעברו ועוברים תהליך פונדקאות במטרה לטפל בכל הסוגיות שבתהליך. כשאנחנו היינו בתהליך בפעם הראשונה לא היה כלום. לא הסברים ולא גוף לפנות אליו לפתרון בעיות. הטריגר העיקרי היה בזמנו נושא חוק הפונדקאות והעמותה קמה לשמש לו שופר".

אוזן אחראי בעמותה בעיקר על נושא הסיוע הפיננסי לתהליכי פונדקאות. מכיון שאופציית האימוץ אינה רלוונטית לאבות גאים, הפונדקאות היא הדרך היחידה - והיקרה - להורות. היא כרוכה בפרוצדורות מסורבלות ואפשרית בעיקר בארה"ב ובקנדה. כ–400 איש נעזרים בעמותה. אוזן מתאר את המאבק המשפטי להכרת בן הזוג שאינו האב הביולוגי כהורה לרך הנולד.

"זכינו בבג"ץ אחרי התנגדות של המדינה. ישראל היא אחת המדינות הראשונות שאפשרה פונדקאות, אבל בחוק מוגדר שהליך זה אפשר רק לבני זוג משני מינים. בג"ץ קבע שיש לשנות את החוק והמדינה לא ששה לשחרר לאבות הגאים הליך, שיחסוך להם הרבה כאב ראש וכסף, לא רק עבור הפונדקאית אלא גם בהליך - למשל, לשהות חודש בארה"ב. יש פוליטיקה ויש אינטרסים אבל בסופו של דבר, אני לא יודע להגיד מתי - זה ישתנה. בג"ץ אמר את דברו".

המאבקים האלה לימדו את אוזן־דפס ש"אפשר להתמודד עם הכול. אסור לוותר על כלום ובמקביל לשים קצוץ על מי שאתם חושבים שעבורו להיות גיי או לסבית או כל דבר אחר, זו בעיה".

מיכל רז חיימוביץ'